גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קנאביס רפואי בבתי המרקחת / צילום: Shutterstock

בית המרקחת לאון פארם שבפתח תקווה נראה מבחוץ רגיל לגמרי, בית מרקחת קלאסי עם שלט גדול, שער ברזל שנועלים בלילה וקופסאות של תרופות על המדפים. אבל ברגע שנכנסים פנימה, מבינים שמשהו כאן שונה: חוץ מהתרופות הרגילות, המדפים מלאים כלי עישון ואידוי, ניירות גלגול ובקבוקים קטנים של שמן קנאביס. על מסך דיגיטלי רץ תפריט של מוצרי הקנאביס למיניהם - תפרחות, שמנים, אביזרים ועשרות זנים שונים עם שמות כמו ניצן תכלת, סאמר דיזל, מייפל ליף ואלסקה. בהמשך מתברר שהבעלים גם מנהל קהילת ווטסאפ עם אלפי חברים, שמקבלים ממנו עדכונים שוטפים על מוצרים חדשים במלאי ועל מבצעים.

לאון גרנט הקים את לאון פארם לפני 35 שנה, בית מרקחת שכונתי שידע עליות ומורדות: בשנים הראשונות להקמתו עוד קצר רווחים נאים, אלא שבשנות התשעים של המאה הקודמת התמונה השתנתה והחנות נקלעה לקשיים: "זה קרה כשברדיוס של קילומטר הוקמו שישה סניפים של רשתות הפארם", מספר יניב גרנט, בנו של לאון. "והיו גם קופות החולים שהכתיבו כמה ירוויחו הרוקחים - כך שבתי המרקחת הפרטיים מצאו עצמם במאבק על קיומם".

לאורך שנים המשפחה נאלצה לקחת הלוואות כדי לקיים את העסק, בזמן שיניב מנסה במקביל למשוך משקיעים - ולא מצליח. בשלב כלשהו הם נכנסו לנישה של יצוא תרופות לארה"ב, מה שהחזיק אותם איכשהו מעל המים. אחרת, אומר יניב, לא היו שורדים, כמו לא מעט רוקחים בשנים הללו.

התפנית הגיעה ב־2016, אז נרשם יניב לקורס של הטכניון בנושא קנאביס רפואי לרוקחים. מהלך שקצר בהמשך פירות: ב־2019, בעת שבית המרקחת היה בהפסדים, הוא זכה באישור של היק"ר (היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות) להשתתף בפיילוט יחד עם עוד מספר מצומצם של בתי מרקחת, למכירת קנאביס רפואי. זאת במסגרת הרפורמה שהעבירה את מכירת הקנאביס הרפואי מידי המגדלים לבתי המרקחת.

בינואר 2019, כשהתחיל הפיילוט, נמכרה בלאון פארם אריזה אחת של 10 גרם קנאביס; בפברואר נמכרו 27 אריזות כאלה, ובמרץ המספר עלה ל־40. באפריל, אז החלה הרפורמה, היה הבום הגדול: 10 קילו קנאביס רפואי נמכרו, ובהמשך זינקו המכירות ל־40 ק"ג בחודש. "עבדנו כמו משוגעים", נזכר יניב.

אבל התפנית המשמעותית עוד יותר היתה במאי 2020, כשנה לאחר תחילת הרפורמה: יזם ההייטק אייל זילברמן ושותפים נוספים השקיעו כ־10 מיליון שקל בלאון פארם וקיבלו בעלות על 65% ממנו, בעוד משפחת גרנט נשארה עם 35%. היום בית המרקחת המשפחתי הוא כבר רשת שמונה 12 סניפים - 4 מתוכם פעילים ו־8 בהקמה. עד סוף 2023 הם מתכננים לגדול ל־25 סניפים שמוכרים בין כותליהם רק קנאביס - למעט מכסת התרופות המינימלית שדורש משרד הבריאות. "הקנאביס הרפואי הכניס עניין חדש ואקשן במקום שהיו בו צרצרים", אומר יניב בסיפוק.

המהפך של לאון פארם מבית מרקחת מפסיד לרשת משגשגת מסמל את התהליך שעובר כיום על בתי המרקחת הפרטיים - שהפכו בין לילה לסחורה הכי חמה בשוק. בתי מרקחת שהיו על סף סגירה התעוררו לחיים ובעליהם עסוקים בהדיפת הצעות לאקזיטים. אז איך מעסקים קטנים שמתנדנדים על סף קריסה, צמח לו אחד הענפים המחוזרים כיום בתעשייה? התשובה לכך טמונה באותה רפורמה שהחלה לפני כשנתיים והעבירה את מכירת הקנאביס הרפואי מידי המגדלים לידי הרוקחים. מטרת הרפורמה הייתה להסדיר את השוק: עד לכניסתה, משתמשי הקנאביס הרפואי (כיום יש כבר כ־100 אלף בעלי רשיונות) רכשו אותו ישירות מהמגדלים, לא תמיד בהרכב ובמינון המדויקים, ובמחיר קבוע של 370 שקל לחודש, ללא קשר לסוג ולכמות. במסגרת הרפורמה, ניתן לרכוש קנאביס רפואי רק בבתי מרקחת, מרוקחים מוסמכים, כמו כל תרופת מרשם אחרת.

מתוך כ־600 בתי מרקחת פרטיים הפועלים כיום בישראל, כמאה נענו לאתגר והחלו למכור קנאביס בין כותליהם, מה שהגדיל משמעותית את התזרים שלהם והפך אותם לאטרקטיביים בעיני חברות הקנאביס הרפואי, שהסתערו עליהם ורכשו בתי מרקחת מכל הבא ליד. אין כמעט גורם בענף שלא מעוניין לכלול בית מרקחת בפורטפוליו שלו - מהלך שגם חוסך עלויות, גם מייצר הכנסה וגם מאפשר לחברות לשמור על הקשר הישיר מול המטופלים - אלמנט שאבד כשנכנסה הרפורמה.

שרשרת העסקאות שנעשו בענף לאחרונה על ידי חברות הקנאביס הרפואי מעידה על התנופה: באפריל השנה רכשה חברת הקנאביס IMC את פעילות בית המרקחת של פנאקסיה (Panaxia) הישראלית, המייצרת מוצרי קנאביס והחזיקה בית מרקחת אחד בלוד, תמורת 20 מיליון שקל במזומן ומניות. חודשיים בלבד לאחר מכן רכשה את בית המרקחת פארם ירוק בנתניה תמורת 12 מיליון שקל. חברת הקנאביס אינטרקיור רכשה לפני כשנה שליטה בחברת מותגי הקנאביס כאן עולם, המחזיקה בבית המרקחת גבעול בתל אביב, והקימה סניפים בירושלים, חיפה ובאר שבע, תחת המותגים גבעול, קוקיז ולמונייד תמורת 18 מיליון שקל. באחרונה רכשה 55% מהחברה־הנכדה של קאנומד, מקס פארם, המחזיקה בבתי מרקחת בחולון וראשון לציון, וכן פעילות נוספת הכוללת בית מרקחת בפתח תקווה תמורת 17 מיליון שקל, והיא מנהלת מגעים לרכישת זכויות בבתי מרקחת נוספים. עד כה יש בבעלותה כ־20 בתי מרקחת בשלבי הקמה שונים. רמי לוי, בשיתוף עם חברת הקנאביס טוגדר, מקים רשת בתי מרקחת יעודיים לקנאביס רפואי, בסניפי גוד פארם בשליטתו; חברת הקנאביס שיח מדיקל רכשה בקיץ האחרון שני בתי מרקחת בתוך חודשיים: אחד באזור השרון תמורת 3 מיליון שקל, והשני, ממש לאחרונה, בקריית ים תמורת 5.2 מיליון שקל. חברת הקנאביס, פארמוקן, מקימה בית מרקחת באילת, וחברת הקנאביס, יוניבו, רכשה ביוני השנה שליטה בבית המרקחת מדיפארם בחולון, תמורת 5.5 מיליון שקל.

קשה להאמין שרק לפני שנים ספורות תמונת המצב הייתה שונה לחלוטין: נדמה היה שבתי המרקחת הפרטיים הופכים ליצור הולך ונכחד, בעקבות השתלטותן של רשתות הפארם על הענף. סקירה של הכלכלן הראשי באוצר מ-2017 העלתה אז שחלקן של סופר פארם וניו פארם (כיום Be של רשת שופרסל), במכירות ענף בתי המרקחת עמד על 86%. כתוצאה מהשתלטות הרשתות 40% מבתי המרקחת הפרטיים שהיו פעילים ב־2003 נסגרו עד 2015, וישראל ניצבה במקום הלפני אחרון בין מדינות ה־OECD בדירוג מספר בתי המרקחת לכל 100 אלף תושבים.

אלא שבחסות רפורמת הקנאביס, הענף כמרקחה. חלק מבתי המרקחת אף החליטו לזנוח את הפעילות הרגילה ולהתמסר לחלוטין לענף הקנאביס, שם הבינו שנמצא הכסף הגדול. גם התחרות הולכת ומתעצמת, ובמקביל מאמצים השחקנים שיטות שיווק אגרסיביות - כמו מוקדי שירות לקוחות וטלמרקטינג שמתקשרים באופן יזום ללקוחות עם מבצעים שונים ואפילו כרטיסיות ניקוב בסגנון ״קנו 9, קבלו 1 חינם״, כאילו מדובר בכוס קפה.
"יש היום עדנה בזכות הקנאביס", אומר ניסים ברכה, מבעלי ומנכ"ל טוגדר, המייצרת קנאביס רפואי: "אני מאמין שיותר בתי מרקחת יצטרפו לתחום, ואם זה לא ייעשה בידי הבעלים המקוריים של בתי המרקחת - זה יקרה עם הילדים שלהם".
למכור כדי לשרוד

בשנתיים האחרונות, מאז החל למכור קנאביס רפואי בבית המרקחת שלו ברמלה, מקבל דוד פפו, יו"ר הסתדרות הרוקחים, אינספור פניות לרכישת מפעל חייו. "לא היה גורם שלא הציע לי", הוא מספר. בשלב זה הוא אינו מתכוון לוותר על בית המרקחת, שהקים לפני 40 שנה, אך החיזורים מן הסתם יימשכו, ואולי בשלב מסויים הוא ייעתר.

ניר הוא בעל בית מרקחת גדול במרכז הארץ, שדווקא החליט לעמוד מהצד ולא לקחת חלק בשוק המתפתח. עם זאת, הוא משוכנע באופן חד משמעי - בית מרקחת שאין לו בסיס לקוחות חזק, ואינו מוכר קנאביס - יתקשה מאוד לשרוד.

גם הוא, כמו הבעלים של לאון פארם, לקח חלק בפיילוט שהופעל בזמנו בקרב עשרות בתי מרקחת לקראת רפורמת הקנאביס, אך נמנע מלהיכנס לבסוף לשוק. ההצטרפות הייתה מחייבת אותו לבצע שינויים ארגוניים בעסק, הוא אומר, אך מעבר לכך - אשתו התנגדה מכל וכל. "בקהל שהגיע לרכוש קנאביס", הוא מספר, "היו אנשים מאוד נחמדים, אבל היו גם סוגים אחרים של אנשים. אשתי ראתה את זה ואמרה שבעד שום הון בעולם היא לא מוכנה לכך. מכיוון שאני מכבד אותה, הנחתי לזה".

הוא עצמו מצליח לתפעל את העסק למרות שאינו מוכר קנאביס, בזכות העובדה שבית המרקחת שלו גדול, ותיק ומעוגן באזור. אך לו היה זה בית מרקחת קטן, הוא טוען, לא היה שורד. "היום להפעיל בית מרקחת זה לא מה שהיה לפני 30 שנה", הוא אומר. "בזמנו לקחתי הלוואה לצורך הקמת בית המרקחת, חשבתי שאחזיר בתוך 20 שנה - בסוף החזרתי בתוך שנה וחצי. לו הייתי לוקח אותה היום, הנכדים והנינים שלי עוד היו משלמים אותה".

למה בעצם?
"בעיקר הרגולציה, שיש ממנה עוד ועוד ועוד. מחיר התרופות כאן הוא הנמוך ביותר באירופה, ולכן היו חברות תרופות שהדירו את רגליהן מישראל. בית מרקחת הוא ללא ספק עסק לא כדאי".

גם פפו, יו"ר הסתדרות הרוקחים, מציין את הרגולציה המכבידה כגורם המקשה על בתי המרקחת לשרוד, בעיקר לעומת רשתות הפארם וקופות החולים שמפעילות בתי מרקחת משלהן, ובכך דוחקות החוצה את העסקים הקטנים. המצב כיום הוא שבית מרקחת שאין לו הסכמים עם קופות החולים למכירת תרופות מרשם - נמצא בבעיה."בשנים האחרונות, קופות החולים פתחו במהלך מטורף של פתיחת בתי מרקחת", הוא טוען, "לפעמים, כשהקופות רואות שיש באזור בית מרקחת חזק, הן פותחות בית מרקחת מתחרה אצלן".
הכניסה לעולם הקנאביס הרפואי, אומר פפו, שיפרה באופן משמעותי את מצבם של בתי המרקחת: "אפשר לחיות ברווחה מבית מרקחת", הוא אומר, "אבל המרווחים קטנים. אין ספק שמבחינה תזרימית הכניסה לעולם הקנאביס עזרה לבתי המרקחת, ומספר הרישיונות נמצא בעלייה". עם זאת, הוא מסייג: "גם מספר בתי המרקחת שמוכרים קנאביס עולה, כך שהעוגה הגדלה מתחלקת בין יותר גורמים".

"בתי מרקחת שלא עובדים עם קופות החולים מאוד מתקשים", מציין דדי סגל, מייסד ומנכ"ל פנאקסיה, חברת קנאביס שכאמור מכרה את רשת בתי המרקחת שלה ל-IMC. "וזה מסביר למה הרבה קופצים על מכירת קנאביס. הקנאביס הוא מוצר יקר שקלית והרווח הגולמי שלו יפה".

תופעת לוואי: כאב ראש

למרות הפוטנציאל הגדול הטמון בצמח - גורמים רבים מודים ששוק הקנאביס הוא עסק מורכב, שלא כל בית מרקחת שש לפתוח את הדלת אליו. כך למשל טוענת נועה גרינברג, בעלת בית המרקחת הוותיק שלאין שברחוב אלנבי בתל אביב. כמו רבים מבתי המרקחת המשפחתיים, מדובר בעסק עם היסטוריה ענפה: הוא הוקם לפני 84 שנים על ידי אמה של גרינברג, שרה מל ז"ל, שהיתה הרוקחת העברית הראשונה. כשהחלה הרפורמה, גרינברג הצטרפה לשוק ומאז היא מוכרת קנאביס בבית המרקחת שלה, לצד תרופות אחרות. "אני לא אגיד לך שקנאביס לא מביא כסף, אבל זה לא שנהיים מיליונרים", היא אומרת. "התחום הזה מאפשר לרוקח להראות את הצד המקצועי שלו: קנאביס זו תרופה לכל דבר וצריך להתייחס אליה ככזו - זו תרופה נרקוטית, לא אקמול. עם זאת, אני לא מבינה בתי מרקחת שזונחים את הפעילות הרגילה לטובת עיסוק בקנאביס בלבד".

לדבריה, השוק הזה לא מתאים לכל בית מרקחת. "מדובר בתחום עם המון עבודה מרחוק והמון פרוצדורה. לא משהו שכל אחד בנוי אליו". זו בדיוק הסיבה שפבלו ודורית רפה, בעלי בית המרקחת נגה בגבעתיים, נמנעו מלהיכנס לתחום. "אנחנו כבר מבוגרים", אומר רפה, "זה לא בשבילנו, כל העבודה בזה".

"רוב בתי המרקחת הפרטיים בישראל", אומר גורם בענף, "הם בבעלות הרוקח האחראי, והבעלים עובדים מ-8:00 בבוקר עד 22:00 בלילה, כשהם בקושי מצליחים לגרד את המשכורת. אין להם מושג בניהול בית מרקחת של קנאביס: דבר שמצריך מערכת לניהול ושימור לקוחות. לנו בבית המרקחת יש עשרה עובדים שעוסקים רק בזה, מדובר באופרציה שלמה. בית מרקחת לקנאביס זה לא בית מרקחת שמחכה שהקונה ייכנס אליו - שירות הלקוחות שלנו הוא שפונה ועושה אלפי שיחות יזומות בחודש. יש גם המון התאמות שצריך לעשות: עשרות מצלמות, רגולציה ברמה שאי אפשר לתאר, כאילו מדובר בחומר רדיואקטיבי. אז ברור שזה לא מתאים לכל אחד".

"אפשר לעשות מהקנאביס משכורת יפה, אבל כשמסתכלים על האופרציה הכלכלית שנדרשת, זאת לא כזאת בוננזה", מודה גם אורן שוסטר, בעל השליטה והמנכ"ל של חברת הקנאביס IMC. "מתחילה גם להיות התמקצעות בענף, והתוצאה היא שיש בתי מרקחת שהפכו להיות מאוד משמעותיים - וכאלה שנתקעים עם סחורה. לא לכל אחד זה כדאי".

"מי שנכנס לנושא מבלי להבין גם יכול להפסיד הרבה כסף", מתריע אייל פישר, מנהל המכירות של בתי המרקחת של פארם ירוק ו-IMC: "יש כ-200 מוצרים בשוק, ובניגוד לתרופה רגילה, לקנאביס יש תוקף קצר מאוד. עלויות הפעלה של בית מרקחת הן מאוד גבוהות והרגולציה משתנה - תוסיפו לזה את הגידולים שמשתנים והעלויות שזזות - אתה כל הזמן צריך להיות מוכן לשינויים, הדינמיות מאוד גדולה".

צעד ראשון לקראת לגליזציה

בעוד שחלק מהעסקים הקטנים מתקשים לעמוד בקצב, מי שעמוק בתוך המשחק אלו חברות הקנאביס הרפואי. לא בכדי מרבית הרכישות של בתי המרקחת נעשות על ידיהן: אלו היו רגילות למכור תפרחות ישירות לצרכנים ולהתאים אותן לצורכי הלקוח, והרפורמה ניתקה את הקשר הזה. לכן הן התחילו לקנות בתי מרקחת, שמאפשרים להן להמשיך ולשמור על הקשר הבלתי אמצעי עם המטופלים. "באסדרה הישנה חילקנו את הקנאביס ישירות למטופלים", אומר שוסטר מ-IMC. "הרפורמה, לעומת זאת, יצרה ניתוק בין המגדלים לבין המטופלים. עבור חברה כמונו, לעבוד ישירות מול מטופלים זה הרבה מעבר לכסף. המשוב הישיר מאפשר לנו לשפר את המוצרים ולהתאים אותם לרצון של השוק. בחירת הזנים הנכונים היא מאוד משמעותית. המטופל רוצה מקום מגוון שיהיה לו נעים ונוח בו, שיקבל בו שירות טוב. ולכן כשיש בית מרקחת שמתמחה בקנאביס, יש לכך חשיבות".

IMC, כאמור, רכשה את פעילות בתי המרקחת של פנאקסיה, גם היא חברת קנאביס. "הפעילות העיקרית שלנו היא בחו"ל", מסביר דדי סגל, מייסד ומנכ"ל פנאקסיה, את הרציונל למכירה. "בעוד הריטייל היה אצלנו 'בן חורג', והצריך מאיתנו המון תשומת לב ניהולית".

ברכה, הבעלים והמנכ"ל של טוגדר, מקים יחד עם גוד פארם של רמי לוי בתי מרקחת ייעודיים לקנאביס - רשת שנכון לעכשיו צפויה לכלול שלושה בתי מרקחת בתל אביב ועוד שניים בצפון. בעתיד, הוא מספר, יש להם כוונה לפתוח מותג פרטי של מוצרים בתחום הקנאביס. לאלה מהמטופלים שלא מתעקשים על אנינות וריחות, אפשר למכור זנים פשוטים במחיר נמוך יותר. שניים כאלה - אור לכאב, וזיו לשינה, כבר צברו פופולריות.

מה רשת בתי מרקחת בעצם נותנת לכם?
"זה מוריד קומה בפירמידה ומאפשר לנו לצמצם עלויות, ולתת ללקוח מוצר טוב במחיר שפוי. העובדה שיש פריסה ארצית, גם חוסכת ללקוח את דמי המשלוח".

איך אתה מסביר את התפנית הדרמטית במעמדם של בתי המרקחת, שבעשור הקודם הפכו לסרח עודף וכיום הם מוצר סקסי?
"בתי המרקחת בעבר הלכו ודעכו, כי ממכירת תרופות מרשם קשה מאוד להרוויח. היום יש עדנה, בזכות הקנאביס. בתי מרקחת מקבלים הצעות מאוד יפות".

"כחברה שמסתכלת קדימה, הבעלות על בית מרקחת מגוונת לי את מקורות ההכנסה של הקבוצה", אומר יוגב שריד, מבעלי שיח מדיקל, שרכשה באחרונה שני בתי מרקחת בשרון ובקריות. "בתי מרקחת מגדילים מכירות בכל זמן נתון - זה מאפשר לי סינרגיה אנכית, ואת היכולת להרוויח ממכירת מוצרים אחרים, כשיש מחסור במוצרים שלי. מבחינתנו זה צעד ראשון להיערכות ללגליזציה".

שריד מצהיר ששני בתי המרקחת שרכשו הם רק ההתחלה, ובקנה יש להם תוכנית לרכישת כ־10 בתי מרקחת נוספים. בתחילת הדרך, הוא אומר, בתי המרקחת נמכרו במחיר שהיה רק גבוה במקצת משווי המלאי. כיום הם נוקבים במחירים גבוהים בהרבה. ואולם, לדבריו, הוא כבר מרגיש את תחילת ירידת המחירים, שכן נעשו כבר עסקאות רבות.

המגדלים נגד הרוקחים

באוקטובר האחרון עברה בקריאה טרומית הצעת חוק של ח"כ שרן השכל (תקווה חדשה), לפיה ניתן יהיה למכור קנאביס גם מחוץ לבתי מרקחת. החוק, שמטרתו לפתוח את השוק לתחרות, כצפוי מעורר סערה גדולה בענף. מי שתומכת בחוק באופן מלא היא דנה בראון, מנכ"לית עמותת הקנאביס הרפואי. לדבריה, המטופלים כורעים תחת העלויות הגבוהות של הקנאביס הרפואי מאז שעבר לידי הרוקחים. בשביל בתי המרקחת, היא אומרת, זו "תרנגולת שמטילה ביצי זהב. עד לקנאביס, ענף בתי המרקחת היה לפני קריסה, ופתאום הם הפכו להיות הכי נחשקים. הקנאביס הציל להם את הענף - על חשבוננו. בשנתיים האלה הם לקחו מאיתנו את ליטרת הבשר בכל חודש. אנחנו הפכנו להיות הגורם שמממן להם את החיים, הכספומט שלהם".

בראון מתרעמת בעיקר על מתח הרווחים הגבוה של הרוקחים בקנאביס - כ־30%. הרוקחים מצדם טוענים כי את המחיר קובעים המגדלים, אך בראון מבהירה שהם היו יכולים להסתפק בעמלה נמוכה יותר. לטענתה, 75% מהמטופלים בכלל צורכים תפרחות של קנאביס, שאינן מצריכות כל טיפול נוסף, ולכן התיווך של בית המרקחת מיותר לחלוטין ורק מוסיף לעלות המוצר.

ח"כ יואב קיש (הליכוד), בהיותו סגן שר הבריאות, יזם בזמנו הצעה ברוח דומה: במקום שהקנאביס יימכר דרך בתי המרקחת, המגדלים יחויבו להעסיק רוקח בשורותיהם, וכך יחסך חלק גדול מהעמלות. "המגדלים יכולים למכור ישירות, הם צריכים רק רוקח וקופה", הוא אומר. "באופן הזה, מצד אחד לא מדלגים על הידע המקצועי של הרוקח, אך מהצד השני מונעים את התלות בבתי המרקחת". אלא שלאור התנגדות בתי המרקחת הפרטיים, ההצעה נפלה. בינתיים.

מובן שגם הרוקחים מתנגדים להצעת החוק של השכל, ופפו אף מכנה אותה "הזויה ופופוליסטית". עם זאת, הוא מאמין שזהו צעד נוסף בדרך ללגליזציה, שאם תקרה, תפתח לבתי המרקחת פלח שוק נוסף. בינתיים הוא מזהיר שאותם בתי מרקחת שהסתחררו מהקנאביס ועברו לעסוק רק בו עלולים למצוא עצמם מול שוקת שבורה כש"הגל הזה יתנפץ". "עסק שמבוסס על מוצר אחד או לקוח אחד - סופו שייקלע למשבר. לבתי מרקחת שעברו רק לקנאביס לא יהיה לאן לחזור. לעומת זאת, עסקים ששימרו את פעילות בית המרקחת הקלאסי, והוסיפו קנאביס לכלל המוצרים - מפזרים סיכונים, ולכן יש להם סיכוי גדול יותר לשרוד ולשגשג". 

מגלגלים מיליונים: העסקאות הגדולות של השנתיים האחרונות

מתי: אוקטובר 2021
בית המרקחת: "תפרחת", קריית ים
העסקה: חברת הקנאביס שיח מדיקל רוכשת שליטה (50.1%) בבית המרקחת
הסכום: 5.2 מיליון שקל

מתי: ספטמבר 2021
בית המרקחת: "מקס פארם", הפועל בחולון ובראשון לציון
העסקה: אינטרקיור רוכשת מחברת הקנאביס קנאומד אחזקות בשלושה בתי מרקחת: 55% מבית המרקחת "מקס פארם" שבבעלותה, וכן את מלוא זכויות הבעלות על בית מרקחת בפתח תקווה. העסקה כוללת גם את רכישת מרכז אבישר, מערך ייעוץ לקנאביס רפואי.
הסכום: 17 מיליון שקל

מתי: יולי 2021
בית המרקחת: "פארם ירוק", נתניה
העסקה: IMC רוכשת את בית המרקחת יחד עם חברת ההפצה שלו רוזן האיי וואי
הסכום: 12 מיליון שקל

מתי: יולי 2021
בית המרקחת: אבן חן, אבן יהודה
העסקה: שיח מדיקל רוכשת שליטה בבית מרקחת באזור השרון
הסכום: 3 מיליון שקל

מתי: יוני 2021
בית המרקחת: "מדי-פארם", חולון
העסקה: חברת הקנאביס יוניבו רוכשת שליטה
הסכום: 5.5 מיליון שקל

מתי: מאי 2021
העסקה: חברת הקנאביס פארמוקן הודיעה על הקמת בית מרקחת ייעודי לקנאביס באילת

מתי: אפריל 2021
בית המרקחת: "לומינרה פארם" בלוד
העסקה: חברת הקנאביס IMC רוכשת את בית המרקחת שבבעלות חברת הקנאביס פנאקסיה
הסכום: 20 מיליון שקל

מתי: דצמבר 2020
העסקה: חברת הקנאביס טוגדר נכנסת לשותפות עם רשת גוד פארם, שבבעלות רמי לוי, לפתיחת בתי מרקחת ייעודים לקנאביס בסניפים
הסכום: הוסכם על פיילוט של 5-3 סניפים בהשקעה של כ‏-700 אלף שקל לכל אחד

מתי: יולי 2020
בית המרקחת: רשת "גבעול" בתל אביב
העסקה: חברת הקנאביס אינטרקיור רוכשת את השליטה (50.1% מהמניות) בחברת הקנאביס הישראלית 'כאן עולם', המחזיקה בין היתר בבית המרקחת גבעול בתל אביב.
הסכום: 18 מיליון שקל, כולל הקצאת מניות.

מתי: מאי 2020
בית המרקחת: "לאון פארם"
העסקה: היזם אייל זילברמן ומשקיעים נוספים רוכשים 65% מלאון פארם
הסכום: 10 מיליון שקל