משרד עורכי דין. שימוש נרחב בליגל טק / צילום: Shutterstock
תחום הליגל טק הכולל פיתוחים טכנולוגיים למשימות מסורתיות של עורכי דין, צובר תאוצה בשנים האחרונות. התוכנות השונות מייעלות את עבודת עורך הדין וחוסכות לו "עבודה שחורה" ומונעות בזבוז זמן יקר ומשאבים.
התוכנות המתקדמות ביותר מנסחות הסכמים מורכבים של מאות עמודים ועורכות "בדיקת נאותות" (due diligence). זאת, תוך שימוש בבינה מלאכותית לפני עסקאות הכרוכות בבדיקת אלפי מסמכים. באמצעות ההתפתחות הטכנולוגית ניתן לקבל תמונה טובה על החברה בלחיצת כפתור. שימוש נוסף בתוכנות הוא לצורך עמידה בדרישת חוק איסור הלבנת הון להכרת הלקוח. תוכנה אחרת מבצעת הגהה מתקדמת על הסכמים משפטיים, וקיימת אפילו תוכנה הבודקת כמה זמן עבד עורך הדין על כל מסמך כדי לייעל את העבודה ולחייב את הלקוח.
"עד לפני שנתיים כל העבודה המשפטית נעשתה על-ידי אנשים. הטכנולוגיה תפחית באופן משמעותי כמות העבודה השחורה. עורך דין שנעזר בכלים טכנולוגיים מתחיל במקום שפעם הוא היה מסיים בו. הוא לא צריך להיות מבוהל שאולי פספס שורה", אומר עו"ד ליאור אבירם, ראש משרד שבלת".
במשרד פישר (FBC) אף החליטו לפתח בעצמם תוכנות לייעול העבודה. הם העסיקו את עו"ד אלון זינגר, מהנדס תוכנה שמנהל את הידע במשרד ושכיהן בעברו כסמנכ"ל המו"פ של הסטארט אפ CB4 לניתוח נתונים (נמכר לגאפ לפני חודש). בין היתר פותחו תוכנות לגילוי מסמכים אלקטרוני ולניתוח הסכמים.
לדברי עו"ד מעיין שניר, שותפה וראש מחלקת משאבי אנוש במשרד, "בדקנו, וראינו שהתוכנות שקיימות בשוק לא נתנו פתרונות מספיק מדויקים לזה, ולכן החלטנו לפתח מבפנים. זה מאפשר לתת לעורכי דין להתמקד בעבודה משפטית ברמה הגבוהה ביותר ופחות בנושאים טכניים. צריך לזכור שעולם עריכת הדין נלחם על שימור הטאלנטים, עורכי הדין הטובים ביותר, וגם מהכיוון הזה אנחנו רוצים לסייע להם".
עד כמה צפוי הליגל טק לחדור אל משרדי עורכי הדין? מצד אחד, המשרדים ידועים כשמרנים ומתקשים לצעוד עם הקדמה בכל הנוגע לשיטות העבודה. מנגד, הם אלו שמייצגים את הסטארט-אפים המפתחים טכנולוגיה מתקדמת ומעוניינים גם הם לצעוד עם הקדמה. בחלק מהמשרדים כבר עושים שימוש בתוכנות מתקדמות וממנים "מנהל חדשנות", בחלק אחר עדיין נמנעים מתוכנות המחליפות את עבודת עורך הדין.
עו"ד ענבל באומר שייסדה את הסטארט אפ "ליגל-אפ" ב-2017, ושבשירותיו משתמשים כ-100 משרדים, מציינת כי המשרדים "מאוד רוצים להכניס חדשנות והתייעלות, אבל לוקח להם זמן מאחר שהם יותר שמרנים ופחות פתוחים טכנולוגית. עורכי הדין מבינים שהעולם הולך לשם. ברמה של היישום זה קצת יותר קשה".
שימוש בתוכנות לעבודות מסורתיות של עורכי דין מאפשרת לצמצם את כוח-האדם במשרדים. עו"ד יניב אהרונוביץ ממשרד תדמור לוי מדגיש כי "אין תחליף לחומר אנושי. האוטומציה מפנה עורכי דין לעבודת הליבה, ולכן חשוב להשקיע בזה. הערך המוסף שלי כעורך דין הוא לעשות את הדברים המתוחכמים. מזה גם מרוויחים יותר מאשר ניסוח הסכמי סודיות. אפשר לקחת כוח-אדם איכותי יותר ולהשקיע אותו במשימות המורכבות והרווחיות למשרד".
עו"ד אבירם מציין כי הליגל טק מאפשר לבצע את אותה עבודה נתונה עם פחות עורכי דין - דבר שיכול לסייע למשרדים להתמודד עם מצוקת כוח-אדם איכותי שהחריפה בעקבות הקורונה. "השימוש בתוכנות החל לפני הקורונה מטעמים של יעילות, אבל אז הגיעה הקורונה ואיתה הפריחה העצומה בהייטק", הוא מסביר.
"מצד אחד, כמות העבודה עלתה באופן בשיעור דו-ספרתי. מנגד, ניכרת מגמה של עורכי דין שעוברים לחברות הייטק או עוזבים את המקצוע. הליגל טק מספק את הפתרון בהיבט הזה". עו"ד אבירם מציין כי "המבחן של כמה עורכי דין יש לך יהיה פחות רלוונטי בעתיד. השאלה תהיה כמה ליגל טק יש לצד כמות עורכי דין".
אבירם מוסיף כי הסיוע הטכנולוגי גורם לעורכי הדין גם ליהנות יותר מהעבודה, "ואנשים צריכים היום יותר מתמיד להרגיש טוב בעבודה. "הם מרגישים שהעבודה שלהם ברמה גבוהה יותר. יש להם יותר זמן לחשוב", הוא אומר.
האם המכונה תחליף את עורכי הדין? עו"ד דוני טולידאנו, השותף המנהל במשרד במשרד ארדינסט-בן נתן-טולידאנו מציין כי תהליך כניסת הליגל טק למשרדים יתרחש אבל לא מהיום למחר. עם זאת, הוא מבהיר כי הליגל טק "לא יחליף את עורכי הדין לעולם. יש חלקים במקצוע שלא ניתנים להחלפה. מחשב לא יכול לנהל משא-ומתן לעסקה מורכבת. נכון להיום".
עו"ד זינגר מציין כי "אני לא חושב שבעתיד הנראה לעין מכונה תוכל להחליף עורך דין בסוגיות המשפטיות המורכבות. המכונה משפרת ומייעלת את העבודה ואת איכותה. אתה מקבל עבודה יותר איכותית הרבה יותר מהר, אבל היא לא יכולה להחליף את עורך הדין".
עו"ד תהילה דרוקמן-קרמר, מנהלת תחום הליגל-טק במשרד פרל-כהן, מסבירה כי "כפירמה שחלק גדול מלקוחותיה באים מעולמות הטכנולוגיה, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לא לדבר את השפה ועלינו ליישם גם על עצמנו גישה אוהדת לחידושים ולפיתוחים בתחום". עם זאת לדבריה, "עוד רחוק היום - אם בכלל - שבו ליבת העבודה של עורך הדין תיעשה באופן אוטומטי".
גלובס שוחח עם עורכי דין ממשרדים שונים, המספרים כיצד משפיע הליגל טק על עבודתם, מהם השימושים והתועלת בתוכנות השונות ומהם החסרונות.
1. בדיקת נאותות
אחד השימושים בתוכנות הוא ביצוע בדיקת נאותות (due diligence). מדובר בבירור מקיף של המצב הכלכלי של חברה ויכולותיה המסחריות לפני סגירת חוזה עימה, במסגרת הכנת תשקיף.
במשרד שבלת, שהיה בין הראשונים שהטמיעו ליגל טק בעבודה השוטפת כבר ב-2018, ובמשרד תדמור-לוי עושים שימוש במערכת הבינה המלאכותית Luminance שפותחה באנגליה לצורך בדיקת נאותות. עו"ד יניב אהרונוביץ מתדמור-לוי, הממונה על החדשנות במשרד, מספר כי "בעבר היה צריך להושיב 10 עורכי דין שיעברו על אלפי מסמכים לצורך בדיקת נאותות. היום הבדיקה נעשית ביעילות על-ידי תוכנה".
2. הפקת חוזים
מערכת נוספת מתקדמת שבה נעשה שימוש בשבלת היא "קונטרקט אקספרס" של טומסון רויטרס הבינלאומית. המערכת מפיקה טיוטה ראשונה של החוזה, החל מחוזה פשוט ועד חוזה מורכב. את המסמכים היא מייצרת על בסיס חוזים של המשרד עצמו.
במשרד ארדינסט בן נתן טולידאנו יחד עם המבורגר-עברון, עושים שימוש ניסיוני בתוכנה המייצרת חוזה ראשוני. לדברי עו"ד טולידאנו, "השימוש בתוכנה יחסוך הרבה בעבודה הראשונית ויעשה את העבודה איכותית יותר. בלתי נמנע שבן אדם יחמיץ".
עו"ד באומר מספרת כי הסטארט אפ "ליגל-אפ" שייסדה, פיתח אפשרות לאוטומציה של חוזים, המאפשרת יצירת חוזה. זאת, בהתאם להגדרות אישיות ותוך שימוש בידע שנצבר. עו"ד באומר מספרת כי הסכם השקעה הכולל למעלה מ-100 עמודים, שלעורך דין נדרש כמה ימים כדי לנסחו - התוכנה יוצרת אותו ב-20 דקות בלבד". לדבריה, בין לקוחותיה מצויים גם משרדי עורכי דין קטנים. "הם מרגישים שהם יכולים לתת פייט למשרדים הגדולים בזכות התוכנה, ולתת שירות יותר יעיל ולספק את השירות", היא אומרת.
משרד פישר (FBC) אף פיתח תוכנה המבוססת על בינה מלאכותית המסייעת לעורכי הדין לנתח הסכמים - התכנה בודקת את ההסכם ומציעה כיצד לשנות את המסמך בהתאם לאינטרסים של הלקוח. וזאת, על בסיס ידע מ-חוזי עבר.
עם זאת, למרות החיסכון הרב בזמן, השימוש בתוכנות המייצרות חוזים מועט בקרב המשרדים. זאת, בין היתר מאחר שהוא דורש עבודה רבה מצד המשרד. עו"ד טולידאנו מציין כי נדרשת עבודה רבה להגדרת המערכת ואפיון השאלות על-ידי עורכי הדין.
3. הכר את הלקוח
שימוש נוסף בליגל טק הוא תוכנה של "ליגל-אפ" המיועדת לטופס "הכר את הלקוח" הנדרש לפי חוק איסור הלבנת הון. התוכנה מאפשרת לשלוח ללקוח לינק לשאלון פשוט. השימוש בתוכנה זו של ליגל-אפ הוא הנפוץ ביותר ומשרדים רבים עושים שימוש בה, בהם משרד תדמור ומשרד גורניצקי, מהמשרדים הגדולים בארץ שבו עושים שימוש נרחב בליגל טק.
4. כתבי טענות
תוכנה נוספת שבה עושים שימוש משרדי עורכי הדין, בהם המשרדים גורניצקי ופרל-כהן, היא "Cligal". התוכנה מאפשרת לערוך בקלות כתבי טענות נספחים ומסמכים להגשה לבית המשפט וחוסכת הרבה שעות של עבודה טכנית.
עו"ד דרוקמן-קרמר מציינת כי "אני לא יכולה לדמיין כתב טענות שייכתב, אפילו בעקיפין, על-ידי מחשב, גם אם טכנית הדבר אפשרי. מדובר במסמך מורכב שמכניסים לתוכו רגש, מחשבה וניואנסים - הרי אלה בדיוק הדברים שהופכים ליטיגטור למוצלח.
"מה כן?", מפרטת עו"ד דרוקמן-קרמר, "ברמת המעטפת, הכלים האוטומטיים מנטרלים שעות ארוכות על עבודה טכנית ומייגעת ומאפשרים לעורך הדין להתמקד בדיוק בלב המלאכה המשפטית". היא מוסיפה כי "בסוף זאת שאלה של כדאיות כלכלית - והתוכנות האלה בהחלט כדאיות".
5. איתור וסריקת מסמכים
במשרד עורכי הדין פישר, בהובלתו של עו"ד זינגר, פיתחו תוכנה, לפי אפיון של עורכי הדין, המאפשרת גילוי מסמכים אלקטרוני. בעבר היו מדפיסים את המסמכים, ואילו היום החומרים נטענים למאגר ענק, שניתן לאתר ולפלח בו מידע. התכנה מסייעת לליטיגטורים באיתור המסמכים באופן מהיר.
משרד גורניצקי היה מהחלוצים להשתמש, במסגרת ניהול תיקי ענק, במערכות המאפשרות חיפוש ומיון חכם של חומרים. זאת, לרבות שימוש ביכולות של בינה מלאכותית לניתוח תוצאות החיפוש.
עו"ד עדי נחמיאס, מנכ"לית משרד עורכי הדין גורניצקי, מספרת כי "בתיק בינלאומי חשוב, שימוש במערכת 'Ralativity' סייע לעבור במהירות על כמות רבה של מסמכים ותכתובות ולמצוא התכתבות ששימשה את המשרד כראיה מרכזית בתיק. השימוש במערכת חסך ללקוח כסף וזמן וגם תרם מהותית להצלחת התיק".
6. ביצוע הגהה
שימוש נוסף בליגל טק הוא לצורכי הגהה של מסמכים משפטיים. במשרד עורכי הדין תדמור-לוי משתמשים בתוכנת "קונטרקט קומפניין", להגהה ברמה גבוהה של מסמכים משפטיים.
"יש חיסכון רב בעבודה והמסמך הופך לקרוב למושלם", אומר עו"ד אהרונוביץ ממשרד תדמור-לוי. "הסיכוי שמכונה תטעה יותר קטן מהאדם. לכן היא גם חוסכת טעויות וגם כוח-אדם. מה שהיינו עושים פעם ב-5-10 שעות, נעשה היום בחצי שעה".
גם משרד ארדינסט-בן נתן-טולידאנו עושה שימוש בתוכנה שבודקת מסמכים ומאתרת טעויות והיא אף מצטרפת לסרגל הוורד.
משרדים שלא עושים שימוש בתוכנות: "זה יותר 'הייפ' ולא נותן ערך מוסף"
עד כמה השימוש בתוכנות השונות במשרדי עורכי הדין משתלם כלכלית? עו"ד ליאור אבירם, ראש משרד שבלת, מציין כי "התוכנות יקרות וההטמעה שלהם יקרה, כי אנחנו צריכים להשקיע הרבה שעות עבודה. לכן, בטווח המיידי זה לא חסך לנו כסף, אבל הכין אותנו למחר, העלה את האיכות לרמה האופטימלית ובמקרים רבים זירז את השירות".
השימוש בטכנולוגיה במשרדים מעורר גם את השאלה כיצד יחויב הלקוח. עורכי דין מחייבים את לקוחותיהם לפי כמות העבודה המושקעת בתיק, אולם התוכנות השונות חוסכות שעות עבודה. עו"ד יניב אהרונוביץ ממשרד תדמור-לוי מציין כי בכל מקרה "עדיף לעבוד בצורה יעילה ולהתמקד בכוח-אדם איכותי - פחות בכמות ויותר באיכות". לדבריו, "זה העתיד. מי שלא יאמץ זאת - יישאר מאחור". לדברי עו"ד אבירם, לצורך חיוב הלקוח תבוצע בעתיד בדיקה של "כמה עולה עסקה ולא כמה שעות עבודה נדרשו".
למרות היתרונות הרבים בשימוש בליגל טק, במשרדי עורכי דין רבים לא נעשה שימוש בתוכנות השונות בשל שאלת הכדאיות הכלכלית. עו"ד אלון טבק שותף וראש מחלקת ה-IT המשפטי במשרד טולצ'ינסקי-מרציאנו-כהן-לויצקי, אומר כי במשרד "בחנו להכניס תוכנות אוטומטיות מתוך מחשבה לשפר את התהליכים שלנו, למשל ייצור מסמכים אוטומטיים, אבל אנחנו לא רואים יתרון לעבודה עם התוכנות". לדבריו, "היכולות של התוכנות מצומצמות ומוגבלות לתחומים ומסמכים ספציפיים, למשל הסכמי סודיות והסכמי ייעוץ. זה דורש מישהו אנושי שיכניס את השאלות והתשובות. כל קליינט יש לו את הרגישיות שלו".
עו"ד טבק מוסיף כי "השימוש בתוכנות הוא יותר 'הייפ' ולא נותן ערך מוסף. אני כן חושב שבעתיד יהיה אפשר לעשות שימוש נרחב, אבל צריך לשפר את היכולות של בינה מלאכותית, כדי שיהיה יעיל. יהיה קשה להחליף את הניסיון של עורך הדין".