את המפעל הראשון לייצור תפילין בישראל הקים הרב ישי באב"ד ביישוב בית אל שבהרי בנימין ב-1979. עד אז היה מדובר בעיקר בייצור עצמי של מומחים לנושא בבתים פרטיים, בלי פיקוח או הסדרה של התחום. "אבא שלי חיפש לעסוק בנושא בעל ערך וכאשר הקים את המפעל הציב לראשונה סטנדרט מבחינת הייצור גם לציבור החרדי", אומר בנו אברהם באב"ד מנהל הפיתוח בעסק. "אצלנו בפעם הראשונה הפכו את הליך הייצור לגלוי תחת פיקוח הלכתי".
לא מדובר במפעל כפי שאפשר לדמיין אותו שכן מדובר בעבודת יד של 17 עובדים בעסק שרובם הם עולים חדשים מארה"ב, קנדה, צרפת וארגנטינה שפשוט באו למפעל וביקשו להשתלב בו. האב במפעל אחראי על הייצור בעוד אברהם בנו על השיווק והפיתוח של מוצרים נלווים, אחד מהם פופולרי מאוד בשוק הדתי-לאומי: "תפידנית" - תיק ששומר על התפילין ומיועד לחיילי צה"ל אבל לא רק. לצד המפעל פועל מרכז מבקרים שנועד לחבר בין הרוכש למצוות הנחת תפילין שלפי המסורת היהודית מחויב בה כל נער בן 13 (בר מצווה).
אברהם מציין כי המחירים נעים בין 600 שקלים לתפילין כשרות ועד ל-6,000 שקלים לתפילין "מהודרות", ומדובר במכירה של אלפי תפילין בשנה. בקורונה הוא מספר הייתה דווקא התעוררות ונמכרו יותר תפילין. "בזמן של אי ודאות אנשים חיפשו משהו להיאחז בו. המפעל לייצור עבד רוב הזמן ורק מרכז המבקרים נסגר והחנות בירושלים נסגרה בסגר ואז הרגשנו את ההשפעה, אבל מכיוון שרוב ההזמנות הן און ליין אז בהזמנות עצמן זה לא פגע".
נדרשתם לסיוע ומענקים?
"ההפסדים בחנות לא הגיעו לרף שבו נדרשה העזרה, אז לא נכללנו בסיוע. סבא שלי היה רואה חשבון בעל שם והוא לימד את אבא שלי דבר אחד 'הבנקים הם כמו מטריה, כשיורד גשם היא נסגרת'. ולכן עיקר ההישענות שלנו היא על הון עצמי".
יש קשיים בירוקרטיים בעסק כזה? בעיות בייבוא?
"אנחנו לא עוסקים בשלב עיבוד העורות, אלא מייבאים לארץ עורות מעובדים. אנחנו שולחים משגיחים לחו"ל כי צריך את היהודי שיגיד בזמן הכנת העורות 'לשם קדושת תפילין'", אומר באב"ד ומוסיף "אצלנו הבעיה היא בעיקר בתחרות מול השוק השחור. כמפעל ציוני - מול אנשים פרטיים שעושים את זה מהבית ולא צריכים לדווח או להשתתף ברווחים שלהם עם המדינה".
באשר לבעלי החיים והצורך בעורות דווקא לייצור התפילין הוא אומר "אנחנו מכינים את התפילין ממה שקרוי פסולת בתעשיית העור. חלק שהוא לא בשימוש, ולכן אין פה שחיטה לצורך. עלות חומר הגלם היא לא העיקר אלא שעות העבודה הרבות".
האם יש קושי לעבוד מחוץ לקו הירוק מול קונים או ספקים?
"רק הבוקר דיברתי עם אחד היועצים מתחום חדרי הבריחה שאני עובד מולו כדי לשדרג את מרכז המבקרים. היה צריך למצוא לנו 'מייקרים' עם הצעות מחיר לביצוע והוא סיפר ששניים מהם אמרו שהם לא עוברים את הקו הירוק. זה קורה עם ספקים אבל זה זניח. יש גם לקוחות שמפחדים, אבל יש לנו משלוחים וחנות בירושלים".
בימים אלו עובדים במפעל על פיתוח ארבעה מוצרים חדשים נלווים לתפילין וחלקם כבר בהליך רישום פטנט בארץ ובחו"ל. "אנחנו בבית אל כי זו השליחות שלנו, מחברים בין שמיים וארץ. כאן אנחנו רוצים להגדיל את מרכז המבקרים בעיקר ועובדים על זה כבר עכשיו. יש התעוררות לעולם רוחני ומחפשים משהו שהוא מעבר ואנחנו רוצים לתת לעולם העשרה של החוויה הזאת כדי להתחבר אליה יותר".
עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
