ועידת האקלים בגלזגו, סקוטלנד / צילום: Associated Press, Alberto Pezzali
לוביסטים בוושינגטון מנסים למנוע העלאת מסים חדשים בסך 800 מיליארד דולר כחלק מהצעת החוק החדשה של ג'ו ביידן. מלבד ההתנגדות של הדמוקרטים לכך עומד בפניהם אתגר נוסף: חוסר הסכמה בין הלוביסטים לבין עצמם.
איגודי התעשייה הגדולים ביותר בוושינגטון, כולל לשכת המסחר של ארה"ב, מתנגדים לחבילת המיסוי וההוצאות של ביידן בגובה 2 טריליון דולר. אבל כמה חברות אמריקאיות גדולות נמצאות בשולי המאבק הזה, בין היתר בגלל שהן תומכות בסעיפים אחרים בהצעת החוק, המקצים מאות מיליארדי דולרים למאבק בשינוי האקלים.
חברות התומכות בצעדי האקלים כוללות את ג'נרל מוטורס, Cummings ו־Carrier Global Corp, לצד כמה חברות מוול סטריט וחברות מעמק הסיליקון כמו אמזון, חברת האם של גוגל אלפאבת וחברת מטה, כפי שפייסבוק לאחרונה מיתגה עצמה מחדש.
ב־Cummings, המייצרת מנועים הפועלים על דיזל ודלקים חלופיים אחרים וציוד אנרגיה, אמרו שהתמיכה בהוצאה הפדרלית על צעדים נגד שינוי האקלים חזקה יותר מההתנגדות להעלאות המסים הצפויות.
"כמובן שיש מאפיינים שאנחנו לא אוהבים, אבל בסך הכל אנו תומכים בכך, בעיקר בגלל סעיפי שינוי האקלים האלה", אמר ג'ון מילס, דובר של החברה שמושבה באינדיאנה.
מנהלים בכירים אחרים אמרו שבעוד שאינם תומכים בהעלאות המס, לא יפעילו לוביסטים נגדן כדי לא לסכן את הסיכוי שסעיפי האקלים ייושמו. זה חותר תחת מה שיכול היה להיות חזית אחידה של התנגדות מצד חברות לתוכנית המיסוי וההוצאות של הנשיא.
"הרבה חברות שמות את התפישה הפוליטית של מה שהן עושות לפני הרווחים", אמר דיוויד רהר, לוביסט תאגידי לשעבר המלמד על קבוצות אינטרס ופעולות למען מטרה מסוימת (advocacy) באוניברסיטת ג'ורג' מייסון. "הם פתחו את הדלת לחבות מס משמעותית, ולא יהיה להם את מי להאשים אלא את עצמם".
החלטת החברות להימנע מפעילות לוביסטית נגד ההצעה הדמוקרטית הנרחבת יותר שמטרה לגייס מימון לצעדי האקלים היא הסימן האחרון לשינויים בחברות אמריקאיות.
בשנים עברו, חברות לרוב נתנו עדיפות לנושאי מדיניות ציבורית שהשפיעו על שורת הרווח שלהן, כמו התנגדות להעלאות מסים ורגולציות חדשות. כעת, חברות רבות מתערבות בנושאים אחרים, כמו שיטור קהילתי ומימון שירותים חברתיים.
הקונגרס אישר מאוחר ביום שישי חבילת הוצאות על תשתיות בגובה כטריליון דולר הסוללת את הדרך למנהיגים הדמוקרטיים להתמקד בחקיקת המיסוי וההוצאה הנרחבת יותר של הנשיא ביידן, שהם מקווים להצביע עליה לפני חג ההודיה.
אם תאושר הצעת החוק הנרחבת יותר היא תעבור לסנאט, שם עתידה לוט בערפל בגלל התנגדות הרפובליקאים וכמה דמוקרטים בודדים.
החבילה הנרחבת יותר מטפלת בנושאים רבים בסדר העדיפויות של הנשיא, כולל כ־555 מיליארד דולר לטיפול בהתחממות הגלובלית וצעדים שנועדו להקטין את חוסר השוויון בהכנסות ולשפר את החינוך הציבורי. הדמוקרטים מתכננים לממן חלק מההוצאה החדשה על ידי העלאת מסים על חברות ואנשים פרטיים עשירים במיוחד.
במשך כמעט 50 שנה, חברות והלוביסטים שלהן בוושינגטון היו ברובם מאוחדים בהתנגדות לכל חקיקה שתעלה מסים או תרחיב את גודל הממשלה הפדרלית. אבל כעת המאבק נגד ההוצאה החברתית וחקיקה בנושא האקלים נעשים בעיקר על ידי קבוצות מסחר בתעשייה ותחומים ספציפיים שהחקיקה תשפיע עליהם. חברות הטבק וחנויות הנוחות התנגדו להעלאות מס על מוצרי אידוי וטבק שאמורות לגייס כ־9 מיליארד דולר במשך 10 שנים.
לוביסטים של תעשיית הנפט מנסים לחסום שינוי מס שאמור לעלות לתעשייה מיליארדים על ידי סילוק הטבות מס שהתעשייה כיום נהנית מהן כקיזוז על מסים שהחברות משלמות במדינות זרות.
חברות תרופות פועלות נגד סעיף שעשוי לעלות להן כ־250 מיליארד דולר במשך עשור על ידי הורדת המחירים של תרופות הנרכשות במסגרת תוכנית מדיקייר של הממשלה.
ההתנגדות לחבילת ההוצאות של ביידן מובלת על ידי לשכת המסחר, האיגוד הלאומי של היצרנים והשולחן העגול לעסקים, המורכב מיותר מ־200 מנהלים בכירים המייצגים מגוון חברות אמריקאיות.
ניל ברדלי, סגן הנשיא של הלשכה ומנהל המדיניות הראשי שלה, הכיר בכך שכמה חברות אמריקאיות לא משתתפות במאבק נגד העלאות המסים. "כמובן, לגבי כל חקיקה גדולה, אנשים עושים החלטות שיפוטיות משלהם, וזה לא בלתי חריג שחלק מהם יגיעו למסקנות שונות". אמר ברדלי. "אנחנו מסתכלים על זה מכיוון כלל קהילת העסקים, וזה עדיין לא טוב", אמר.
ג'ושוע בולטן, נשיא ומנכ"ל השולחן העגול לעסקים, אמר שהתוכנית "תחתור באופן רציני תחת הצמיחה בארה"ב, התחרות והמשרות". אבל בעוד שהקבוצה באופן כללי מתנגדת להצעת החוק, ישנם סדקים בין שורותיה.
כמה מהמנכ"לים החברים בשולחן העגול התבטאו בעד חלקים מסדר העדיפויות של ביידן, למשל הגדלת ההוצאה על טיפול בילדים, חינוך לגיל הרך ושינוי האקלים.
בג'נרל מוטורס, למשל, מגבים את תוכניתו של ביידן באופן כללי וכן תומכים בצעדים שירחיבו את הטבת המס על רכישת כלי רכב חשמליים המיוצרים במפעלים המנוהלים על ידי איגודי עובדים. "GM תומכת במטרות החבילה ובאופן משמעותי אנו תומכים בסעיפים המאיצים אימוץ כלי רכב חשמליים ומבססים את מעמדה של ארה"ב כמובילה עולמית בחישמול מכוניות היום ובעתיד", נמסר מהחברה.
בחברה אמרו גם שהיא "תומכת בשולחן העגול לעסקים במאמציהם לתמוך במדיניות ציבורית מוצקה שתקדם שגשוג בכלכלה האמריקאית ותתמוך בכוח העבודה האמריקאי". מארי בארה, מנכ"לית GM, נבחרה לאחרונה לשרת כראשת השולחן העגול לעסקים, והקדנציה שלה שתימשך שנתיים תתחיל בינואר.
חברים אחרים בשולחן העגול לעסקים שתמכו בסעיפי שינוי האקלים וסעיפים אחרים בהצעת החוק כוללים את Cummings, את חברת לוי שטראוס יצרנית ג'ינס ליוויס, את Carrier Global ואת חברת אלפאבית - חברת האם של גוגל.
צ'יפ ברג, מנכ"ל לוי שטראוס, תומך מוצהר בחופשה לאומית בתשלום, אמר שחברות פועלות לעתים קרובות יותר כדי לתמוך במדיניות ממשלתית שתשפר את חיי העובדים שלהן. "אני חושב שלחברות היום יש תפקיד הרבה יותר חשוב לשחק בעולם הזה", אמר בוועידה של הוול סטריט ג'ורנל לאחרונה. "חברות יכולות לעשות שינוי. וזה הדבר הנכון לעשותו".
ניק קלג, סגן נשיא לנושאים בינלאומיים בפייסבוק, כתב בפוסט בבלוג לאחרונה ש"יש לנו אחריות לעזור להשפיע על מדיניות וטכנולוגיה שלא רק תשפיע על טביעת הפחמן של החברה שלנו אלא על טביעת הפחמן של הקהיליה העולמית כולה".
מנהלים של תאגידים רבים היו בוועידת האקלים בגלזגו, סקוטלנד, כולל ברברה המפטון, מנכ"לית החברה התעשייתית Siemens USA, שאמרה שהיא תומכת בסעיפי האקלים בהצעת החוק על מיסוי והוצאה. "זהו רגע בו הסקטור הפרטי והממשלה צריכים להעלות הילוך ולעבוד יד ביד להקטנת הפליטות ולהוצאה לפועל של אסטרטגיות עסקיות המטפלות באקלים, כמו המאמצים האלה להכין את הבמה להפחתת הפחמן בכלכלה, חיזוק הייצור בארה"ב, יצירת משרות והגדלת השוויון", אמרה.
ריץ' לסר, מנהל גלובלי ולשעבר מנכ"ל קבוצת הייעוץ של בוסטון, שנמצא גם הוא בוועידת האקלים, אמר שמשקיעים, עובדים וממשלות מצפים שחברות יעשו יותר. "אני מאוד תומך בחקיקת שינוי אקלים שאפתנית", אמר. "אבל אני חושב שיש הרבה פרטים שעוד צריך לעבוד עליהם".