אנחנו עוד רחוקים מהאיזון המגדרי במדינות סקנדינביה / צילום: Shutterstock, Jacob Lund
פסגות, בית ההשקעות מהגדולים בישראל, הכריז בתחילת השנה על מהלך דרמטי, שלפיו הוא יחל להתנגד באופן גורף לאישור דירקטורים בחברות שבדירקטוריונים שלהן אין ייצוג נשי בשיעור של 20% לפחות - מהלך שרלוונטי לכמחצית מהחברות במדד ת"א 125. ואם לא די בכך, פסגות אף הודיע כי עד 2022 יעלה את רף הייצוג הנשי שיאפשר את אישורו ל-30%.
התחלה טובה, אך לא די בכך. כשהממוצע העולמי של ייצוג נשי בדירקטוריון עומד על 15% בלבד, נראה כי אין באמת רצון לראות נשים בצמרת, לפחות לא כרגע. נכון לסוף שנת 2020 שיעור הנשים המכהנות כדירקטוריות של חברות ציבוריות עלה מ-18% בשנת 2010 ל-24% עד סוף 2020. על פניו מדובר בנתונים מעודדים, אך עדיין רחוקים מלהביא בשורה של ממש, היות וביחס למדינות העולם ישראל עדיין מדשדשת מאחור.
די במבט על מדינות סקנדינביה, לדוגמה, כדי להבין שהדרך לפריצת תקרת הזכוכית עבור נשים בישראל עדיין ארוכה. במרבית מדינות אלו מקדמים תאגידים וחברות ציבוריות את שילובן של נשים כדירקטוריות בכירות, מתוך רצון לקדם מעמד של שוויון אמיתי תוך שילוב נשים בתפקידי מפתח בתאגידים. ביולי 2011 הפרלמנט האירופי אף אישר החלטה הקוראת לחקיקה כלל יבשתית לשריון של 40% ממשרות הדירקטוריונים לנשים עד 2020. את הפירות לכך ניתן לראות בנורבגיה, שם נשים זוכות לייצוג של 42% בדירקטוריונים, כמו גם בשבדיה עם 31.7%, ואפילו צרפת מככבת עם 40%.
בבואנו להסביר את הפער בינינו לבין מדינות סקנדינביה, נזכיר כי מדינות אלה ידועות כמי שחרטו על דגלן את קידום שוויון הזדמנויות. ולראיה חוקי העבודה במדינות סקנדינביה מיטיבים עם נשים ומעניקים להן חופשות לידה ארוכות לצד שעות עבודה נוחות, ובכך מאפשרים להן לקיים חיי משפחה נורמטיביים לצד טיפוח קריירה משגשגת.
נכון, לנו נותר רק לקנא. אולם, הגם שמצבנו רחוק מלהיות אידיאלי, אנו עדיין ממוצבים טוב ביחס לבעלת בריתנו הגדולה, ארה"ב, שם פחות מ-15% מחברי הדירקטוריון הן נשים ואמריקה הגדולה עדיין רחוקה מלשאת בגאון את דגל השוויון בין המינים.
טוב יהיה אם בממשל תאגידי ראוי ייבחרו הדירקטורים עפ"י יכולותיהם המקצועיות וניסיונם העשיר, ולא עפ"י המגדר. על רקע הייצוג הנמוך של נשים בדירקטוריונים בישראל, הגדילה לעשות הרשות לניירות ערך כאשר הודיעה השבוע כי תקים גוף לעידוד שוויון מגדרי בדירקטוריונים. גוף זה, שזכה לכינוי "פורום 35+", צפוי לפעול להעלאת שיעור הנשים במועצות המנהלים ובדירקטוריונים של חברות ציבוריות. מדובר במהלך מבורך וחשוב וכולי תקוה שהפורום אכן יהיה אפקטיבי ויביא לשינוי אמיתי בשנים הקרובות.
אולם, המצב הנוכחי מחייב גם אותנו הנשים להפשיל שרוולים ולפעול במלוא הנחישות על מנת לעזור לעצמנו להגיע לתפקיד הנחשק, כי גם לנו יש תפקיד בשינוי המצב שנוצר. חשוב שנדע לשווק ולקדם את עצמנו, כי השתתפות בקורס דירקטורים אינה מספיקה עוד. חשוב לצבור ניסיון בארגונים חברתיים ובעמותות, לטפח רשת נטוורקינג עניפה, להכיר את בעלי השליטה ואנשי המקצוע בחברות הציבוריות, להיפגש עם כמה בכירים שאפשר וכן, להיעזר בקשרים - כי אם נחכה שיעניקו לנו את התפקיד "על מגש של כסף" נגלה מהר מאוד שאולי אם נגור בסקנדינביה נגיע לתואר הנכסף "דירקטורית" מהר יותר.
הכותבת היא מנהלת מחלקת שוק ההון ב"אורנשטיין חושן - ייעוץ תקשורתי"