גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לתשומת-לב חברי הוועדה: הליך מקצועי בבחירת השופטים

שמרנים או ליברלים? תיוגי הסרק לא מוצלחים ולא רלוונטיים - נחוצות אמות-מידה מקצועיות

בית המשפט העליון / צילום: אורון בן חקון
בית המשפט העליון / צילום: אורון בן חקון

בקרוב מאוד צפויים המועמדים לשיפוט בבית המשפט העליון להתראיין בפני ועדות-המשנה של הוועדה לבחירת שופטים. לאחר מכן צפויה הוועדה לבחירת שופטים להתכנס כדי לדון בבחירת השופטים שיצטרפו לעליון.

לפי פרשנים רבים, השאלה החשובה היא אם צפויים להיבחר שופטים "שמרנים" או "ליברליים". ביריבות כזו, שנקבעת לפי מחנות פוליטיים, כאילו מדובר בעוד מרוץ סוסים והקהל ביציע מתחמם, מי שמפסיד בסוף הוא בית המשפט. אם שיח ציבורי זה ישתקף בהליך הבחירה בוועדה - בית המשפט יפסע צעד בדרך לפוליטיזציה ולפגיעה נוספת באמון הציבור בניטרליות שלו.

האומנם שמרנים או ליברלים? תחילה, כלל לא ברור שסיווג זה הוא בכלל מוצלח או רלוונטי. בחלק מהמקרים נראה כי תיוגו של מועמד כזה או אחר מבוסס על השערות ותיוגי סרק, למשל, לפי מידת הדתיות של המועמדים או זהות האדם שאצלו התמחו, שיטה בעייתית למדי.

כך או אחרת, החלוקה הזו למחנות נלקחה מהדיון על בחירת שופטים בארצות-הברית. שם, שיטת מינוי השופטים שונה מישראל, וכבר מזמן המחנות הפוליטיים - דמוקרטיים מול רפובליקנים - רבים על בחירת השופטים לבית המשפט העליון הפדרלי בדפוסים פוליטיים חריפים.

אני סבור כי הפוליטיזציה בבחירת שופטים לבית משפט זה אינה לטובתו, אבל בכל מקרה, חשוב שנבין עד כמה שונה בית המשפט העליון הישראלי ממקבילו האמריקאי. אפשר להביא נימוקים חוקתיים והשוואתיים רבים ומגוונים על הדמיון והשוני בתפקיד החוקתי של בתי המשפט האלה. אולם, עובדת יסוד אחת חשוב להדגיש: בעוד שבית המשפט העליון האמריקאי בוחר לשמוע כ-80 הליכים בשנה, בית המשפט העליון הישראלי שומע אלפים. מתוך אלפי ההליכים, שיעור מועט יחסית הוא בעל משמעות חוקתית או ציבורית מרחיקת לכת. לרוב מדובר בתיקים שהעניין הציבורי בהם מועט; הליכים פליליים, אזרחיים ומינהליים שבהם בית המשפט העליון משמש כערכאת הערעור. ובכל זאת, למרות ההיקף האדיר של התיקים, לפי נתוני מועצת אירופה, נכון לשנת 2018, הצליחה הערכאה העליונה הישראלית לסיים את תיקיה בממוצע בפחות זמן מהחציון האירופי.

הדרך היחידה להתמיד בתוצאות האלה ולעמוד בעומס הזה היא לשמור על האופי המקצועי של הליך הבחירה של שופטי בית המשפט העליון. אמות-המידה צריכות להיות מקצועיות. על אף הלחצים הפוליטיים מימין ומשמאל, ישנם אמצעים פשוטים להגשים את המטרה הזו, אם רק יקפידו עליהם חברי הוועדה לבחירת שופטים. בראש ובראשונה, צריך להתמקד בתכונות שהוועדה עצמה קבעה לפני שנים בסדרי עבודתה, שהן אלה הנבדקות ונשקלות לגבי המועמדים: ידע ומיומנות בתחום המשפט; כושר הבעה וניסוח בכתב ובעל-פה; יעילות וכושר ביצוע; סמכותיות; כושר החלטה והכרעה; מזג שיפוטי; יושרה; עצמאות בחשיבה; חוכמה ותבונה; ועוד.

אשר לשופטים המכהנים, הוועדה יכולה לבחון אותם באמצעות פסקי הדין שלהם. אבל מה ביחס למועמדים שאינם בכס השיפוט? אם היה מדובר במועמדים לבית משפט אחר - לא לעליון - הם היו צריכים לעבור את הקורס למועמדים לשפיטה, שהוא למעשה מרכז הערכה הבוחן לפי הקריטריונים האמורים אם המועמדים מתאימים לשפיטה (באמצעות סימולציות, כתיבת החלטות, ועוד).

אכן, על רקע פרשיות שפורסמו בשנים האחרונות בקשר להליכים בתקופתו של יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה, נחוצה שקיפות רבה יותר באשר לתכניו של הקורס, כמו גם המשקל שניתן לתוצאותיו. אבל בכל מקרה, מועמדים לבית המשפט העליון אינם נדרשים להשתתף בתהליך מיון זה. הם רק מתראיינים בפני ועדות המשנה.

כדי לחזק את האופי המקצועי של הליך הבחירה, אני מציע שגם מועמדים לבית המשפט העליון שאינם כבר שופטים יעברו את מבדקי מרכז ההערכה, במתכונת כזו או אחרת. אחרת, מקבלת הוועדה לבחירת שופטים את החלטותיה בלא שיש לה מידע מלא על מידת התאמת המועמדים. באמצעות המידע שיתקבל, יהפוך ההליך לשרירותי פחות, ויקטן הסיכון שהלחצים מימין ומשמאל יביאו לשקילת שיקולים לבר-מקצועיים בהליך הבחירה.

רק כך יוכל בית המשפט העליון להמשיך להנהיג את יתר בתי המשפט באמצעות הלכות משפטיות מצוינות, ובד-בבד להישאר גוף בלתי-תלוי וניטרלי מבחינה פוליטית.

הכותב הוא חוקר בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה

עוד כתבות

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

איראן במתקפה אחרי הנאום של טראמפ: "כמו גבלס"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נשא הלילה דברים מול הקונגרס בנאום "מצב האומה" ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "חישובי איראן, לא משנה כמה לחץ יופעל, לא ישתנו תחת לחץ" ● בכירים בישראל משוכנעים - איראן וארה"ב לא יגיעו לפריצת דרך ● עדכונים שוטפים

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנה החולפת, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגביר את התחרות בשמיים והקטין את נתח השוק של אל על

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקאית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני"; שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהרן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב"● דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב"; שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

עליות באירופה; בורסת לונדון עולה לשיא חדש של כל הזמנים

הפוטסי מתקדם בכ-1% ● מדדי הניקיי והקוספי זינקו לשיאים חדשים ● מניות התוכנה התאוששו אתמול בוול סטריט, לאחר שכנס של חברת ה-AI אנתרופיק הפיג את חלק מחששות המשקיעים ● בורסת דרום קוריאה עקפה את בורסת פריז במונחי שווי שוק ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

כותרות העיתונים בעולם

המחקר שקובע: ישראל היא "נכס אסטרטגי שאין לו תחליף"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"