גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוק נתניהו צריך להיפסל בבג"ץ

הפגם החוקתי הנסיבתי הטמון בחוק הוא כמובן ה"פרסונליות": העובדה שהחוק מתוכנן לחול כבר ממערכת הבחירות הקרובה, כאשר ידוע בסבירות גבוהה כלפי מי הוא יופעל, צריכה להפוך אותו לכזה המוחזק כ"פרסונלי"

שר המשפטים גדעון סער / צילום: תמר מצפי
שר המשפטים גדעון סער / צילום: תמר מצפי

תזכיר החוק שמקדם שר המשפטים גדעון סער, המבקש לאסור על כהונתו של ראש ממשלה הנאשם בפלילים, מעורר דיון ציבורי תוסס. עיקרו של השיח מתנהל במישור הערכי. עמדות שונות נשמעות בשאלה האם מדובר בחוק ראוי או שמא בהענקת סמכויות בלתי סבירות ליועץ המשפטי ובניסיון פסול לחסום את דרכו של מועמד פופולרי לראשות הממשלה.

לעומת זאת, בולט בדלותו השיח המשפטי בסוגיה. דיון בשאלות החוקתיות שמעלה החוק כמעט ולא מתקיים. השתיקה עשויה ליצור את הרושם שהחוק המוצע נקי מקשיים חוקתיים, ושמישור זה כלל אינו רלוונטי לגביו.

האומנם כך הדבר?

כדי להשיב על שאלה זו, נכון לבחון את הדברים בהקשר רחב יותר. החוק המכונה "חוק נתניהו" שייך לקבוצת חוקים והצעות חוק שהמשותף להם הוא עיסוקם בתהליכים הדמוקרטיים והשלטוניים הבסיסיים - הבחירות לכנסת, הקמת הממשלה והפרוצדורות הקשורות בכך. מדובר, בין היתר, בחוקים העוסקים באופן בו תתנהלנה הבחירות, בזהות הרשאים להשתתף בהן, באופן בו תתורגם הצבעת הבוחרים לחלוקת המנדטים ועוד.

הייחודיות הטמונה בחקיקה בנושאים אלה היא שבגדרה מתעוררת "בעיית נציג" חריפה. כאשר חברי הכנסת מחוקקים חקיקה הנוגעת להליכי הבחירות והקמת הממשלה, הם משפיעים על סיכוייהם שלהם להיבחר בשנית, ועל הסיכוי של המחנה שלהם להחזיק בשלטון. לכן, הם נמצאים בניגוד עניינים חמור ומובנה . כך, למשל, לרוב הקיים בכנסת נתונה יש אינטרס מובהק, לחוקק חוקים שיעניקו לו יתרון בבחירות הקרובות על פני מפלגות האופוזיציה. על כן, במסגרת חקיקה בנושאים אלה קיים סיכון לפגיעה בהליך הבחירות, בהגינותו ובחופש הבחירה של הציבור.

אולם הסיכונים הכרוכים בחקיקה לא ראויה של חוקי הבחירות אינם רק ערכיים. חקיקה כזו עלולה לעורר גם קשיים חוקתיים חמורים.

כך, חוקים הפוגעים בהגינותו ובשוויוניותו של הליך הבחירות או בחופש הבחירה של הציבור, חותרים תחת העיקרון הדמוקרטי הבסיסי, לפיו העם הוא שבוחר את נציגיו ומנהיגיו (אם הבחירות אינן הגונות, הרי שהעם לא באמת בוחר את נציגיו). חוקים כאלה סותרים את עקרונות היסוד של שיטת המשטר הדמוקרטית, ועל כן הם אינם חוקתיים. זהו חוסר חוקתיות מהותי. חוקים כאלה הם "חסרי תקנה". הם פסולים בכל זמן ובכל מצב.

לצד הפגמים המהותיים, קיימים גם פגמים חוקתיים נסיבתיים. כך, עשוי להיות דבר חקיקה שקובע הסדר לגיטימי וסביר כשלעצמו, אך נסיבות החקיקה הן שהופכות אותו לפסול ובעייתי מבחינה חוקתית.

דוגמה בולטת לכך היא חוקים " פרסונליים". חוקים אלה עשויים להיות לגיטימיים מבחינת תוכנם, אך העיתוי בו הם מוצעים לחקיקה אינו מקרי, ונעשה מתוך מטרה לשרת מפלגה או מועמד ספציפי או לפגוע בהם. עם זאת, פגמים מן הסוג הזה ניתנים לעתים ל"ריפוי", למשל על-ידי דחיית תחולתו של החוק, באופן כזה שלא ניתן לדעת בוודאות מי ירוויח ומי יפסיד ממנו.

למרבה הפלא, על אף הקשיים החמורים הטמונים בחקיקה לא ראויה בענייני בחירות, מועלות הצעות חוק הלוקות בפגמים כאלה באופן תדיר ושגרתי למדי. אך מה שעוד יותר מפליא הוא שפעמים רבות חומק הפגם החוקתי הכבד "מתחת לרדאר" של הדיון הציבורי והמשפטי .

כך למשל, נעשו בעבר שינויים ב"אחוז החסימה" מתוך מגמה ברורה להשפיע על תוצאות של בחירות שהתקיימו בסמוך. במילים אחרות, הרוב בכנסת נתונה השתמש בכוחו כדי לפגוע בסיכויי ההצלחה של מפלגות ספציפיות - דבר שהוא בבירור פגיעה חמורה בהגינות הבחירות. אף על-פי כן, כשחוקים אלה הגיעו לדיון בבג"ץ, הם לא נפסלו.

בדומה לכך, בשנתיים האחרונות, לאחר שהתקיימה סדרה של מערכות בחירות שלא הסתיימו בהכרעה, החלו לצוץ הצעות שונות ל"פתרונות" למצב שנוצר, שבגדרם הוצעו שינויים מרחיקי לכת בשיטת הבחירות (קיום בחירה ישירה, הטלת המנדט על ראש המפלגה הגדולה ועוד) שנועדו לחול כבר בבחירות הסמוכות למועד ההצעה. גם כאן, באופן מתמיה למדי, לא נשמעו קולות המצביעים על הבעייתיות האינהרנטית הטמונה בכך שהרוב הקיים בכנסת נתונה יעצב ו"ילוש" את שיטת הבחירות כרצונו, חודשים ספורים לפני התקיימותן, באופן שיבטיח את ניצחונו בהן.

חקיקה מהסוג המתואר מהווה כשל דמוקרטי חמור ואף מסוכן. ההתמודדות עמה מחייבת פיקוח הדוק וערני יותר של בית המשפט העליון.

כאשר מדובר בחוקים שבהם חוסר חוקתיות מהותי, נראה כי בדרך-כלל הפגם יזוהה, ותהיה תגובה של המערכת המשפטית. עיקר הסכנה טמון בחוקים "פרסונליים", כאלה הקובעים לכאורה הסדר לגיטימי, אך מיועדים להשגת יתרון בלתי הוגן בבחירות. חוקים כאלה מסוכנים יותר, כי קשה יותר לזהות את חוסר הגינותם ולהציג אותו בצורה בהירה. בהתאם, הם עלולים לחמוק מהביקורת הציבורית והשיפוטית.

כדי להקל על הזיהוי, אני סבור כי יש לקבוע חזקה שלפיה כל שינוי הנוגע לנושא הבחירות והקמת הממשלה, אשר מבקשים להחילו באופן מיידי כבר בבחירות הסמוכות , ולא בבחירות שלאחר מכן, מהווה חקיקה "פרסונלית" פסולה. השינוי ייחשב כחוקתי, רק אם ידחו את תחולתו. לחלופין, יוזמי החוק יוכלו לנסות להוכיח כי לא מדובר בחקיקה "פרסונלית", אך נטל ההוכחה יהיה עליהם. באופן כזה ניתן יהיה "ללכוד" את מרבית החוקים הפרסונליים.

נשוב עתה לחוק נתניהו. על אף מיעוט השיח החוקתי בעניינו, ניתן לראות כי הוא לוקה בפגמים חוקתיים משמעותיים. יתרה מכך, הליקויים החוקתיים הטמונים בו הם משני הסוגים שתוארו.

הפגם החוקתי המהותי בו הוא הגבלת החופש של הציבור לבחור את העומד בראשו. מדובר בפגיעה בעיקרון היסודי במשטר דמוקרטי, שלפיו הציבור הוא שבוחר את מנהיגיו (אומנם, יש שיעירו כי בישראל לא בוחרים מנהיג אלא מפלגה, אלא שזהו נימוק טכני-פורמלי בלבד, וברי כי מבחינה מהותית, בבחירות הציבור "בוחר" גם את ראש הממשלה).

הפגם החוקתי הנסיבתי הטמון בו הוא, כמובן, ה"פרסונליות". העובדה שהחוק מתוכנן לחול כבר ממערכת הבחירות הקרובה, כאשר ידוע בסבירות גבוהה כלפי מי הוא יופעל, צריכה להפוך אותו לכזה המוחזק כ"פרסונלי".

על רקע הדברים האלה, נראה כי מדובר בחוק בעייתי במיוחד, ויש לקוות כי לא יחוקק. ואולם, אם בכל זאת יחוקק, בג"ץ צריך לפסול אותו.

הכותב הוא עורך דין במשרד פישר ושות'

עוד כתבות

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לאומי סוגר את חברת ניהול התיקים וידאה ומרחיב את מערך ההשקעות

במסגרת ארגון מחדש שיזם לאומי, תחום ניהול ההשקעות בשוק ההון יועבר למערך ההשקעות בבנק בניהולו של אריאל כהן ● המהלך מתרחש ברקע למהלך אחר שעליו הכריז לאומי בשבוע החולף בתחום המסחר בשוק ההון - קמפיין "לא הרווחתם לא שילמתם"

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

מפקד הצבא האמריקאי במזה"ת תדרך את טראמפ על תקיפה באיראן

שר החוץ של עומאן ייפגש היום סגן נשיא ארה"ב לשיחות בנושא איראן ● סגן נשיא ארה"ב: לא נלך למלחמה שתימשך שנים במזרח התיכון ● בכיר איראני: "האווירה עם ארה"ב הייתה חיובית" ● עדכונים שוטפים

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

גם אחרי הוזלה של 40 אלף שקל לא בטוח שהרכב הזה שווה את מחירו

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים