מנהל רשות המסים, ערן יעקב / צילום: איל יצהר
האם אדם התובע את רשות המסים זכאי להיחשף לנוהל סודי של הרשות על עבודת אגף המודיעין בנציבות מס הכנסה, שקובע בין היתר את ההתנהלות של הרשות מול האזרחים המוסרים מידע ל"מלשינון" אך במקביל חושף גם שיטות פעולה סודיות של האגף? הנוהל הפנימי, ששופך אור על שיטות הפעולה של אחד האגפים הסודיים ביותר ברשות המסים, כמעט נחשף לאחרונה במסגרת הליך משפטי שמתנהל בבית המשפט המחוזי תל אביב נגד רשות המסים - אך בית המשפט העליון עצר הבוקר (ד') את חשיפתו וקבע כי רק חלקים רלוונטיים להליך המשפטי ייחשפו.
הדרמה סביב חשיפת הנוהל הסודי של רשות המסים התעוררה במסגרת מחלוקת בין רשות המסים לבני הזוג יהושע ושלומית גוזס, לאחר שבני הזוג מסרו מידע על העלמת מס לרשות, ולטענתם לא קיבלו על כך שום תמורה כספית, כפי שמבטיחה רשות המסים בפרסומיה.
מסר מידע ל"מלשינון" ותבע 5 מיליון שקל מרשות המסים
יהושע גוזס הגיש לבית המשפט המחוזי תביעה נגד רשות המסים לקבלת תגמול כספי בסך של 5 מיליון שקל בגין מידע שסיפק לה לפיו חברה ציבורית כללה בדוחותיה הכספיים פרטים מטעים בניסיון להערים על רשויות המס והציבור. גוזס טען כי פנה לרשויות מס הכנסה והציע להם את המידע, ונמסר לו כי בתמורה למידע יהיה זכאי לקבלת 20% מכל הכנסה שתושג בעקבותיו. על כן, העביר את המידע לרשות המסים ובנוסף מסרו גם לרשות לניירות ערך, למשטרה ולגורמים אחרים.
לטענתו, בעקבות המידע שמסר נדרשה החברה לשלם לרשויות המס מיליוני שקלים, אולם חרף זאת ובניגוד להבטחות שקיבל, רשות המסים מסרבת לשלם לו את חלקו בתואנה כי המידע שמסר אינו עומד בקריטריונים המזכים בתשלום. בשלב מסוים הצטרפה לתביעתו גם אשתו.
בכתב ההגנה מטעם רשות המסים נטען, בין היתר, כי ככלל העברת מידע לרשות המסים אינה מזכה בגמול למעביר המידע. אמנם, בהתאם לנוהל מודיעין פנימי וחסוי של הרשות קיים הליך חריג ומצומצם ביותר המאפשר הענקת גמול למודיע, אולם זאת בתנאים שאינם מתקיימים בענייננו.
בני הזוג גוזס ביקשו למחוק את כתב ההגנה של הרשות, בטענה כי אין לקבל מצב דברים בו טענת ההגנה העיקרית של רשות המסים מבוססת על נוהל שהיא מסרבת לחשוף.
רשות המסים טענה בתשובה כי סודיות או חיסיון מסמכים מסוימים אינה מעידה על זלזול או על אי-קיום החלטות בית המשפט, אך הוסיפה כי אין כל מניעה להעביר את הנוהל החסוי לעיון בית המשפט.
בית המשפט המחוזי גילה עמדה ביקורתית נגד רשות המסים וקבע כי טענת רשות המסים בנוגע לחיסיון הנוהל אינה יכולה להתקבל וכי אין מקום להסתיר את הנוהל מעיני הציבור. נקבע,כי רשות המסים יצאה במסע פרסום להגברת המודעות לתשלום מס אמת ולשם כך פרסמה בציבור את הקמתו של "קו הצדק" (או בשמו העממי: "המלשינון") אליו רשאי הציבור לפנות על-מנת למסור לרשות מידע על עבירות מסים אליהן הוא נחשף, בציון האפשרות לקבל גמול בתמורה לכך. אלא שמשעה שהציבור אינו חשוף לנוהל הקובע את התנאים לתשלום אותו הגמול, אין תועלת בקיומו של הנוהל.
משכך, קבע בית המשפט כי הנוהל אינו בא בגדרו של מסמך פנימי כי אם מסמך בעל אופי ציבורי. בית המשפט הוסיף כי התנהלות זו של רשות המסים המציעה תגמול מצד אחד, אך חוסמת את דרכו של מבקש התגמול ואינה חושפת את התנאים לקבלת הגמול מצד שני, אינה סבירה ואינה הגיונית. על כן, הורה בית המשפט לרשות המסים להמציא את הנוהל ולהשיב לשאלות בני הזוג גוזס הנוגעות לו בתוך 30 ימים.
רשות המסים לא גילתה את הנוהל המלא לבני הזוג גוזס, אלא רק חלקים ממנו, בטענה כי העבירה מלוא המידע הנוגע למתן גמול למודיע, ושאר החלקים בו סודיים (בהם מגוון נושאים שעניינם איסוף מודיעין). לאחר שבני הזוג פנו לבית המשפט בבקשה לחייב את חשיפת הנוהל המלא, הוסכם על חשיפתו בפני השופטת רחל ערקובי בלבד על-מנת שתכריע האם ישנם חלקים שיש להותירם חסויים.
לאחר עיון בנוהל קבעה השופטת כי הנוהל כולל ערבוב בין נושאים שאין כל ספק כי הם אמורים להיות חסויים, לבין נושאים שכבר נקבע לגביהם כי הם אמורים להיות גלויים לעין כל, אך קיימים סעיפים נוספים שלא גולו ועשויים להיות רלוונטיים לתביעה. עם זאת, במקום להכריע אלה חלקים נוספים ייחשפו בפני התובעים קבעה השופטת ערקובי כי בכפוף להצהרה של התובעים כי הנוהל בכללותו ייוותר חסוי ויעשה שימוש רק בסעיפים הרלוונטיים להליך, יש להמציא לעיונו של בא-כוחם עותק של הנוהל במלואו.
על כך ערערה רשות המסים לבית המשפט העליון, שקיבל את הערעור וקבע כי על בית המשפט המחוזי להכריע אלה חלקים יש לחשוף, ואין להעביר לתובעים את מלוא הנוהל, כולל החלקים החסומים.
אינטרסים ציבוריים עשויים להיפגע
שופט בית המשפט העליון דוד מינץ ביקר את החלטת השופטת ערקובי להעביר את הנוהל המלא לבא-כוח התובעים וציין כי לבית המשפט סמכות לבחון בעצמו את המסמך הסודי ולהכריע אילו חלקים ממנו לחשוף. "תביעת המשיבים (בני הזוג גוזס, א' ל"ו) עוסקת בתגמול למוסר מידע לרשות. אין מחלוקת בין הצדדים כי נוהל המודיעין קובע הוראות לעניין תגמול כאמור, ודומה כי גם אין מחלוקת כי הוראות אלה רלוונטיות לתביעת המשיבים. ברם, נוסף על כך, הנוהל עוסק במגוון נושאים אחרים הנוגעים לאיסוף מודיעין על-ידי הרשות ובכללם אופן קבלת מידע ואיסופו, הטיפול במידע והשימוש בו, פעילות אגף המודיעין ועוד", ציין השופט מינץ.
השופט מינץ הוסיף כי "על פניו ומבלי לטעת מסמרות, יש רגליים מוצקות לסברה כי חלקו הארי של הנוהל כלל אינו רלוונטי לתביעה, אולם דיון מעמיק בשאלת הרלוונטיות של הסעיפים שלא גולו על-ידי המבקשת (רשות המסים, א' ל"ו) נעדר מהחלטת בית המשפט. אכן, מוטב היה אילו היה בידי המבקשת נוהל העוסק בגמול למודיע בלבד, בשים לב לחשיבות שבחשיפתו לציבור המוזמן למסור מידע לרשות. יחד עם זאת, עצם העובדה שנהלי המבקשת לעניין גמול למודיע מוטמעים בנוהל מודיעין רחב, אין בה כדי להביא למסקנה כי יש לגלות את הנוהל בשלמותו".
עוד הוסיף השופט מינץ כי בית המשפט המחוזי היה צריך להתחשב בטענת רשות המסים לקיומם של אינטרסים ציבוריים העשויים להיפגע כתוצאה מחשיפת הנוהל במלואו. "עיון בנוהל מעלה כי מסירתו למשיבים בשלמותו תביא לחשיפת שיטות פעולה של אגף המודיעין של המבקשת, באופן שיש בו כדי לפגוע באינטרס הציבורי. מסקנה זו אף לא חמקה מעיני בית המשפט המחוזי שקבע בהחלטתו כי קיימים בנוהל נושאים "שאין ספק שאמורים להיות חסויים" וש"ראוי שייוותרו חסויים" (פסקאות 5 ו-9 להחלטתו). משאלה הם פני הדברים, בטרם הורה בית המשפט על חשיפת המסמך בשלמותו ולוּ לבא-כוח המשיבים תחת הגבלות, היה עליו לערוך איזון בין האינטרסים הנוגדים, ועל בסיסו לקבוע את היקף העיון הראוי בנסיבות העניין. חלף בחינת רלוונטיות כלל חלקי הנוהל ועריכת איזון אינטרסים כאמור, בית המשפט קבע כי מאחר שאינו יכול להחליט עבור המשיבים מהם הסעיפים המהותיים והרלוונטיים עבורם, יש להמציא לעיונו של בא-כוחם את הנוהל המלא. אין לקבל זאת".