בישראל ציפו למבול השקעות הדדיות באמירויות. בפועל זה רק מטפטף

בפרפראזה על אמירתו המפורסמת של קרל פון קלאוזביץ, מאבות תורת הלחימה המודרנית, אפשר בהחלט לומר שבאיחוד האמירויות "העסקים הבינלאומיים הם המשך המדיניות באמצעים אחרים". דברים דומים מאוד אומר בראיון בלעדי ל"גלובס" האיש שכל משקיע ישראלי ירצה לפגוש - מוחמד עלי אל שורפה, יו"ר המחלקה לפיתוח כלכלי באבו דאבי, שמפעילה את משרד ההשקעות של אבו דאבי (ADIO) ואחד מהאישים החשובים במעגל מקבלי ההחלטות בענייני השקעות באמירויות ככלל ובאבו דאבי במיוחד.

אם זה לא היה ברור קודם, התועלת הכלכלית העיקרית של הסכמי אברהם היא פתיחת הדרך לשווקים חדשים (מדינות המפרץ, מרכז אסיה ועוד), או קיצור הדרך לשווקים קיימים (הודו סין ויפן). אל שורפה ממחיש: "הקמנו רשת עסקית כלכלית עניפה עם כל העולם, וישראל בכניסתה אליה, מגדילה מאוד את קשריה עם כל חברי הרשת, מביאה את יתרונותיה ונהנית מהקשרים הרבים".

הסכמים ארוכי טווח

אל שורפה, איש חביב במיוחד, מסביר שזה אף יותר מהפרפראזה לפון קלאוזביץ: עבור האמירויות, העסקים הבינלאומיים הפכו להיות כלי מדיניות מרכזי, וכך צריך לראות גם את הסכמי אברהם שנחתמו עם ישראל. "הסכמי אברהם מהווים מפנה היסטורי עצום - ויצירה של פלטפורמה ענקית ליצירת יחסים עסקיים־כלכליים ארוכי טווח". הוא מדגיש את הטווח הארוך ורומז בעדינות להתנהלות של מקצת מאנשי העסקים הישראלים שהגיעו לאמירויות בשנה האחרונה, ואצים לסגור עסקאות עוד בטרם התקרר הקפה השחור על השולחן.

"הקצב האיטי בביסוסם של היחסים הכלכליים עם הישראלים נובע מהצורך ללמוד את החומר עד הסוף, ובעיקר מהרצון למסד אותם לטווח ארוך בהתאם לחזון שלנו ולאסטרטגיית הפעולה", אומר אל שורפה, ומתכוון למעבר מכלכלת התלות בנפט אל פתיחת האמירויות לתחומים רבים נוספים, ובעיקר להיותה מרכז סחר ועסקים בינלאומי עצום - מהגדולים בעולם. הוא מציין כי אם בעשור הקודם ההכנסות מנפט היו קרוב ל-90% מכלל הכנסות המדינה, בשנה שעברה הן הסתכמו ב47% והיתר מהעסקים הבינלאומיים בעיקר. "התפיסה שלנו בינלאומית: לא רק אבו דאבי והאמירויות, אלא שת"פים בינלאומיים, תוך ניצול היתרונות הגדולים של כל שותפה ושותפה".

הוא מודה ששני הצדדים עדיין מנסים למצוא את הדרך הנכונה להשקעות הדדיות - אחד מהתחומים שלא המריאו ממש בשנה שחלפה מאז ההסכמים, אף שבישראל חשבו כי זו תהיה תולדה עיקרית של הנורמליזציה.

אל שורפה מבטיח לצד זאת כי עם סבלנות גם נושא ההשקעות יתפתח. "הוצפנו בפניות של ישראלים לאחר פתיחת הסניף של ADIO בתל אביב. שים לב שתל אביב הייתה מהיעדים הראשונים שלנו למשרד מחוץ לאמירויות - ואפילו בדובאי אין לנו סניף. המשמעות היא שאנחנו בהחלט מייחסים חשיבות רבה לישראל, רק תהיו סבלניים ותחשבו לטווח ארוך".

עוד נושא שעיכב את ההשקעות היה הקורונה שמנע הגעה של אנשי עסקים ונסיעה החוצה. הוועידה כעת, BYOND BUSSINESS 2, שארגנו בנק הפועלים ומכון היצוא, מעידה על ההתגברות על המגפה, ושעכשיו אנחנו בעניינים. הוא מציג את תחומי העניין העיקריים באמירויות להשקעות: אגריטק, אנרגיה חדשה, טכנולוגיות בתחום הבריאות והחינוך, פינטק סקיוריטי, וגם תעשיית החלל והתעופה. הוא מציין את ההסכם שנחתם בין התעשיה האווירית לחברת התעופה איתיחאד להסבת מטוסים למטוסי מטען והשבחתם.

אחד מהאירועים המרכזים בכנס BYOND BUSSINESS 2, שהתקיימה השבוע באמירויות, מממש בדיוק את אסטרטגיית הבינלאומיות שישראל נכנסת אליה בדובאי. האירוע היה ועידה כלכלית טרילאטרלית ישראל-הודו-איחוד האמירויות. ההודים הם האוכלוסייה הגדולה ביותר באמירויות עם 3.3 מיליון בני אדם, כפול ממספר האמירתים עצמם. נוכחותם מורגשת בכל רבדי החברה והמעורבות של קונצרנים הודים, דוגמת TATA, בכלכלה האמירתית עצומה.

הקונסול הכללי ההודי ד"ר אמאן פורי אמר בראיון לגלובס כי הסינרגיה בין היכולות הטכנולוגיות של ישראל, יכולות הייצור של הודו והיצע אנשי התוכנה שלה, יחד עם ההון של האמירויות והיותה מרכז סחר עולמי, הם פוטנציאל עצום לשיתופי פעולה. הוא הזכיר שבהודו היו בשנה שעברה לא פחות מ-36 חברות יוניקורן - אות לחוזקתה הטכנולוגית-כלכלית, וכמה מראשי חברות אלה נכחו בוועידה. אילן שטולמן, קונסול ישראל בדובאי, אמר כי חשיבות הקשר עם האוכלוסייה ההודית באמירויות גדולה לנוכח העובדה כי שני שלישים מהמנכ"לים של החברות באמירויות הם הודים.

ועוד אירוע שהתקיים ביום רביעי בדובאי היה כנס בהשתתפות של 30 חברות יפניות הפועלות באמירויות עם אנשי עסקים ישראלים. את הכנס אירגן עו"ד זאב וייס ממשרד וייס פורת (המכהן גם כיו"ר לשכת המסחר ואגודת הידידות ישראל יפן). הדגש במפגש היה הדיון כיצד ניתן לנצל את המשולש האמירותי יפני וישראלי לשת"פ שימנף את היכולות של כל אחת מן הצלעות. עו"ד וייס אמר כי החום וההתלהבות שמגלים האמירותים כלפי שיתוף פעולה עם ישראל יכול לסייע בעסקאות עתידיות, כאשר כל צד מביא את היתרונות היחסיים שלו כמו מימון קשרים וטכנולוגיה. הסכמי אברהם, הוא אמר, העניקו לישראל יוקרה בעיני היפנים, הפעילים מאוד באמירויות. 

עסקה אחת שנחתמה בשולי הועידה הזו היא בין חברת מאפי פארמה הישראלית לחברת GAG גילאן מדיקל האמירתית מקבוצת הקונגלומרט רסאן עבוד (אחת משמונה משפחות העושר באמירויות. לפי ההסכם, מאפי פארמה תפיץ באמירויות תרופה גנרית לטרשת נפוצה. היקף ההסכם הוא כמה מיליוני דולרים, והתרופה שמופצת בישראל וברשות הפלסטינית צפויה להתרחב גם במקומות נוספים בעולם. יו"ר ומנכ"ל מאפי פארם אמר לגלובס כי האמירתים פנו לפני שנה כדי לבחון מוצרים ותרופות וכי ההסכם מהווה עוד הכרה בינלאומית בחברה ובסל המוצרים שלה.

סעודיה מחממת מנועים

סיפור המגעים עם סעודיה שחשפנו כאן בגלובס, והאפשרות להגעה עימה להסדרת יחסים, גם אם ככל הנראה לא הסכמי נורמליזציה מלאים, יתמקד ככל הנראה בהיבטים כלכליים, ובחשאי גם בטחוניים.

נתחיל בכלכלה. הסעודים ראו את ההתחלה המבטיחה של הסחר והעסקים בין ישראל לאמירויות, ובאמצעות האמירויות, ובעיקר בחריין, החלו כבר חברות סעודיות לטוות עסקים עם ישראל. גורם כלכלי במפרץ המעורה בסוגיה אמר השבוע לגלובס כי נחתמו כבר עסקאות שחצו את סף מאה מיליון הדולרים - דרך חברות שלישיות באמירויות ובבחריין. הסעודים מעוניינים לקנות ידע וטכנולוגיה, בשל הדגש הביטחוני והצורך במערכות ישראליות מול האיום החותי’ מתימן וכמובן מאיראן. אבל זה לא הדגש היחיד: טכנולוגיות ישראליות בתחומי אגריטק, שימוש נכון במים במדבר, טכנולוגיות לשימוש בטחוני אזרחי ועוד מעניינות אותם, וליישום בין השאר בעיר העתיד נאום (שילוש של NEW והאות הראשונה במילה עתיד בערבית מוסתקבל) שהם בונים לא הרחק מישראל.

איראן בראש

ישראל, ביכולותיה הצבאיות והאחרות נגד איראן היא בת ברית, גם אם אין קשרים עמה, במאבק נגד משטר האייתולות. יצירת קשר רשמי איתה תאותת לטהראן איום על סעודיה.
הד"ר דורי גולד, נשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, לשעבר שגריר ישראל באו"ם ומנכ"ל משרד החוץ, אומר לגלובס כי מה שיקדם או ירחיק הסכם אפשרי עם סעודיה הוא הנושא האיראני המהווה עבורם איום ישיר ומיידי. הסעודים מנסים מצד אחד לשפר את קשריהם עם הממשל האמריקני, קשרים שניזוקו בין השאר בשל פרשת חיסולו של ג’מאל חשוקג’י. מהעבר השני הם לא אוהבים את הנסיונות של ארה"ב לחדש את הסכם הגרעין. ההתפתחויות בנושא הזה יהיו לדבריו חשובות במיוחד לאפשרות להסכמים כלשיהם בין ישראל לסעודיה.

גילוי מלא: הכותב התארח בכנס בנק הפועלים ומכון היצוא באיחוד האמירויות במימון גלובס