יוסי ורשבסקי / צילום: אביב חופי
פיצול ערוץ 2 לזכייניות קשת 12 ורשת 13, ומיזוג רשת וערוץ 10 שבאו שנה בלבד אחריו, היו שני אירועים שטלטלו את שוק התקשורת בישראל - והשפעתם ניכרת על התנהלותו עד היום. עם זאת, הגורמים שלקחו חלק בתהליכים אלה נמנעו כמעט לחלוטין מלדבר בקולם על הנושא, והעדיפו להצניע סוגיות שונות הקשורות אליו.
לידי גלובס הגיעו הפרוטוקולים מדיוני ההוכחות בערר שניהלה עמותת הצלחה נגד רשת, ערוץ 10 ורשות התחרות בספטמבר 2020, אשר חושפים את מה שהתרחש מאחורי הקלעים בשנים שקדמו לפיצול ערוץ 2 ובחודשים הראשונים שלאחר אישור המיזוג.
המיזוג אושר על ידי רשות התחרות בסוף 2018, ויצא לדרך בינואר 2019. עמותת הצלחה התנגדה לאופן שבו אושר המיזוג, וטענה שגם אם הוא יאושר, יש לקבוע בו תנאים שונים הנוגעים בעיקר לעצמאות חברת החדשות.
בהמשך, לאחר שהמיזוג יצא לדרך, התקיימו דיוני הוכחות שבהם נחקרו עדים שונים. ביניהם נמנה גם מנכ"ל ערוץ 10 לשעבר, יוסי ורשבסקי, שבניגוד לכל הסיכויים הפך למנכ"ל הערוץ הממוזג, ושנה לאחר המינוי פוטר - לא לפני שראה את שותפו לדרך, ומנכ"ל חברת החדשות, גולן יוכפז, נאלץ לוותר על מקומו. כעת אנחנו מביאים מתוך הפרוטוקולים לראשונה את גרסת המנכ"ל.
הפיטורים: מחלוקת מקצועית ואישית
ורשבסקי פוטר על ידי נדב טופולסקי, נציגו של בעל השליטה בערוץ הממוזג, לן בלווטניק, שהגיע כדי "לתפור" את עסקת המיזוג עם רשת ונשאר בתפקיד היו"ר. לאורך כל הדרך היו שמועות בתעשייה על ניסיונות התערבות של טופולסקי בניהול השוטף של הערוץ ועל מערכת יחסים עכורה בינו לבין ורשבסקי ויוכפז - בין היתר בשל חילוקי דעות מקצועיים - אך הצדדים מעולם לא אישרו זאת.
דיוני ההוכחות התקיימו חודשים לאחר שוורשבסקי פוטר, אולם למרות הדם הרע, ניכר בעדותו שאיננו שש "לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ". אולי כי כפי שיעיד בהמשך, הוא מאמין בלב שלם כי מיזוג הערוצים היה הכרח הישרדותי בשוק הקיים.
כשנשאל ורשבסקי על ידי אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת הצלחה, מדוע עזב את הערוץ, הוא סיפר כי פוטר על ידי טופולסקי בשל "חילוקי דעות מקצועיים ופרסונליים, האם לשבץ תוכנית כזאת או אחרת, האם התוכנית מתאימה לשעה חמש או איננה מתאימה".
לגבי החדשות מעיד ורשבסקי כי לא היו חילוקי דעות, וכשמנסים להקשות עליו הוא אומר: "אני פוטרתי על ידי מר טופולסקי. יש לי עליו בטן מלאה ומשקעים אישיים. אני לא חושב שזה רלוונטי שאחשוף בפני בית הדין את המשקעים, שהם סובייקטיביים לחלוטין. זה לא מכובד. נדב ואני מהיום הראשון שהכרנו ועד היום האחרון שהוא פיטר אותי, זה חתול ועכבר". לדבריו, טופלוסקי לא היה שבע רצון מנתוני הרייטינג של הערוץ החדש, לא קיבל את ההסברים שנתנו לו, ורצה ליישם "כל מיני מחשבות של חסר ניסיון".
המיזוג: לממונה על התחרות היו טענות
המיזוג בין רשת לערוץ 10 אושר לאחר שרשות התחרות קיבלה את תיאוריית הפירמה הכושלת - תיאוריה שנעשה בה שימוש לעיתים נדירות, ומשמעותה כי אם המיזוג המתבקש לא יאושר, לפירמה לא תהיה תקנה והיא תיסגר.
על מנת לאשש טענה כזאת ישנם מספר תנאים שיש לעמוד בהם (למשל, שאין מי שיקנה את החברה), ומהפרוטוקולים ומחקירת ורשבסקי עולה כי האופציה להשתמש בטענה זאת עלתה בשלב מוקדם - הרבה לפני שהאפשרות למיזוג בכלל נחשפה תקשורתית. זה היה גם לפני שעסקת הרכישה התהפכה, ובעלי המניות של 10 היו אמורים להשתלט על רשת, ולא הפוך כפי שתוכנן בתחילה. במצב כזה, נדרש היה להוכיח כי למרות שבעלי המניות של 10 נותרים בעלי שליטה בערוץ הממוזג, הערוץ שדרכו הם משתלטים על העסקה הוא הפירמה הכושלת.
בקשת המיזוג של רשת וערוץ 10 הוגשה לממונה ביולי 2018. אולם מהפרוטוקולים עולה כי הערוץ החל לבחון את האפשרות למיזוג מול הממונה על התחרות (אז מיכל הלפרין) כבר בדצמבר 2017 - חודש בלבד לאחר פיצול ערוץ 2. לפי רשות התחרות, חובת ההוכחה לגבי טענת הפירמה הכושלת הייתה מונחת על כתפי הערוץ, במסמכים שהגישו עם הבקשה לא נעשה דבר כדי להוכיח טענה זאת, ולכן הרשות לא תכננה לדון בה. עוד הובהר כי באופן הזה הממונה תתקשה לתת תשובה תוך חודש בלבד - מה שכן קרה בסופו של דבר.
בחקירתו מקשה מן על ורשבסקי, וטוען כי אם הטענה לפירמה כושלת הייתה רצינית, כבר בעת בקשת המיזוג היו מגישים מסמכים שתומכים בכך - מה שכאמור לא נעשה. ורשבסקי מצדו מתאר את האווירה שבה התקיים הערוץ באותה עת. "חיינו בתחושה מתמדת של דחיפות מטורפת, כי נגמרו לנו המשאבים, והיינו לקראת סגירה. לכן האצנו, על מנת שתאשר את המיזוג לפני שנקרוס".
כניסת RGE: ידעו על הפיצול ולא נערכו
בחקירה עלתה סוגיית הרווחיות של הערוצים המסחריים, והסיבות שבעטיין המשיכו בעלי המניות להזרים מיליוני שקלים, למרות ההפסדים. לפי הנתונים שהוצגו, משנת 2003 ועד 2015 הפסיד הערוץ 1.3 מיליארד שקל, שמומנו על יד בעלי הערוץ לדורותיהם, ביניהם קבוצת מרחב, ארנון מילצ'ן ורון לאודר. ורשבסקי העיד כי הבעלים אכן הפסידו הרבה מאוד עד 2014, אך בעקבות צעדים שנקט עלה הערוץ על פסי הרווחיות למשך כמעט שלוש שנים.
נזכיר כי RGE (שכללה אז גם את בעל השליטה כיום, לן בלווטניק) רכשה מניות של ערוץ 10 ב-2015, בזמן הכוונה לפצל את ערוץ 2 וליצור מצב שבו יש שלושה שחקנים מסחריים בשוק כבר הייתה עניין ידוע. אבל בעלי המניות של RGE בחרו להתעלם מהתסריט שהשוק ישתנה, ובנו על כך שהרגולציה תשתנה או שהשוק ישתנה למצב שבו יש שני שחקנים בלבד.
בעדותו טען ורשבסקי כי הנחת היסוד שרווחה בערוץ הייתה שהפיצול לא ייצא לפועל. "כשרכשו את הערוץ היו הרבה תרחישים הרבה יותר הגיוניים מהפיצול, כמו המיזוג של קשת ורשת או כמו שינוי מבנה החקיקה (שהכתיבה את הפיצול, עב"ל) ועוד גורמים שיעצרו את האסון הכלכלי הזה. מבחינתנו התרחיש הכי הגיוני מבחינה עסקית היה שקשת ורשת יתמזגו".
כידוע, עד לפיצול קשת ורשת חלקו את אותו אפיק שידור, בחלוקה לפי ימים. לדברי ורשבסקי, מבחינת הציבור זה היה ערוץ אחד ולא הייתה ביניהם תחרות על פרסום, אבל הייתה תחרות על כבוד. "זו לא תחרות שהציבור מושפע ממנה בצורה כזאת או אחרת, אלא תחרות של כבוד בין שני מנכ"לים" (אבי צבי ואבי ניר).
ורשבסקי ממשיך לתאר את החיים בערוץ 10 באותה עת: "נכנס השחקן RGE, והודיעו לי שהם לא פה כשחקן פילנטרופי, אלא כשחקן מסחרי לחלוטין. אנחנו בתקופה ההיא חיינו מהיד לפה, מהתזרים של עצמנו, לא היו הזרמות. חשנו את זה מאוד טוב. זה תורם מאוד לחופש העיתונאי".
כאשר נשאל ורשבסקי לגבי האפשרות לפתח ערוצי הכנסה נוספים, שהם לא רק מכירת פרסומות, השיב "ציינתי את המוטיבציה של בעלי המניות, והקשיחות שלהם בתזרים המזומנים. (זה היה נכון לגבי) כל דבר שיש בו פוטנציאל ארוך טווח שמחייב השקעה מטורפת מיידית. לא הייתה לנו יכולת להשקיע כלום". לדברי ורשבסקי הוא הבהיר לבעלי המניות שעם השקעות יוכלו להתמודד טוב יותר עם השוק בעתיד, "אבל הם לא קיבלו את הצעתי".
כיום ורשבסקי משמש כמפיק, בין היתר של תוכנית הבוקר בקשת. למרות האקורדים הצורמים שבהם הסתיימה כהונתו, הוא סבור כי המעבר לשני ערוצים היה מחויב במציאות. "אני בשוק 12 שנה, ולאורך הזמן הזה אני אומר ויודע - אין מקום לשלושה שחקנים. זו קריסה טוטאלית".
משרדי הפרסום: חיים על מקדמות
בשוק הפרסום התייחסו לפיצול ערוץ 2 כאל תאונת רכבות שעומדת להתרחש, אך המשיכו להעביר כספים לערוצים. מיד לאחר הפיצול בערוץ 10 וגם ברשת מאמצים את השיטה שבה מצד אחד לוקחים מראש תשלום עבור פרסום ממשרדי הפרסום, ומצד שני דוחים תשלומים למפיקים.
לדברי ורשבסקי, "כבר מנובמבר התחלנו לראות את הקטסטרופה הכלכלית, מהיום הראשון של הפיצול. בינואר עצרנו את כל ההפקות קדימה, זאת אומרת חיינו מהמלאי הקיים, ואמרנו שיש לנו שלושה חודשים לשדר ואז אין לנו מה לדבר. במקביל לקחתי את אותן מקדמות ממשרדי הפרסום, גם בעלי המניות נתנו זריקת עידוד ב-10 או 20 מיליון שקל, ובפרק זמן של חצי שנה בערך היינו אמורים להגיע לפתרון, ואם לא - לסגירה.
בתקופת טרום המיזוג חשפנו בגלובס כי מי שנחלץ לעזרתו של ורשבסקי עם "בוסטר" של 10 מיליון שקל היה איש העסקים אלי עזור, שבבעלותו קבוצת ג'רוזלם פוסט, מעריב, ערוצי ספורט, תחנות רדיו, חברת שילוט וכיום גם אתר וואלה. ורשבסקי מגדיר בעדותו את עזור "חבר קרוב", אך מכחיש את השמועות בשוק לפיהן עזור הוא כיום שותף שלו בעסקי הפקה. עוד הוא מעיד כי שכנע את עזור להזרים לערוץ 10 מיליון שקל כנגד מניות בחברה הממוזגת. עזור לא קיבל את המניות, ובעת שהדיון התקיים הנושא עדיין היה במחלוקת משפטית.
"היינו אחרי החלטת דירקטוריון", אומר ורשבסקי. "ביקשתי ארכה כדי להביא חמצן לפרק זמן, שנוכל להמשיך את הליך המיזוג, ובהקשר הזה עירבתי אותו. בגלל מגבלות רגולטוריות (המגבילות בעלי עיתון יומי באחזקות בטלוויזיה) הוא לא יכול היה לקנות את החברה". בהמשך הבהיר ורשבסקי כי הייתה החלטה ללכת לבית משפט ולסגור את ערוץ 10, והיא לא מומשה בגלל הכסף של עזור "שלא מחזירים לו עד היום. ועל זה כואב לי".
אותם 10 מיליון שקל לא הספיקו לטווח הארוך, וללא אופק למיזוג גם לא ניתן היה לגייס עוד. ורשבסקי העיד כי ביקש לנהל בחשאיות את אישור הליך המיזוג, בגלל הרגישות העצומה של השוק והתלות במשרדי הפרסום. "היינו בחשיפה של עשרות מיליוני שקלים מולם, תזרים המזומנים שלנו היה הדוק בצורה קיצונית, כל רחש... היה מביא לקריסה".
החדשות: מוצר טוב צריך משאבים
גיוס הכסף מעזור לא היה הפעם היחידה שבה ורשבסקי הפשיל שרוולים בניסיון לקנות זמן לערוץ. כשנכס לתפקיד המנכ"ל בפעם השנייה, ב-2014, הבהירה לו היו"ר באותה תקופה, אירית אילוז, כי יש תזרים לשלושה חודשים ואתגרה אותו להראות יכולותיו.
"עזבתי מקום עבודה בצורה מתוקשרת על מנת להציל את ערוץ 10", סיפר ורשבסקי בעדותו. "כשהגעתי סמנכ"ל הכספים אמר שאין לנו את משכורות יולי, ואין תזרים אפילו לשלושה חודשים. חששתי שאחשב לשוטה הכפר על המהלך האישי שעשיתי. הלכתי ל(השם מושחר), ואמרתי לו שאם הוא לא ייתן הלוואה, הערוץ ייסגר". נציין שככל הידוע בעל השם המושחר אכן נתן הלוואה של 10 מיליון שקל לערוץ, מה שסייע לוורשבסקי לצלוח את התקופה הקשה של מנכ"לות סבב ב'.
עו"ד מן הזכיר כי יוליה שמאלוב, אז יו"ר הרשות השנייה שהתנגדה למיזוג, טענה שיש לה מידע על גורם שמתעניין בקניית הערוץ. בית הדין ביקש לדעת כיצד והאם מוצו ההליכים למציאת הרוכש. לדברי ורשבסקי, "ברחו מאיתנו כמו מאש, מאה מטר לא התקרבו אלינו. הבעלים רצו למכור אז הם הלכו לבנקאי השקעות, כדי שיראו אם יש מי שמוכן לקנות". לפי עדותו, פרט למגעים עם הגורם ששמו הושחר, הוא לא היה מעורב בניסיונות הבעלים למכור את הערוץ.
חודשים ספורים לאחר הפיצול, כשכבר ברור שבמתכונת הקיימת בעלי המניות אינם מתכוונים להמשיך, החל הערוץ להוריד הילוך. פרט לחברת החדשות שפעלה כרגיל, ואליה הלך רוב התקציב, הערוץ התנהל בעיקר על שידורים חוזרים.
ורשבסקי העיד שההשקעה בחדשות, גם מבחינת כוח אדם וגם מבחינת כסף, עלתה על מה שנדרש בחוק, אך טען כי "אין קשר בין גודל תקציב החדשות לבין החופש שלו. גודל התקציב לא קובע את חופש העיתונות". עם זאת הבהיר כי "ברור שככל שיש יותר משאבים, המוצר יותר טוב".
גולן יוכפז: השפעה על זהות העורך
נדמה כי כיום אין חולק בשוק כי אחד המהלכים הדרמטיים ביותר בתקופה שמאז המיזוג, וכנראה המהלך שהשפיע משמעותית על תפקוד חברת החדשות בגלגולה החדש תחת השם חדשות 13 היה פיטוריו של מנכ"ל החברה, גולן יוכפז.
ורשבסקי ויוכפז נחשבו שותפים לדרך עוד מתקופת ערוץ 10, נאבקו ביחד עם בעלי המניות, ויוכפז אף היה בין אלה שנכחו בדיוני הרשות השנייה שהקשתה מאוד על אישור המיזוג, והבטיחו כי חברת החדשות, הניהול והתקציב שלה לא אמורים להיפגע בעקבות המיזוג.
ואכן, בסמוך למיזוג הוארכה כהונתו של יוכפז לתקופה לא קצובה, אך לא ניתנה לו אפילו שנה של חסד: לאחר בחירות סבב ב' שבהן הושקע כסף באולפן חדש אך תוצאות הצפייה במשדר הבחירות לא סיפקו את טופולסקי, יוכפז פוטר.
לאורך כל החקירה ניכרת בתשובותיו של ורשבסקי אי נוחות עצומה בנוגע לפרשה. כשנשאל למה פוטר יוכפז, התשובה ניתנת רק לאחר ניסיונות לא מבוטלים של התחמקות שבהם הבהיר כי לא נוח לו לדבר על הנושא בשל צנעת הפרט.
מן הציג לו את השתלשלות האירועים, שלפיה יוכפז זומן לפגישה עם טופולסקי, שבה הובהר לו כי הוא "הולך הביתה בטוב או ברע", ועל כך משיב ורשבסקי "אני יודע את זה מכלי שלישי". בהמשך אישר כי יוכפז סיים את תפקידו בניגוד לרצונו, "הוא לא רצה לסיים את תפקידו, אבל הגיע בסופו של דבר להסכמה עם הדירקטוריון של חברת החדשות שהוא פורש".
מן ביקש ממנו לאשר את הדברים הבאים: "אני אומר לך שגולן רצה להישאר בחברה, אבל הבהירו לו שימררו לו את החיים מבחינה תקציבית והוא יצטרך לפטר עובדים, ולא תהיה שום הגנה על חברת החדשות. זה להראות לו את הדרך החוצה, כי אחרת הוא לא היה יכול לבצע את תפקידו, וזה היה פוגע אנושות בחברת החדשות". על כך עונה ורשבסקי "מאשר חלקית, חלק אני לא יודע וחלק מדויק".
מן מקשה, ומדגיש: "זאת אומרת שאנחנו מסכימים שאפשר בדרכים תקציביות להשפיע על עצמאותו של העורך הראשי של חברת החדשות, ולהראות לו את הדרך החוצה"?, וורשבסקי עונה "זה על זהות העורך, לא על העצמאות שלו".
מן שואל האם החדשות היום בחדשות 13 טובות או חזקות יותר בעניין עצמאות, משאבי ייצור וכסף, וורשבסקי משיב "קראתי שהיה קיצוץ כספי גדול, ויש קורלציה ברורה בין ההשקעה הכספית לבין טיב המוצר שאתה מקבל". לבסוף נשאל ורשבסקי האם כמנכ"ל הערוץ וכדירקטור המליץ לסיים את העסקתו של גולן, ומשיב "בשום פנים ואופן לא". לא פעלת לשנות את ההחלטה, היקשה מן, וורשבסקי השיב "נכון. ואני מצטער על זה".
בסופו של דבר, עמותת הצלחה הפסיקה את ההליך לקראת סוף שנת 2020, והמיזוג כידוע שריר וקיים.
יוסי ורשבסקי סירב להגיב לדברים.
מרשת 13 נמסר בתגובה: "עמותת הצלחה נחלה כישלון חרוץ, ובהמלצת בית המשפט משכה את הערר עוד בטרם נסתיים ההליך המשפטי. העובדה היא שהמיזוג הביא להצלתו של ערוץ 10, שהיה בקשיים כלכליים משמעותיים, ושל חברת החדשות של הערוץ.
"אין לנו עניין להתעמת עם דבריו של ורשבסקי, במבחן התוצאה ההחלטות שנתקבלו סביב פעילות הערוץ הממוזג משתקפות במציאות כיום. המהלכים הניהוליים והעסקים שהוביל יו"ר הערוץ, נדב טופולסקי, הביאו את רשת 13 לפסים של צמיחה ואף לכניסתה של ענקית התקשורת דיסקברי לערוץ. רשת 13, בעלי מניותיה והנהלת הערוץ משקיעים משאבים רבים ביצירת טלוויזיה מעניינת, חדשנית ויצירתית, ממנה נהנה הציבור, ולא בכדי הערוץ ביסס את מעמדו המוביל בשוק הטלוויזיה הישראלי ובפעילות גלובלית ענפה".