גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לתשומת-לב חברי הוועדה: הליך מקצועי בבחירת השופטים

שמרנים או ליברלים? תיוגי הסרק לא מוצלחים ולא רלוונטיים - נחוצות אמות-מידה מקצועיות

בית המשפט העליון / צילום: אורון בן חקון
בית המשפט העליון / צילום: אורון בן חקון

בקרוב מאוד צפויים המועמדים לשיפוט בבית המשפט העליון להתראיין בפני ועדות-המשנה של הוועדה לבחירת שופטים. לאחר מכן צפויה הוועדה לבחירת שופטים להתכנס כדי לדון בבחירת השופטים שיצטרפו לעליון.

לפי פרשנים רבים, השאלה החשובה היא אם צפויים להיבחר שופטים "שמרנים" או "ליברליים". ביריבות כזו, שנקבעת לפי מחנות פוליטיים, כאילו מדובר בעוד מרוץ סוסים והקהל ביציע מתחמם, מי שמפסיד בסוף הוא בית המשפט. אם שיח ציבורי זה ישתקף בהליך הבחירה בוועדה - בית המשפט יפסע צעד בדרך לפוליטיזציה ולפגיעה נוספת באמון הציבור בניטרליות שלו.

האומנם שמרנים או ליברלים? תחילה, כלל לא ברור שסיווג זה הוא בכלל מוצלח או רלוונטי. בחלק מהמקרים נראה כי תיוגו של מועמד כזה או אחר מבוסס על השערות ותיוגי סרק, למשל, לפי מידת הדתיות של המועמדים או זהות האדם שאצלו התמחו, שיטה בעייתית למדי.

כך או אחרת, החלוקה הזו למחנות נלקחה מהדיון על בחירת שופטים בארצות-הברית. שם, שיטת מינוי השופטים שונה מישראל, וכבר מזמן המחנות הפוליטיים - דמוקרטיים מול רפובליקנים - רבים על בחירת השופטים לבית המשפט העליון הפדרלי בדפוסים פוליטיים חריפים.

אני סבור כי הפוליטיזציה בבחירת שופטים לבית משפט זה אינה לטובתו, אבל בכל מקרה, חשוב שנבין עד כמה שונה בית המשפט העליון הישראלי ממקבילו האמריקאי. אפשר להביא נימוקים חוקתיים והשוואתיים רבים ומגוונים על הדמיון והשוני בתפקיד החוקתי של בתי המשפט האלה. אולם, עובדת יסוד אחת חשוב להדגיש: בעוד שבית המשפט העליון האמריקאי בוחר לשמוע כ-80 הליכים בשנה, בית המשפט העליון הישראלי שומע אלפים. מתוך אלפי ההליכים, שיעור מועט יחסית הוא בעל משמעות חוקתית או ציבורית מרחיקת לכת. לרוב מדובר בתיקים שהעניין הציבורי בהם מועט; הליכים פליליים, אזרחיים ומינהליים שבהם בית המשפט העליון משמש כערכאת הערעור. ובכל זאת, למרות ההיקף האדיר של התיקים, לפי נתוני מועצת אירופה, נכון לשנת 2018, הצליחה הערכאה העליונה הישראלית לסיים את תיקיה בממוצע בפחות זמן מהחציון האירופי.

הדרך היחידה להתמיד בתוצאות האלה ולעמוד בעומס הזה היא לשמור על האופי המקצועי של הליך הבחירה של שופטי בית המשפט העליון. אמות-המידה צריכות להיות מקצועיות. על אף הלחצים הפוליטיים מימין ומשמאל, ישנם אמצעים פשוטים להגשים את המטרה הזו, אם רק יקפידו עליהם חברי הוועדה לבחירת שופטים. בראש ובראשונה, צריך להתמקד בתכונות שהוועדה עצמה קבעה לפני שנים בסדרי עבודתה, שהן אלה הנבדקות ונשקלות לגבי המועמדים: ידע ומיומנות בתחום המשפט; כושר הבעה וניסוח בכתב ובעל-פה; יעילות וכושר ביצוע; סמכותיות; כושר החלטה והכרעה; מזג שיפוטי; יושרה; עצמאות בחשיבה; חוכמה ותבונה; ועוד.

אשר לשופטים המכהנים, הוועדה יכולה לבחון אותם באמצעות פסקי הדין שלהם. אבל מה ביחס למועמדים שאינם בכס השיפוט? אם היה מדובר במועמדים לבית משפט אחר - לא לעליון - הם היו צריכים לעבור את הקורס למועמדים לשפיטה, שהוא למעשה מרכז הערכה הבוחן לפי הקריטריונים האמורים אם המועמדים מתאימים לשפיטה (באמצעות סימולציות, כתיבת החלטות, ועוד).

אכן, על רקע פרשיות שפורסמו בשנים האחרונות בקשר להליכים בתקופתו של יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה, נחוצה שקיפות רבה יותר באשר לתכניו של הקורס, כמו גם המשקל שניתן לתוצאותיו. אבל בכל מקרה, מועמדים לבית המשפט העליון אינם נדרשים להשתתף בתהליך מיון זה. הם רק מתראיינים בפני ועדות המשנה.

כדי לחזק את האופי המקצועי של הליך הבחירה, אני מציע שגם מועמדים לבית המשפט העליון שאינם כבר שופטים יעברו את מבדקי מרכז ההערכה, במתכונת כזו או אחרת. אחרת, מקבלת הוועדה לבחירת שופטים את החלטותיה בלא שיש לה מידע מלא על מידת התאמת המועמדים. באמצעות המידע שיתקבל, יהפוך ההליך לשרירותי פחות, ויקטן הסיכון שהלחצים מימין ומשמאל יביאו לשקילת שיקולים לבר-מקצועיים בהליך הבחירה.

רק כך יוכל בית המשפט העליון להמשיך להנהיג את יתר בתי המשפט באמצעות הלכות משפטיות מצוינות, ובד-בבד להישאר גוף בלתי-תלוי וניטרלי מבחינה פוליטית.

הכותב הוא חוקר בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה

עוד כתבות

איזיה צ׳צ׳יק ז''ל / צילום: באדיבות המשפחה

הלך לעולמו איזיה צ'צ'יק שכיהן כמנהל בכיר בחברות טכנולוגיה, פיננסים ותעשייה

תפקיד הניהול המפורסם של צ'צ'יק היה כמנכ"ל קבוצת עורק בשנות ה-90 ● בהמשך כיהן כיו"ר אליאנס ובמשך שנים סייע להצמחתה ● בעשורים האחרונים כיהן בתפקידים בכירים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות שונות, ועד חודש ינואר השנה עדיין נשא בתפקיד דירקטור בחברת נקסטקום הציבורית

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה בתל אביב / צילום: קובי וולף

הבורסה רוצה שהציבור "יעבוד" גם בשישי, ועלולה לצאת קרחת מכאן ומכאן

הטיעונים של הבורסה בעד המהלך של מעבר למסחר גם בימי שישי, הם בעצם הסרת מגבלות מסחר מול העולם ● אך יחד עם זאת, הבורסה עלולה לייצר אנטגוניזם בקרב קהל הלקוחות המקומי שלה, והתוצאה עלולה להיות גרועה הרבה יותר ממה שחושבים בבורסה כעת

מאיר שטייגמן ועדי ויצהנדלר, מייסדים שותפים ב־Valoo / צילום: קרן גנור

הקרן שאוספת מניות מחברות הייטק למען ילדים שניצלו ב־7 באוקטובר

חברת Valoo משיקה את קרן "למען הילדים", המבוססת על גיוס מניות סקנדרי של חברות טק עבור תרומות ● עד כה נאספו מניות בשווי של כ–20 מיליון דולר, והיעד הוא להגיע ל–100 חברות עד סוף השנה ● ישראל מתגייסת

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

לאחר הודעת הפרישה של המנכ"ל והתחזיות הפושרות: מניית נייס נופלת בתל אביב

עילם צפוי לפרוש מתפקידו בסוף שנת 2024 וציין כי יהיה "שותף פעיל" בחיפוש אחר מחליפו ● עלות השכר המצטברת של עילם עמדה על כ-125.6 מיליון דולר בין השנים 2014-2023 ● בתוך כך, נייס פרסמה היום דוחות והציגה תחזית פושרת להמשך השנה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

סמוטריץ' רוצה להחריב את קשרי הסחר עם טורקיה, אך עלול לדרוס הסכם עם האיחוד האירופי

סמוטריץ' הודיע על כוונתו להחיל מכס של 100% ממחירו של כל מוצר המיובא מטורקיה, בנוסף למכסים הקיימים ● המשמעות של המהלך: דריסה של הסכם PAN-EURO-MED CUMULATION שבו חברות ישראל וטורקיה, אבל גם האיחוד האירופי ומדינות נוספות

רכבים ליצוא בנמל בסין / צילום: Reuters

המערב חוסם את יצרני הרכב הסיניים, והם נוהרים לישראל. אלה הדגמים שבדרך

הרגולטורים בארה"ב ובאירופה פועלים להקים סכרי מיסוי כדי לרכך את חדירת יצרניות הרכב הסיניות לשווקים במערב ● אל מול הסביבה העוינות הזו, שוק הרכב הישראלי נתפס בסין כמעין "אתר בטא" ידידותי להשקת כלי רכב חדשים במערב, חלקם עם פוטנציאל לשנות את חוקי המשחק ● השבוע בענף הרכב

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

הבורסה מקדמת שינוי דרמטי בשעות המסחר. הפרטים המלאים

הבוקר מפרסמת הבורסה קול קורא לציבור, כדי לשמוע את הערותיו, לבחינה של אחת משתי חלופות להוספת יום שישי כיום מסחר ● המשמעות היא הפיכתה של הבורסה לאחת הבורסות עם הכי הרבה ימי מסחר פעילים בעולם ● "היעדר מסחר בתל אביב ביום שישי מרתיע כניסת משקיעים גלובליים"

היועמ''שית גלי בהרב-מיארה וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: איל יצהר, יוסי זמיר

למרות התנגדות היועמ"שית: ועדת השרים אישרה לקדם את חוק הגיוס מהכנסת הקודמת

ועדת השרים לחקיקה אישרה היום להחיל דין רציפות על הצעת חוק הגיוס מהכנסת הקודמת - זאת למרות שהיועמ"שית הודיעה כי יש מניעה משפטית לקדם את ההצעה מאחר שהמציאות השתנתה, וההצעה הקודמת "אינה מגלמת את הצרכים של צה"ל במציאות של מלחמה ממושכת" ● שרי המחנה הממלכתי הגישו ערר על החלטת ועדת השרים

יהודה בר און / צילום: כדיה לוי

יהודה בר און, המועמד המוביל לתפקיד מנכ"ל נת"ע, הסיר את מועמדותו

בר און, שכיהן כמנכ"ל נת"ע בעבר ונהנה מתמיכתו של ינקי קוינט, מ"מ מנהל רשות החברות הממשלתיות, הודיע על פרישתו מהמרוץ לתפקיד "מסיבות אישיות ● הליך האיתור למנכ"ל נת"ע מהווה את מוקד החיכוך העיקרי בין החברה ובין משרד התחבורה ורשות החברות סביב השאלה מי ינהל את נת"ע ובתוך כך גם את פרויקט המטרו

ירידות בבורסת ת''א / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בבורסה על רקע ההסלמה הביטחונית; תשואות האג"ח זינקו

מדד ת"א 35 ירד ב-1.6% ● מנכ"ל נייס, ברק עילם פורש מתפקידו, החברה פרסמה תחזית פושרת להמשך השנה ● נקסט ויז'ן מעלה את יעד הצמיחה השנתי לכ-110% ● חברת הנדל"ן עמרם אברהם הונפקה בבורסה, ישנן עוד חברות נדל"ן בדרך לבורסה ● הבורסה בתל אביב מתכננת מהלך שבו ייפתח המסחר בימי שישי ● וגם, התעלומה שנפתרה: נחשפה המניה שוורן באפט רוכש בסתר כבר חצי שנה

מנכ''ל מקורות, עמית לנג / צילום: מקורות

מנכ"ל מקורות חושף איך סייעו להציף מנהרות בעזה ואיך נערכים לתרחיש של הסלמה

חברת המים הממשלתית "מקורות" התגייסה בחודשים הראשונים למלחמה למשימה דחופה וחשאית - הצפת מנהרות הטרור בעזה ● בראיון מספר המנכ"ל עמית לנג על הניסויים שנערכו בארץ, והציוד שהוטס בדחיפות ● וגם: עד מתי יהיה ניתן לדעתו למנוע את התייקרות המים?

פרויקט בנתניה של עמרם אברהם. גיוס של 200 מיליון שקל לפי שווי שוק של מיליארד שקל / הדמיה: Viewpoint

עוד הנפקות בדרך? אלה חברות הנדל"ן שהשוק מעריך שייכנסו בקרוב לבורסה

עוד ועוד סימנים מצביעים על כך ש"גל" הנפקות של חברות פרטיות עומד להגיע מכיוון ענף הנדל"ן, בעיקר בתחום המגורים ● "למרות התקופה הקטסטרופלית שבה אנחנו נמצאים, אנשים מסתכלים קדימה ורואים הזדמנות עסקית"

הדמיה של פרויקט The LINE מוצגת בתערוכה בינלאומית / צילום: Reuters, Balkis Press/ABACA

פרויקט הבנייה הגדול בעולם נאלץ להתמודד עם המציאות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התוכניות של ערב הסעודית להקים גורדי-שחקים תאומים בגובה אלפי רגל ולאורך 105 מייל בעיר העתיד ניאום, איבדו מומנטום כשנקלעו לסחרור עלויות ולרצף תקלות בנייה

נמל קרטחנה, ספרד / צילום: Shutterstock, Aleksei Kazachok

ספרד מנעה מאונייה שהובילה חומר נפץ לישראל לעגון אצלה

ספינת המטען הכללי מריאן דניקה, ששטה עם דגל דנמרק, יצאה מהודו ב־8 באפריל, תוך שלפי עיתון "אל פאיס" הספרדי - היא נשאה 27 טונות חומר נפץ ● לפי שר התחבורה הספרדי, האוניה פנתה בבקשה לעגינה בקרטאחנה ב־21 במאי וסורבה

דב קוטלר בכנס הפוטנציאל והתשואה של החברה הערבית בישראל / צילום: כדיה לוי

דב קוטלר מדבר לראשונה על הפרישה, בריחת גופים מממנים זרים והפוטנציאל של החברה הערבית

מנכ"ל בנק הפועלים הפורש השתתף בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית של גלובס והתייחס למצב הכלכלי של ישראל ● "יחסית למלחמה אנחנו בהחלט במצב סביר, אבל השאלה היא התשקיף קדימה ואותי הוא מטריד", אמר דב קוטלר ● "יש לבנק 20 סניפים בחברה הערבית. אין ספק שבהרגלי הצריכה של עולם האשראי, יש הבדלים משמעותיים אבל יש גם התקדמות וצריך להשקיע גם בחינוך"

צומת גלילות / צילום: שלומי יוסף

המוסד רוצה תחנת רכבת, ומשרד התחבורה שוכח את השיקולים המקצועיים

אתמול נחשף בגלובס כי במשרד התחבורה בוחנים לשנות את תוכניות המטרו כך שיעמדו בבקשת המוסד לתחנת רכבת צמודה למטה הארגון ● מדובר בעוד הוכחה לבעיה הקשר ביותר בתכנון התחבורה בישראל: העדפת לחצים מגוונים ושיקולים פוליטיים על שיקולים מקצועיים

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בנק ישראל מאותת שוב לבנקים - שמרו על דיבידנד מצומצם

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי שלח מכתב לראשי המערכת הבנקאית לקראת פרסום דוחות הרבעון הראשון של השנה שיחלו בשבוע הבא ● "המצב הגאופוליטי הנוכחי מחייב המשך בחינה שמרנית ומושכלת של תכנון ההון, של מדיניות חלוקת הדיבידנדים ושל ביצוע הרכישות העצמיות", הוא כתב ● מכתב דומה נשלח גם ברבעון הקודם

שר המשפטים יריב לוין / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

הוועדה לבחירת שופטים בחרה 28 שופטים ורשמים חדשים

16 שופטים נבחרו לבתי המשפט לענייני משפחה, תעבורה ולבתי משפט השלום, ו־12 רשמים בכירים מונו במרכז, בדרום ובצפון ● בבימ"ש השלום ובביהמ"ש המחוזי בירושלים טרם מונו שופטים בשל מחלוקת על זהותם ובשל דרישתו של לוין שכל המינויים יהיו בהסכמת כל חברי הוועדה, על אף שהחוק לא מחייב זאת

בנייני מגורים בירושלים. הארנונה צפויה להתייקר / צילום: איל יצהר

מאות שקלים בשנה למשק בית: הארנונה צפויה להתייקר ב־2025 ביותר מ־5%

עפ"י נוסחת העדכון השנתית, הארנונה תעלה בשיעור של 5.29% בשנה הבאה - זאת לאחר עלייה של 2.68% ב־2024 ועלייה מצטברת של כמעט 10% משנת 2020 ● מדובר בתוספת השנתית הגבוהה ביותר לארנונה מאז שנת 2000 לפחות

רס''ם רן יעבץ / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: רס"ם (מיל') רן יעבץ נפל בפיצוץ אמצעי לחימה בעוטף

יעבץ ז"ל, בן 39, שירת כלוחם בגדוד הסיור 6828 והניח אחריו הורים, אח ואחות, אישה ו-3 ילדים ● לוחם נפצע קשה מפגיעת כטב"ם של חיזבאללה שהתפוצץ במטולה • פיגוע בצומת יצהר: מחבל דקר איש קבע שהיה ברכבו ונמלט ● עדכונים שוטפים