גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צה"ל: תגמול הולם - כן, "הלבנת" תשלומים מופרזים - לא

מי שצה"ל יקר לליבו צריך לדרוש ממנו התייעלות, מינהל תקין ושימוש שקול בכספי הציבור - להכשרת תוספת הרמטכ"ל אין שום הצדקה

שר הביטחון בני גנץ והרמטכ''ל אביב כוכבי / צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון
שר הביטחון בני גנץ והרמטכ''ל אביב כוכבי / צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון

צה"ל יקר לכולנו וקשה להפריז בחשיבות היותו גוף עוצמתי, מוביל ואיכותי. אולם ההצעה להכשיר בדיעבד ולקבע לעתיד מתן קצבאות פנסיה מנופחות וחריגות ביחס למגזרים אחרים במשק איננה צפויה לתמוך בחיזוק צה"ל או בשיפור כוח-האדם שבו. משמעות ההצעה היא גריפת משאבים ציבוריים נוספים על ידי קבוצה שנהנית כבר כיום מתנאי פנסיה שערורייתיים. זאת, על חשבון רכיבי ההתעצמות של צה"ל נוכח אתגריו והעמסת עול כבד על יתר הציבור (הלא-מקושרים), שיאלץ, במשך שנים רבות, לשלם מסים גבוהים יותר ולהסתפק בשירותים חברתיים - כגון בריאות, חינוך ורווחה - נחותים יותר.

שווי הפנסיה התקציבית הצבאית הממוצעת עמדה בשנת 2019 על 7.72 מיליון שקל (כולל "תוספות הרמטכ"ל", אשר ככל הנראה חלקן ניתנו במחשכים, ללא שום בסיס חוקי או אף בניגוד לחוק). פנסיה זו הוענקה לפורשים מצה"ל שגילם הממוצע היה 47.

סכום זה גבוה פי 4.4 מהפנסיה הממוצעת אותה קיבלו "סתם" עובדי שירות המדינה (שפרשו בממוצע בגיל 64). תקופת התשלום הממוצעת של הפנסיה הצה"לית ארוכה יותר, והיא מתחילה בגיל מוקדם יותר. כאשר מבצעים את ההיוון של שני תזרימי הפנסיה, תחת הנחות סבירות, התוצאה המתקבלת היא שהיחס בין שווי הפנסיה הצבאית לשווי הפנסיה הממשלתית עולה ל‑5.3.

בנוסף לכך, אורך תקופת השירות המצטברת בצה"ל מיום הכניסה לשירות קבע ועד ליום הפרישה מהשירות, ובניכוי תקופות לימודים והפסקות שונות בשירות, הוא קצר יחסית - פחות מ-60% מתקופת העבודה המצטברת בשירות המדינה. כאשר מחלקים את השווי המהוון של תקבולי הפנסיה למספר חודשי העבודה אשר הפנסיה משולמת עבורם, התוצאה היא שהיחס בין שווי הפנסיה הצבאית לשווי הפנסיה הממשלתית עולה ל-9.2. כלומר, בממוצע, פורש מצה"ל מקבל עבור כל חודש עבודה קצבה פנסיונית גדולה פי 9.2 מפורש משירות המדינה. זאת, למרות סדרי גודל דומים של השכר החודשי השוטף, המתקבל במהלך תקופת העבודה.

עד עתה דובר על נתוני פנסיה תקציבית, אולם בשירות המדינה בוצעה לפני כשני עשורים רפורמה בזכאות לפנסיה. עובדים שהתחילו את עבודתם בשירות המדינה אחרי שנת 2001 כבר אינם זכאים לפנסיה תקציבית, אלא לפנסיה צוברת . השווי של הפנסיה הצוברת, בניכוי ההפרשות של העובד עצמו לפנסיה, נמוך בהרבה מהפנסיה התקציבית המקבילה. קשה לחשב במדויק את היחס בין התקבולים נטו בפנסיות השונות, אבל אפשר להניח לצורך החישוב שיחס זה עומד על 50%. כלומר, העלות לציבור של פנסיה צוברת של עובד בשירות המדינה "דור ב'", לעומת פנסיה תקציבית של עובד בשירות המדינה "דור א'", היא כמחצית.

אין פרופורציה 

גם בצה"ל בוצעה רפורמה בזכאות לפנסיה, כמה שנים אחרי הרפורמה בשירות המדינה. אולם, עבור פורשי צה"ל הומצא מנגנון של "פנסיית גישור" - סוג של פנסיה תקציבית ייחודית שהפורשים מצה"ל עם ותק מסוים מקבלים מיום הפרישה עד להגיעם לגיל הפרישה "הרגיל". השווי המהוון של הפנסיה הצוברת (בתוספת פנסיית הגישור) מתקרב לשווי הפנסיה התקציבית "הישנה". נניח, לצורך החישוב, ובאופן שמרני, שמשרת בצה"ל "דור ב'" יקבל 80% מהשווי הפנסיוני שיקבל משרת "דור א'".

כתוצאה מכך, בממוצע, ובשקלול מספר חודשי העבודה הכולל, פורש מצה"ל "דור ב'" יקבל פנסיה נטו עבור כל חודש שירות בערך פי 15 יותר מפורש משירות המדינה "דור ב'" (9.2 כפול 80% חלקי 50%).

על רקע הזעם הציבורי על קידום המהלך להגדלת הפנסיות הצבאיות, מושמעת רבות בתקופה האחרונה טענה כי לא יהיה זה הוגן להשוות בין פנסיה של משרת בצה"ל לפנסיה של עובד בשירות המדינה, וכי למשרתי צה"ל "מגיע" יותר, בגלל שלל סיבות. אולם, גם אלו הטוענים שהמשרתים בצה"ל זכאים לתנאי פרישה משופרים לעומת עובדים בשירות המדינה, יתקשו מאד להסביר מדוע היחס בין שתי הקצבאות, עבור כל חודש שירות, צריך להיות פי 15. בסקר לא מייצג ולא מדעי שבצעתי, כאשר שאלתי אנשים מה היחס הראוי בין שני המספרים, קיבלתי תשובות כגון "קצת יותר", "30% יותר", "50% יותר", "פי 2", "פי 3". אף אחד מהמשיבים לא ענה "פי 15" או תשובה שאפילו התקרבה לכך.

על רקע המצב השערורייתי הזה, המדיניות הרצויה היא לשחוק בהדרגה את הפנסיות הצבאיות המנופחות של משרתי "דור א'" ולבטל את הסדר פנסיית הגישור שנהנים ממנה משרתי "דור ב'". צעדים אלו יכולים לחסוך לציבור עשרות מיליארדי שקלים ולחזק את הביטחון הלאומי במובן הרחב.

המדיניות שעומדת כרגע על הפרק, ושהכנסת תצטרך להכריע לגביה בקרוב, היא הפוכה מהמדיניות הרצויה. היא כוללת "הלבנה" של תוספות הרמטכ"ל (גם בדיעבד עבור התשלומים בעבר וגם של התשלומים העתידיים, תוך שינוי השם שבו תוספת זו מכונה) והרחבת הזכויות הפנסיוניות של משרתי "דור ב'". מדיניות כזו, במקום להפחית עלויות שערורייתיות ומיותרות של עשרות מיליארדי שקלים, תעמיס עול נוסף על הציבור. יתרה מכך, אם מהלך זה יגרור בסופו של דבר מתן תוספות פנסיוניות או סוג של "פנסיית גישור" למגזרים נוספים, כגון משרתים במשטרה, בשירות בתי הסוהר, ובגופי הביטחון האחרים, התוצאה תהיה קטסטרופלית והציבור יאלץ לשלם מחיר כלכלי וחברתי עצום. על סמך ניסיון העבר (למשל הגדלת השכר והפנסיות של השוטרים בתקופתם של ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כחלון, בעקבות הגדלה קודמת בתנאי המשרתים בצבא), הסיכון הזה הוא משמעותי.

תגמולים ממוקדים 

יתכן שהכוונה של המדיניות היא למשוך צעירים בעלי כישורים יוצאי דופן, המשרתים כטייסי קרב, כמהנדסי סייבר או כלוחמים בסיירת מטכ"ל, לבחור במסלול שירות רב-שנתי בצה"ל. אולם, חיילים וקצינים בשנות העשרים והשלושים לחייהם לא יישארו בצה"ל בגלל פנסיה עתידית שמנה שמצפה להם. בשלב זה של חייהם הם לחלוטין לא מתעניינים בפנסיה. מחקרים מראים זאת. כדי לתמרצם להישאר בצה"ל יש לאפשר באופן ממוקד תגמול הולם לבעלי כישורים מיוחדים ולבעלי מקצועות שיש בהם תחרות עזה עם השוק הפרטי.

מכל הטעמים הללו יש לדחות את המהלך המוצע. תחתיו יש לקבוע מנגנון אשר:

* ישחוק בהדרגה את הפנסיות הצבאיות המנופחות של משרתי "דור א'", למשל באמצעות הפסקה (לפחות מעכשיו והלאה) של תשלום "תוספת הרמטכ"ל", שחלק משמעותי ממנה ניתן עד עכשיו, ככל הנראה, ללא שום בסיס חוקי או אף בניגוד לחוק. הטענה של הלוביסטים ובעלי העניין המקדמים את המהלך, שלפיה "התוספת ניתנה במשך שנים רבות ולכן לא ניתן להפסיקה כעת" היא חסרת שחר. חלק מהתוספת ניתן אך ורק בגלל שמערכת הביטחון ניצלה בכוחנות את חוסר השקיפות ואת חוסר הבקרה הציבורית של תנאי הפרישה של בכיריה. לא רק שניתן להפסיק פרקטיקה פסולה זו, אלא ניתן אף לדרוש את החזר הכספים שפורשים קיבלו בעבר בניגוד לחוק והעמדה לדין של אנשים שאישרו מתן תוספת פנסיונית, על חשבון כלל הציבור, בניגוד לחוק. הסתפקות בהפסקת התשלום, לפחות מעכשיו והלאה, תוך סגירת פרק מביש זה, מהווה פשרה סבירה ונדיבה במיוחד.

* יבטל את הסדר פנסיית הגישור שנהנים ממנה משרתי "דור ב'", או למצער יצמצם את גובהה לשיעור מינימלי - למשל מתן זכויות לפנסיית גישור אך ורק עבור חודשי השירות ביחידה קרבית במהלך השירות הצבאי. אין שום סיבה שכלכלן או משפטן, המשרתים בקריה בתל אביב, ייהנו מפנסיית גישור, בניגוד לכלכלן או משפטן העובדים בחברה פרטית במגדלי עזריאלי, 5 דקות הליכה מהקריה. לחילופין, לא ברור מדוע המדינה מאפשרת מצב שבו כלכלן או משפטו העובדים במגדלי עזריאלי, אשר לפעמים מפוטרים מעבודתם בגיל 43 ומתקשים להיקלט בעבודה אחרת בתנאי תגמול דומה, "נזרקים לרחוב" ולא זכאים גם הם לפנסיית גישור נדיבה ויקרה במשך 24 השנים הבאות.
יקטין את הוצאות מערכת הביטחון על פנסיה. כבר כיום הוצאות מערכת הביטחון על שכר ופנסיה נוגסות חלק גדול מסך תקציב הביטחון, וחלק זה הולך ומתרחב. יש לפעול לצמצמו, ולא להגדילו עוד יותר.

* יאפשר תגמול דיפרנציאלי לתמרוץ מוכוון מטרה ולמקצועות שבהם ישנה תחרות מול השוק הפרטי. אם צה"ל מתקשה להציע תנאים מספיק אטרקטיביים לקצינים צעירים אשר פתוחות בפניהם אפשרויות מפתות בשוק האזרחי, כגון מומחי טכנולוגיה, יש להציע להם חבילות תגמול אטרקטיביות, תוך שילוב פן כלכלי-פיננסי עם פן מקצועי. הקצאה בזבזנית ומיותרת של מיליארדי או עשרות מיליארדי שקלים לתנאי הפרישה של קצינים ונגדים שכבר סיימו מזמן את שירותם הצבאי, או עומדים לסיימו בקרוב, לא תקדם מציאת פתרון הולם לבעיית האטרקטיביות הזו, אלא רק מקשה על צה"ל לתקצב את המשאבים הכספיים הנדרשים למטרה זו.

בכירי מערכת הביטחון מנסים לקדם מהלך שמשרת בעיקר את עצמם ואת חבריהם ואין בו שום הצדקה כלכלית, חברתית או ביטחונית. שאט-הנפש שהמהלך מעורר בציבור אינו מפתיע. אם הכנסת תאשר את המהלך, הפגיעה שהמהלך גורם לתדמיתה של מערכת הביטחון כולה ושל קציני ומשרתי צה"ל בפרט תתרחב גם לחברי הכנסת, שייתפסו בעיני הציבור כדואגים לאנשי שלומם ולא לציבור הרחב, שאותו הם מתיימרים לייצג.

הכותב הוא ראש פורום קהלת לכלכלה ולשעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר

עוד כתבות

רפאל בז'רנו / צילום: Jefferies

הוא בן 41, בן להורים ישראלים, בכיר בעולם ההשקעות, וזה מה שהוא חושב על עתיד השווקים

רפאל בז'רנו, ראש תחום בנקאות ההשקעות ושווקים פיננסיים בג'פריס, הוא אחד האנשים הכי בכירים בג'פריס העולמי ● בז'רנו מספר מדוע למרות נטישה של משקיעים זרים, "העניין בטכנולוגיה ישראלית מעולם לא היה גדול יותר", ומספק תחזית אופטימית לשווקים ולסקטורים מומלצים

דונלד טראמפ וצ'ארלי קירק / צילום: ap, Andrew Harnik

"אי אפשר להחליף את קירק": הרצח שמטלטל את אמריקה, ולא עוצר שם

מותו של צ'ארלי קירק, פעיל פוליטי שמרני, בעל דעות שנויות במחלוקת שסחפו מליוני אנשים, טלטל את ארה"ב החצויה פוליטית ● את החשוד בירי תפסו במרחק 3 שעות מהמקום בו נרצח ● והפרס העצום שהציעו למי שיסגיר אותו

אנשי ביטחון סינים אוספים פרטים מאזרחים באיי שלמה, החודש / צילום: Reuters, Royal Solomon Islands Police Force

מדינות האי הזעירות של האוקיינוס השקט נקראות לבלום את התפשטות סין

שורת איים קטנים ומרוחקים הצביעו עם ישראל בעצרת האו"ם ביום שישי האחרון נגד ההצעה ל"שתי מדינות לשני עמים" ● ניתן להניח שהדבר קשור בכך שהן נשענות, לפחות במידת מסוימת, על סיוע אמריקאי - ומאוימות מההתפשטות הסינית באזור

העזתים שברחו מעזה בעזרת ChatGPT

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: ישראלים לא יוכלו להתקבל לאקדמיה הצבאית היוקרתית של בריטניה החל משנה הבאה, הצרות של איראן צפויות להחמיר, ארה"ב נאלצת לכבות שריפות במזרח התיכון וסיפורו של עזתי שברח מעזה בעזרת אופנוע ים ו-ChatGPT ● כותרות העיתונים בעולם 

ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס השנתי של אגף החשב הכללי באוצר / צילום: תדמית הפקות

נתניהו: "אנחנו בסוג של בידוד, יש ניצנים של סנקציות כלכליות"

בכנס החשב הכללי התייחס ראש הממשלה בנימין נתניהו לבידוד הכלכלי על ישראל: "נצטרך לפתח פה תעשיות נשק. אין לנו ברירה, נצטרך להיות אתונה וסופר ספרטה" ● גם החשכ"ל יהלי רוטנברג נשא דברים והעריך כי מהפכת הבינה המלאכותית תייתר כשליש מעובדי מטה הממשלה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ' על פסילת מועמדו לראש אגף התקציבים: "ועדת המינויים טעתה, אני בדיונים על זה"

שר האוצר הגיב היום לראשונה על פסילת מועמדו לתפקיד ראש אגף התקציבים באוצר, מהרן פרוזנפר ● החלטת ועדת המינויים התקבלה מטעמים של אי-מתן שוויון הזדמנויות לנשים בהתמודדות על תפקידים בכירים בממשלה בכלל ובאוצר בפרט ●  סמוטריץ': "אני מכבד מאוד נשים"

מה עומד מאחורי המהלך של החשכ''ל / צילום: רפי קוץ

סוף לשוטף פלוס: באוצר מקדמים מערכת דיגיטלית חדשה לניהול תשלומי המדינה

לגלובס נודע שהחשב הכללי יוצא במהלך שאפתני להחלפת העברות הכספים המסורתיות לספקים ב"אסימונים" דיגיטליים ממשלתיים - שיתקבלו מיד עם גמר העבודה ● על פי הערכות, מיליארדי שקלים שמועברים לביצוע פרויקטים "נבלעים" בדרך ● המערכת תאפשר מעקב אחר הכספים ותמנע את זליגתם לגורמים עברייניים

אמיתי קלמר וד''ר דן רביב / צילום: Weifan Chen

ההנפקה שתניב למבטח שמיר, ארקין ואיל עופר רווחים של מאות מיליונים

שלושת בעלי ההון מחזיקים במניות חברת הפינטק הישראלית-אמריקאית לנדבאזז, ששואפת להנפיק בוול סטריט לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● עבור מבטח שמיר מדובר בהשבחה צפויה של פי 10 על השווי בו השקיעה בחברה

מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג / צילום: ap, Carl Court

סין קבעה שאנבידיה הפרה את חוקי המונופול עם רכישת מלאנוקס

גורם רשמי בסין אמר היום כי "הפרה את חוקי המונופול ברכישת מלאנוקס", אך לא פורסמו אלו צעדי ענישה יינקטו ורק צוין כי החקירה תימשך ● בשנת 2020 בייג'ינג אישרה את עסקת הרכישה עם מספר תנאים מתלים

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

ספרד מבטלת עסקת ענק עם אלביט בהיקף של 700 מיליון אירו

מדובר בעסקה לרכישת מערכות ארטילריה מדגם PULS מידי אלביט ● ביטול זה מתווסף להחלטת משרד ההגנה של ספרד מחודש יוני על השהיית עסקה לרכישת טילי ספייק LR 2 מרפאל תמורת כ־285 מיליון אירו ● המטרה: "להוריד לאפס" את התלות הטכנולוגית בישראל בשל המלחמה בעזה

פרויקט ורטיקל סיטי ברמת גן / הדמיה: DBLK - ברעלי לויצקי כסיף דה לה פונטן אדריכלים; 3dvision

מגדל המגורים הגבוה בישראל יוצא לדרך. מי יגור בקומה 72 וכמה דמי ניהול ישלמו?

400 מהדירות במגדל ברמת גן מיועדות להשכרה לטווח ארוך במסגרת "דירה להשכיר", עם דגש על קהל יעד של משפחות צעירות ● גובה שכר הדירה ודמי הניהול טרם נקבע, אך בפרויקט מבטיחים בשורה: "החלפנו את עובדי הניקיון ברובוטים וחסכנו כמעט 50% מהעלויות" ● גלובס עושה סדר

כשמכוניות חדשות נמכרות בהנחות ענק, לא קונים מכוניות יד שנייה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בחסות הנחות של עשרות אלפי שקלים - רכב בן שנה עשוי לעלות יותר מרכב חדש

היבואנים תקועים עם מלאי גדול, ועשרות אלפי רכבי "אפס קילומטר" מוצעים בהנחות של עשרות אלפי שקלים ● לצד התחרות האגרסיבית שנוצרה בין הדגמים החדשים, ההשלכות מורגשות גם בשוק המשומשות ● הנפגעים העיקריים: רכבים שעלו לכביש בשלוש השנים האחרונות

אשר דהן, תומר וינגרטן, רפי עמית / צילום: מתוך לינקדאין, יח''צ, רענן טל

החברה הקטנה מיקנעם שזינקה ב-800% בשלושה ימי מסחר

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● מניית חברת Wearable Devices, המפתחת מכשירים לבישים מבוססי-AI, טסה בכ-800% בימים בודדים, במחזורי מסחר גבוהים במיוחד ● קמטק זינקה לאחר שהודיעה על הנפקת אג"ח להמרה בריבית 0%, בהיקף של 425 מיליון דולר ● וסנטינל וואן קפצה לאחר שהודיעה על רכישת חברת AI אמריקאית

אייל גפני, מנכ''ל בנק וואן זירו / צילום: אוהד רומנו

וואן זירו: 3 בכירים שהיו בצוות ההקמה של הבנק הוחלפו

שלושה מבכירי בנק וואן זירו, שהיו שותפים להקמתו, מסיימים את תפקידיהם ● במקביל הודיע הבנק על מינויו של יובל בירנבוים ל־CTO ועל איחוד חטיבות הטכנולוגיה ● אייל גפני, מנכ”ל הבנק: "היסודות שנבנו הם בסיס איתן להמשך ההתפתחות כמחולל תחרות במערכת הבנקאית"

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

מארה"ב ועד יפן: היכונו ל־36 שעות של החלטות ריבית מסביב לעולם. ומתי בישראל?

היכונו ל־36 שעות של החלטות ריבית מסביב לעולם, מארה"ב ועד יפן ● את מירב תשומת־הלב ימשוך הנגיד האמריקאי, שצפוי לבצע הפחתה ראשונה לאחר תשעה חודשים ● ומה לגבי ישראל? בתחזית הפסימית, הריבית כלל לא תרד עד סוף השנה

מגרש במטולה נמכר ב־350 אלף שקל / צילום: נוה לוי

המגרש שנרכש רק לפני שנתיים וכעת נמכר שוב, במחיר נמוך יותר

המגרש בשטח 516 מ"ר נמצא בדרום הר צפייה, ולפני כשנתיים נמכר ב־10,000 שקל יותר ● שוק הנדל"ן הקטן ממילא של מטולה כמעט שבק חיים מאז פרוץ המלחמה ● עצם זה שהרוכש לא היה מוכן לשלם על המגרש סכום גבוה יותר, מבטא את חוסר האמון שלו שהשכונה תקרום עור וגידים בשנים הקרובות

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עם מזכיר המדינה האמריקני, מרקו רוביו, במשרד ראש הממשלה בירושלים / צילום: אלכס קולומויסקי

החיסול בקטאר נכשל? נתניהו: "לא מקבל את זה"

לצד שר החוץ האמריקאי רה"מ התייחס למבצע בדוחא: "המטרה הייתה המסר" ● כמעט שבוע אחרי ניסיון החיסול של הנהגת ארגון הטרור בדוחא, היא נמנעת מלהופיע ● הרמטכ"ל בדיון הביטחוני: "גם אחרי כיבוש עזה – חמאס לא יוכרע" ● הנשיא טראמפ בביקורת על ישראל: "קטאר היא בעלת ברית מצוינת שלנו" ● 48 חטופים - 710 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

מסחר עם הרבה עסקאות לא בהכרח יביא לתוצאות טובות / צילום: Shutterstock

האנשים שעשו השנה 600 עסקאות במניות ולמה זה מסוכן

לאחרונה חשפו ארבעה חברי קונגרס אמריקאים כי כל אחד מהם עשה עד כה השנה 600 עסקאות לפחות במניות, אצל חלקם זה מתקרב ל-3000 ● התיאבון הבלתי פוסק הזה - הגובל בפנטזיה - להגדלת הימורים בדרך להתעשרות מהירה הוא לכל הפחות לא חכם. יש שיגידו מטורף

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

איש העסקים שנאלץ לשלם לעובד שפיטר 5.5 מיליון שקל - והסיבה

למרות היעדר מסמכים והוכחות ישירות לקיומם, ביהמ"ש לענייני משפחה חייב אישה לשלם 3.2 מיליון שקל לפרוד שלה, בגין יהלומים שלטענתו גנבה מביתו ● המחוזי קבע כי חברת הלוואות בעלת שיעבוד על דירה בבני ברק היא בעלת הזכויות בנכס - ולא בני זוג שטענו כי רכשו את הדירה טרם שיעבודה ● איש עסקים חוייב לשלם 5.5 מיליון שקל למנהל פרויקטים בכיר שלו לשעבר, לאחר שזה הוכיח בהקלטות סתר כי ניתנו לו התחייבויות כספיות שונות ● 3 פסקי דין בשבוע

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

מגמה חיובית באירופה; מניית טסלה מזנקת ב-5% לאחר שמאסק רכש מניות בהיקף של מיליארד דולר

הקאק מטפס בכ-1.1% ● בורסת דרום קוריאה בשיא ● הפעילות הכלכלית בסין הואטה באוגוסט מעבר לציפיות ● החל מרביעי: 36 שעות של החלטות ריבית מסביב לעולם, רוב תשומת־הלב אל הפד, שצפוי לבצע הפחתה ראשונה בקדנציה של טראמפ ● מניות השבבים בסין מזנקות