שכר המינימום יעלה: אלה ההסכמות שאושרו בין האוצר להסתדרות

משרד האוצר, ההסתדרות וארגוני המעסיקים חתמו היום על עסקת החבילה במשק • הבשורות המרכזיות בה, שנחשפו לראשונה בגלובס: רשת תמיכה לעצמאים, העלאת שכר המינימום ל-6,000 שקל והקפאת שכר במגזר הציבורי

משרד האוצר, ההסתדרות וארגוני המעסיקים חתמו על עסקת החבילה / צילום: דוברות ההסתדרות
משרד האוצר, ההסתדרות וארגוני המעסיקים חתמו על עסקת החבילה / צילום: דוברות ההסתדרות

משרד האוצר, ההסתדרות וארגוני המעסיקים חתמו היום על עסקת החבילה במשק. התוכנית כוללת רשת תמיכה לעצמאים, העלאת שכר המינימום ל-6,000 שקל, הקפאת השכר במגזר הציבורי בשנה הקרובה והגדלת מספר ימי החופש. 

רשת התמיכה לעצמאים תקודם באמצעות שתי אלטרנטיבות: אפשרות אחת תהיה לשלם יותר לביטוח הלאומי ובתמורה לקבל תשלום חודשי במקרה של סגירת העסק. האפשרות השנייה היא משיכת חלק מכספי הפנסיה של העצמאים כקצבת אבטלה. התוכנית לעצמאים אמורה להיות מתוקצבת מתקציב המדינה הבא, של 2023.

שכר המינימום יועלה בהדרגה מ-5,300 שקל כיום ל-6,000 שקל בתוך חמש שנים. מדי שנה תהיה קפיצה בשכר המינימום. באפריל 2022 הוא יעלה ל-5,400 שקל, ב-2023 ל-5,500 שקל, ב-2024 ל-5,700, ב-2025 ל-5,800 שקל וב-2026 ל-6,000 שקל. מספר ימי החופש המינימלי יעלה מ-12 בשנה כיום ל-13 ימים.

 עד לרגעים האחרונים עוד הייתה מחלוקת מול ארגוני העובדים על ניוד שעות נוספות, שיאפשר למעסיקים להוציא פחות כסף על שעות נוספות. לבסוף נקבע כי המנגנון יוחל רק על עובדים ששכרם גבוה לפחות פי 1.5 משכר המינימום במשק, כלומר 8,000 שקל ברוטו בחודש. בנוסף, החוק יקבע כי העובדים זכאים לתנאים סוציאליים גם על השעות הנוספות.

עסקת החבילה אמנם אושרה כעת,  אך החשש העיקרי כבר מופנה לחודשים שאחרי החתימה הסופית על החוזה, עת יהיה צריך להעביר את החוקים והתקנות בכנסת, שם צפויים חלק מהח"כים להביע התנגדויות שונות.

יוקר המחיה לא צפוי לרדת

עם כניסתו לתפקיד הבטיח שר האוצר אביגדור ליברמן כי יגבש עסקת חבילה, שתכלול רפורמה משמעותית במגזר הציבורי, וכן תוריד את האינפלציה ואת יוקר המחיה. בפועל זה לא ממש קרה. השכר במגזר הציבורי לא ייפגע, גם אם יוקפאו בו חלק מהעלאות השכר בשנת 2022, כמו בשנה שעברה. הרעיון לטיפול בפנסיות התקציביות במגזר הציבורי נפל מהר מאוד מהפרק ולא יידרש מעובדים חזקים אלו להעלות את הפרשותיהם לפנסיה. יוקר המחייה והאינפלציה גם לא צפויים להשתפר בעקבות עסקת החבילה. למעשה, יש הטוענים שהעלאת שכר המינימום אף תתדלק את העלאת המחירים, כיוון שהמעסיקים ישלמו יותר לעובדים ועלולים לגלגל את העלות הנוספת למחיר שמשלם הצרכן בקצה.

שר האוצר אביגדור ליברמן אמר היום כי "מאז שחתמנו פעם אחרונה על עסקת חבילה לייצוב המשק עברו רק 37 שנה. היום אנו יודעים בדיעבד כמה זה היה חשוב. אז אמר מודעי: המטרה של עסקת החבילה היא להרגיע את המשק וליצור יציבות יחסית. אני לא משלה את עצמי, מחכים עוד הרבה אתגרים בשנה הבאה. יש הסכמים קיבוציים שצריך לטפל בהם וגם ביצואנים, ובזה אני סומך על הנגיד. יש גם 20 שנה דיבורים על עצמאים ומתן רשת ביטחון עבורם. אני בטוח שב-2022 נתקדם בזה".

עוד אמר ליברמן כי עם העלאת שכר המנינמום ל-6,000 שקל בחודש, ישראל תעבור מדינות כמו קנדה וצרפת. עוד הוא מנה בהישגים תוספת יום חופש ל-13 ימים בשנה, גמישות בהעסקת שעות עובדים, העלאת פיריון בהתאם להסכמות שהיו בקורונה ויציבות ביחסי עבודה עד סוף 22.

הנגיד פרופ' אמיר ירון הוסיף: "היתרון העיקרי הוא הוודאות הכלכלית למשק, בפרט שהיא בצורה מדורגת וביציאה ממשבר כלכלי. השקט התעשייתי שייווצר בסקטור הציבורי והפרטי הוא חיוני למשק. הן עקב עסקת החבילה והן בגלל התקציב".

יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד אמר כי: "עסקת החבילה היא בשורה חשובה ביחסי העבודה בישראל, שתסייע בשיקום המשק ותעזור לשפר את מצבם של העובדים. העלאה הדרגתית של שכר המינימום ל-6,000 שקל תשפיע באופן ישיר על מאות אלפי משפחות ברמות השכר הנמוכות ותדחוף את כל מדרג השכר כלפי מעלה. ההחלטה שלי לקדם עסקת חבילה קרמה עור וגידים, מתוך תחושת אחריות עמוקה לגורל החברה הישראלית, ואני מודה לשר האוצר ולכל שותפינו על כך שידעו לגשר על הפערים ולהניח יחד את התשתית להזנקת הכלכלה. הבשורה שהבאנו היום לציבור משקפת במידה רבה את הקו הממלכתי והאחראי שההסתדרות נקטה לכל אורך המשבר. באפס ימי שביתה ובשיח מאחד, הוכחנו שוב שההסתדרות בהנהגתי היא גורם מאזן במשק שלא חושש להניף דגלים חדשים. בלי הפחתות שכר, בלי פגיעה במערך הפנסיה, עם מודל חדשני של עבודה מרחוק והסדרת תקציב ייעודי לקידום סקטורים מוחלשים, נבטיח את התאוששות המשק ונוודא שכלל העובדים יהנו מפירות הצמיחה".

דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי: "המגזר העסקי חייב ודאות, הוא לא אקורדיון. אני רוצה להודות לשר האוצר שבאמת יצר את הוודאות. גם אם אנו לא מסכימים על הכל, השר, אתה אבל הכנסת את המשק ליציבות ואחריות. אני מעביא היום מסר ל-2 מיליון מועסקים ו-600 אלף מעסיקים שאנחנו מייצגים את שניהם. לכן המו"מ התנהל באחריות והגענו לחבילה מאוזנת. יש כאן פריצת דרך שלא נעשתה 60 שנה בשעות הגמישות. אדוני השר, הבטחת לנו רשת ביטחון לעצמאים במסגרת השיחות ואני בטוח שזה יקרה".

יו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים בישראל ונשיא התאחדות התעשיינים, רון תומר: "בשנה שעברה המציאות שלנו השתנתה באופן כזה שאנחנו עדיין לא מבינים עד הסוף. אנחנו מבינים רק שמדינות שיגיבו מהר יותר למציאות המשתנה יהיו במקום טוב יותר, בטוח יותר. המעז מנצח והיום אנחנו מעזים. ההסכם עליו אנחנו חותמים היום הוא תגובה משמעותית ראשונה למציאות המשתנה. ולא פחות חשוב מכך- הוא תגובה שסוכמה במשותף, בשולחן עגול, תחת הנהגה משמעותית ומעורבות גבוהה של שר האוצר. ההסתדרות הסכימה, באומץ רב, לשנות את כללי המשחק ולעשות התאמות חשובות בעולם יחסי העבודה, כפי שאנחנו מציעים כבר שנים ארוכות. השינויים טובים גם למעסיקים, גם לעובדים ובעיקר מבטיחים יכולת תגובה טובה יותר לשינויים בעתיד. אני לא יכול להגיד שפתרנו את הכל ושזה המודל המושלם, אבל אני בהחלט יכול לקבוע היום בשם המעסיקים שהתחלנו שינוי חשוב".


הממונה על השכר, קובי בר נתן: "בשיתוף פעולה מוצלח עם יו"ר ההסתדרות אנו מצליחים להבטיח יציבות של המגזר הציבורי, לייצר פתרונות מותאמים לקבוצות עובדים רלוונטיות, להפעיל כלים שיעודדו משמעותית את פריון העבודה במגזר הציבורי ובמשק וכן להבטיח יציבות בעולם יחסי העבודה בתקופה רגישה זו. עסקת החבילה שגובשה חשובה למגזר הציבורי ולמשק הישראלי ותביא לשיפור בפיריון העבודה במגזר הציבורי ולעידוד הצמיחה במשק. אני מודה ליו"ר ההסתדרות וצוותו וכן ליו"ר נשיאות המגזר העסקי ונשיא התאחדות התעשיינים על הפעילות המשותפת על העבודה המשותפת הטובה והאינטנסיבית בחודשים האחרונים".