שר הביטחון, בני גנץ, הכריז בשבוע שעבר על שישה ארגונים "אזרחיים" פלסטינים ארגוני טרור. ו"זכה" למתקפה כמעט פבלובית של מרצ והעבודה. כשמכירים את הסיפור מאחורי אותה ההכרזה, תגובת מפלגות השמאל, נראית אפילו תמוהה יותר.
ארגון החזית העממית הוא ארגון טרור, לא פחות מחמאס והג'יהאד האסלמי והקשר שלו לארגוני ותנועות שמאל בעולם לא יכול לחפות על הפיגועים שעשה, ואלה שהוא ממשיך לתכנן ולבצע ממש בימים אלה.
חכים ואמג'ד עוואד ביצעו את אחד הפיגועים המזעזעים שנעשו בישראל, רצח משפחת פוגל בשנת 2011. ההורים אהוד ורות, ושלושת ילדיהם, יואב (10) אלעד (4) והדס תינוקת בת 3 חודשים, נרצחו בביתם שביישוב איתמר בשומרון. המחבלים נתפסו ונכלאו וכיום הם מקבלים סיוע כספי בהיקף של אלפי שקלים בחודש, הישר מארגון החזית העממית. רק לפני שנתיים, טרוריסטים מטעם הארגון רצחו את רנה שנרב ז"ל ופצעו את אביה ואחיה באמצעות מטען נפץ בעין בובין. וזו רק רשימה חלקית מאוד.
מימון משוכלל יותר משל חמאס
לפני שבועיים חשפנו בגלובס את המנגנון הכלכלי של חמאס באירופה המסתתר גם מאחורי ארגוני צדקה וסיוע "אזרחיים". החזית העממית פועלת באותו מודל, רק משוכלל יותר. האיצטלה של "סיוע הומניטרי" חזקה יותר ולכן הם מקבלים תמיכה ממדינות וארגונים בינלאומיים, בעיקר באירופה. זו גם הסיבה למחאת אותם גופים ומדינות נגד הכרזת גנץ.
מהמידע שנאסף בחקירת השב"כ והגיע לידי גלובס עולה כי חלק לא קטן מהכספים שהגיעו לארגונים אלה עוברים ישירות לחזית העממית ואל חוליות הטרור שלו. אין מדובר בהשערות, או חשדות - יש לכך הוכחות מבוססות הן במסמכים, הן בתיעוד של העברות הכספים והן בהודאות של העצורים בקרב ראשי הארגונים הללו.
יתרה מכך, יש הוכחות רבות לכך שהארגונים הללו רימו את התורמים הבינלאומיים בדיווח על מיזמים פיקטיביים, העברת מסמכים שקריים, זיוף וניפוח חשבוניות, משכורות וחותמות בנקאיות. הפירוט שמסרו הנחקרים יוצג בכתבי האישום נגדם, והוא מראה בפירוט את עומק הקשר בין הכסף שנתרם, לחוליות הטרור.
המימון הרב הועבר, בין היתר, לתשלומים עבור משפחות "שהידים" (מחבלים כלואים או הרוגים של ארגון החזית העממית) משכורות לפעילים ובהם חברי הזרוע הצבאית, קידום פעילות טרור והתעצמות בין השאר ברכישת נשק ומטעני חבלה, ועוד. גורם ביטחוני בכיר אומר לגלובס כי הפעילות הפיננסית הנרחבת של ארגון החזית העממית באמצעות ארגוני הכיסוי ה"אזרחיים" נתנה את הגיבוי הכספי לשורה ארוכה של פעילויות טרור, שסיכל השב"כ בשנים האחרונות.
מרב מיכאלי / צילום: גל חרמוני
מיכאלי, הורוביץ וראש השב"כ
המידע הזה ומידע חסוי רחב ועמוק יותר הוצג לשרים מרב מיכאלי וניצן הורוביץ, ראשי מפלגות העבודה ומרצ בהתאמה, בפגישתם השבוע עם ראש השב"כ רונן בר. מיכאלי אומרת כי הדרך שבה נעשתה ההכרזה על הארגונים כארגוני טרור הייתה חסרת אחריות. גורמים בסביבתה מוסיפים שלא יכולה להיות התנהלות אוטונומית של שר הביטחון, בעיקר מול האמריקנים, שם המאבק על דעת הקהל קשה במיוחד. לדבריה, בשל רגישות העניין הייתה מחוייבת היוועצות הן במטה לביטחון לאומי והן בקבינט המדיני ביטחוני.
ייתכן כי התגובה החריפה של חברי העבודה ומרצ מגיעה בעקבות אישורי הבנייה בהתנחלויות, אירוע שהביא לביקורת קשה מקרב תומכי המפלגות.
ניצן הורביץ / צילום: שלומי יוסף
אבל משרד הביטחון לא דאג למעטפת ההסברתית. מידע מפורט בנושא הועבר רק לאחר הפרסום, כשהתבררה עוצמת המחאה הבינלאומית, בעיקר לאמריקנים אך גם למוצבים הצבאיים האירופיים שבישראל. האמריקנים אכן עודכנו מראש על עצם הסיפור עם הסבר ופרטים חלקיים, וכנראה שגורמים אחרים בתוך הממשל משתמשים בכך ללחץ המדיני על ישראל. הסברתית זה כנראה כבר לא יסייע הרבה, אבל אולי זה יגרום לפחות לחלק מהמדינות לחשוב פעמיים בטרם ימשיכו לתרום לארגוני הכיסוי לטרור.
עשרות אלפי עובדים מעזה בדרך?
גלובס חשף כי ישראל שוקלת לאפשר היתרי עבודה גם לפועלים פלסטינים מרצועת עזה ולא רק מהגדה. בינתיים, הוגדל מספר היתרי הכניסה לסוחרים מ-7,000 ל-10,000, כאשר לכולם ברור כי רבים מהם משתמשים בהיתר הסחר כדי לעבוד בישראל.
לפי הודעת מתאם פעולות הממשלה בשטחים, האלוף רסאן עליאן, הדרג המדיני החליט על כך בתום הערכת מצב ביטחונית שהתקיימה בנושא, והצעדים האזרחיים כלפי רצועת עזה מותנים בהמשך השמירה על היציבות הביטחונית לאורך זמן והרחבתם תיבחן בהתאם להערכת המצב.
מה שמסתתר מאחורי ההודעה הוא המשא ומתן העקיף עם חמאס. הכנסת העובדים היא אחד הקלפים החזקים שבידי ישראל. על השולחן מונחת האפשרות למתן עשרות אלפי היתרי עבודה. השב"כ ידוע כמתנגד העיקרי להכנסת העובדים מהרצועה, בשל הסיכון הביטחוני. כעת, כשמדובר על אפשרות להסדרה ארוכת טווח ואולי גם הסדר בסוגיית השבויים וחללי צה"ל, ההתנגדות קיימת, אבל הדיון נמשך.
בינתיים גם ביו"ש גדל מספר ההיתרים. עוד 9,000 פועלי בניין יקבלו היתרים לעבוד בישראל ועוד 6000 בדרך. ומה המשמעות הכלכלית: מספר היתרי העבודה לפועלים הפלסטינים הכולל בישראל ובהתנחלויות ביהודה ושומרון הינו 126,765 פועלים. משכורת חודשית הממוצעת הינה - 5,825 שקל. ועבור המשק הפלסטיני בגדה מדובר בהכנסה שנתית של כמעט 9 מיליארד שקל - חצי מהתקציב השנתי של הרשות הפלסטינית.
ההגדלה הנוכחית של מכסת הפועלים תכניס עוד 630 מיליון שקל בשנה לכלכלה הפלסטינית, ויותר מכך, היא תפרנס עוד אלפי משפחות שלמות. המצב הכלכלי הסביר בגדה, בוודאי ביחס לרצועת עזה, הוא העילה העיקרית לשקט הביטחוני היחסי בגדה.
מהשר הורוביץ לא נמסרה תגובה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
