גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רוצים להאט את מחירי הדירות? החליטו והכריזו שנעשה "מה שצריך"

מה שיקרה למחירי הדירות בישראל תלוי כמובן ביישום צעדי המדיניות - אבל גם בציפיות ובמסר שקובעי המדיניות ישלחו לשווקים

שר הבינוי והשיכון זאב אלקין בהצגת תוכנית הדיור הממשלתית / צילום: יוסי זמיר
שר הבינוי והשיכון זאב אלקין בהצגת תוכנית הדיור הממשלתית / צילום: יוסי זמיר

מחירי הדירות בעולם המתועש שוברים שיא אחר שיא. בינואר השנה, בארצות-הברית, נשבר שיא של 15 שנה בקצב העלייה השנתי של המחירים: כ-10%. אבל השיא נשבר שוב ושוב, ובחודשים האחרונים מדובר כבר בשיא של כל הזמנים: כ-20%, המהיר ביותר מאז 1975, בה החלה המדידה. גם בשאר העולם המתועש, קצב עלית מחירי הדירות הוא הגבוה ביותר מזה כמה עשורים. המספרים שונים ממדינה למדינה, אבל התופעה פחות או יותר גלובלית.

למרות שמהאצת העלייה במחירי הדירות יש גם מרוויחים רבים ולא רק מפסידים, ולמרות גם שמחירי השכירות עולים בקצב איטי יותר, קובעי המדיניות מוצאים את עצמם תחת לחץ הולך וגובר לעשות משהו בנידון. כך גם אצלנו בישראל, בה הכריזו השבוע על שורה של צעדי מדיניות בנושא.

אז מחירי הדיור כאן יאטו או לא? תלוי כמובן ביישום הצעדים. אבל תלוי גם בציפיות אותן קובעי המדיניות יכולים ליצור.

הסיבות להאצה העולמית הנוכחית מגוונות. רבות מהן קשורות במשבר הקורונה. בצד הביקוש: ממדיניות מוניטרית ופיסקלית שהשפיעו על החסכונות ועל עלויות המשכנתאות ועד לשינויים בהעדפות הדיור של הצרכנים לאור הסגרים ועולם העבודה מרחוק שנפתח פתאום. בצד ההיצע: מהמחסורים וצווארי הבקבוק בשווקים העולמיים ועד לעליות המחירים בהם מתאפיינת תקופת היציאה מהמשבר-של חומרי הגלם, הדלקים, החלקים, השינוע, וכמובן של העובדים עצמם.

מכיוון שהסיבות מגוונות, גם הלחץ על קובעי המדיניות לובש צורות שונות. בשנה האחרונה, למשל, מתרבות והולכות הקריאות לנגידי בנקים מרכזיים להסתכל גם על מחירי הדירות כשהם קובעים את הריבית. (במדינות רבות, מחירי קניית ומכירת דירות לא נכנסים ישירות לחישוב האינפלציה-שעליה הבנקים המרכזיים מסתכלים הרי בשבע עיניים). יש גם קריאות למחוקקים, למשל לעשות רפורמות בחוקי מס שחלים על בעלי דירות. לא כל הקריאות מוצדקות, ולא כל הרעיונות טובים. גם לא בכל מקום הרגולציה היא כזו שמאפשרת התערבות אפקטיבית. ובכלל, אם האינפלציה הזו זמנית, אז ייתכן שכדאי פשוט לחכות.

בעיה מוכרת, פתרונות מוכרים

אצלנו בישראל המצב קצת שונה. גם פה יש מודאגים, וגם פה עמלים קובעי המדיניות על גיבוש של שורת צעדים בנושא. אבל שלא כמו בשאר העולם המתועש, שסובל מבעיות של היצע מוגבל וביקוש מואץ שייתכן שהרבה מהן יתבררו כזמניות, אצלנו בעיית מחירי הדירות היא עמוקה יותר. קצב גידול האוכלוסייה בישראל הוא מהמהירים בעולם המתועש, כמעט 2% בשנה. בטווח הארוך מלאי הדירות צריך לגדול בקצב גידול שנתי דומה, ויחד איתו כל התשתיות הרלוונטיות. זה קצב מהיר. הגיאוגרפיה פה גם היא אחרת. ישראל היא מהצפופות בעולם המתועש. שלא כמו במקומות אחרים בעולם, בהם נראה שהקורונה תרמה ליציאה מהערים ומעבר לפריפריה, ובכך תרמה לאיזונים גיאוגרפיים ולהקטנת פערי מחירים, בישראל הקטנטונת הביקושים עדיין נראים מרוכזים כבעבר. לפי נתוני הלמ"ס מהחודש שעבר, למשל, העליות האחרונות במחירי הדירות גבוהות משמעותית בירושלים ובתל אביב מאשר בחיפה או בדרום.

אז מה שאולי ברובו זמני במקומות אחרים, מצטרף בישראל למגמות מוכרות. ולכן הרעיונות לפתרונות מוכרים גם הם. אין הרבה הפתעות: שורת הצעדים שעל השולחן כוללת בעיקר כאלו שמכוונים להגדיל את ההיצע. גם בטווח הקצר וגם בראיה כוללת יותר של טווחים ארוכים, דרך השקעה בתשתיות והקלות רגולציה. יש גם ניסיון מסוים לקרר קצת את הביקושים, למרות שהוא נראה די מוגבל ובכל מקרה, בישראל כאמור הגיאוגרפיה וצמיחת האוכלוסייה הן העיקר; גם כאן אין הפתעות.

בקיצור, למרות שהתופעה כרגע עולמית, בישראל גם התופעה, וגם הכלים להתמודד איתה סובבים סביב גורמים די מובנים ודי קבועים של היצע וביקוש. מידת הוודאות כאן גבוהה יותר מאשר במקומות אחרים. צריך לשדר אותה.

ציפיות יוצרות מציאות

כי אם הבעיה היא מחירים, אז מוכרחים לחשוב על ציפיות. אם רוצים האטה בעליית המחירים, צריך לגרום לשוק לצפות לה, כי ציפיות לעתיד משפיעות על המחיר בהווה. ברור שקובעי מדיניות אחראיים מנסים לתאם את ציפיות הציבור, ולא למכור לו חלומות לא מציאותיים. אבל ברור גם שציפיות יוצרות מציאות. מודלים מאקרו-כלכליים רבים מתבססים על הרעיון שציפיות לבלימת עלית מחירים, בשוק הדיור למשל, יכולות בעצמן לגרום לבלימה כזו. (בשבועות האחרונים מודלים כאלו אמנם מוצאים את עצמם תחת מתקפה מתוקשרת ונבחנים מחדש תחת זכוכית מגדלת אמפירית אל מול הראיות -התפתחות מבורכת כשלעצמה, שהרי כך מתקדם המדע). בקיצור, נראה שלציפיות אינפלציוניות יש תפקיד מכריע בקביעת גובה האינפלציה. גם לגבי מחירי הדירות.

נכון שלקובעי המדיניות יכולת מוגבלת להשפיע על תוצאות כלכליות. נכון גם שנכונותם להתערב בשווקים מסוימים מוגבלת-לטוב ולרע-כמו גם נכונותו של הציבור לאפשר להם התערבות כזאת. הם לא יכולים ולא רוצים להבטיח את השמיים. אבל דווקא בישראל, בה הרגולציה בתחום הנדל"ן מהגבוהות בעולם המתועש, יש להם את הכלים, את היכולת. אם יש גם רצון והחלטה, אז יש מקום לאמירה חד משמעית של קובעי המדיניות: המחירים יאטו בעתיד. כי לא נפסיק עד שיאטו.

השבוע נזכרתי באמירה המפורסמת "whatever it takes" של נגיד הבנק האירופאי מריו דראגי מלפני כמעט עשור, בשיא המשבר דאז. דראגי הכריז שהוא יעשה "מה שצריך" כדי לשמר את האירו. האמירה ההיא נחשבת עד היום כנקודת מפנה שהבהירה לשווקים שהוא רציני, ושעזרה להציל את האירו.

אני לא משווה את סוגיית עליית מחירי הדירות בישראל לדרמה ההיא של סכנת התפרקות גוש האירו. אבל בכל זאת. אם יש פה בעיה, אז היא אינה חדשה, והיא גם לא תיעלם בקרוב. הרבה מהסיבות לה אינן חדשות, ופתרונות המגרה - אלו שהוכרזו, ואלו שהפעם לא - אינם חדשים אף הם. ובכלל, הרבה מהערפל ששרר פה לפני שנה, ושעדיין שורר במקומות אחרים, התפוגג אצלנו. קובעי המדיניות הרבה יותר בשליטה. יש לומר זאת לשוק, במסר חד משמעי: יש לנו את הכלים, ואנחנו על זה. המחירים יאטו. נעשה מה שצריך.

הכותב הוא פרופסור לכלכלה בבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת קורנל ובמחלקה לכלכלה והמרכז לרציונליות באוניברסיטה העברית

עוד כתבות

כותרות העיתונים בעולם

המחקר שקובע: ישראל היא "נכס אסטרטגי שאין לו תחליף"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מרשת בתי הקפה גן סיפור לפי שווי של כ-150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ'י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה גן סיפור של ברנרדו בלכוביץ' ● העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות שנחתמו לאחרונה בענף המסעדנות

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים נשבר בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

ירידות בבורסה בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ירידות בת"א, בהובלת מניות הנדל"ן והבנקים; אל על צונחת במעל 7%

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.5%, מדד ת"א 90 נופל בכ-1.4% ● אלביט עולה ב-4% ● מניות האופנה נחלשות, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע ● אירועים ומינויים

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים