יגאל דמרי / צילום: שלומי יוסף
רעידת אדמה התרחשה בענף הנדל"ן כשרשות התחרות זימנה באוגוסט האחרון את הקבלן העשיר בישראל, יגאל דמרי, לשימוע לפני הגשת כתב אישום. הרשות ניהלה חקירה סמויה שכללה האזנות סתר לטלפון הסלולרי של בעל השליטה של חברת י.ח דמרי בנייה ופיתוח. חומרי החקירה, שהגיעו לידי גלובס, מספקים הצצה נדירה לדרך המפוקפקת של דמרי לזכייה במכרזי מחיר למשתכן. (פרטי הפרשה בבוקסה).
ב-19 לאוגוסט 2019 הגיע עומרי כהן מחברת י.ח דמרי בנייה ופיתוח עם מעטפת המכרז לבניין רשות מקרקעי ישראל של מחוז דרום. כהן התהלך אנה ואנה ליד תיבת המכרז, שעה וחצי לפני סגירת המכרז. התנהלותו עוררה את חשדו של גד בורשטיין, השליח של חברת הבנייה י.דביר יזמות ובנייה. בורשטיין החליט לצלם באמצעות הסלולרי שלו את כהן. בדיוק באותם רגעים השחיל כהן את הטלפון הסלולרי שלו לתוך תיבת המכרזים וצילם את תכולתה על מנת לבדוק כמה הצעות הוגשו למכרז.
"נעשה קומבינה"
בורשטיין ההמום שלח את הסרטון המפליל למנכ"ל דביר ושאל אותו: "מכיר את הבחור?" המנכ"ל השיב לו בתגובה: "חחחח הוא צילם????". בורשטיין השיב: "נפסול אותו". חלפה דקה בלבד ובורשטיין שינה אסטרגיה וכתב למנכ"ל שלו: "הוא יושב לידי וממתין גם. נעשה איתו קומבינה". המנכ"ל השיב לו: "תתקשר".
חומרי החקירה מראים כיצד התנהלה במקביל ההתכתבות בין כהן לבין המנכ"ל שלו יגאל דמרי. בשעה 10:29 שלח כהן לדמרי את התמונה שצילם המוכיחה כי טרם הוגשה כל הצעה לתיבת המכרזים. "כרגע תיבה ריקה", שלח כהן לדמרי שהשיב לו: "בוקר טוב, נדבר לקראת 11:30". בשעה 11:38 מעדכן כהן את דמרי כי "יש פה את דביר הנדסה שגם מתכוון להגיש, חוץ מזה התיבה עדיין ריקה. הוא ניסה לדבר איתי שלא נתנגש".
חולפות כמה דקות, דמרי וכהן מנהלים שיחה טלפונית בת 3 דקות דרך הוואטסאפ. דמרי בחקירתו טען שהוא בכלל לא זוכר מה אמר לו כהן וכלל לא עניין אותו הרצון של דביר שהם לא יתנגשו. כאשר נשאל מדוע ערך את השיחה הזו דווקא בוואטסאפ, בניגוד ל-99% משיחותיו שמתנהלות כשיחה קולית רגילה, השיב דמרי "לפעמים מישהו כותב לי הודעה בוואטסאפ, אז מתוך עצלות אני מתקשר אליו משם כבר". החוקרים לא ויתרו וענו לו כי מי שהתקשר בכלל היה כהן אליו.
8 דקות לפני סגירת המכרז - שוב כהן מתקשר לדמרי דרך הוואטסאפ לשיחה בת 17 שניות. דקות אחר כך שוב שוחחו השניים בוואטסאפ. כאמור, שלוש שיחות דרמטיות אלו, שהיו יכולות לשפוך אור על הפרשה, לא הואזנו על ידי חוקרי המשטרה ורשות התחרות כיוון שהתקיימו באמצעות הוואטסאפ.
בשעה 12:08 דמרי התקשר למנהלת הכספים של החברה, נורית טואיטו, ואומר לה: "אנחנו נזכה כנראה בשלושה מתחמים שרציתי. עוד אחד יזכה שם בעוד מתחם. חמוֹר. הגיש עוד אחד, אמרתי לו אותו אחד שהגיש, אני, עומרי הרי הגיש לי, שיגיש מקסימום. אני, ממילא כשברגע שהוא ניגש על מתחם אחד, הוא יזכה בו. אז הוא לא הגיש. אמרתי לא יודע מה הוא הגיש, אבל הוא לא הגיש".
דמרי התכוון לומר שמכיוון שהוא עצמו רצה לזכות רק בשלושה מתחמים מתוך הארבעה אליהם ניגש - דביר, שניגש למתחם אחד, היה יכול לזכות במכרז על המתחם שלו גם אם היה מגיש את הצעת המקסימום. בפועל, דביר לא שינה את הצעתו ובכך הגיש הצעה שזולה בכ-175 אלף שקל מההצעה המקסימלית.
החוקרים פירשו כי דמרי סיפר לטואיטו שהוא אמר לדביר להגיש מקסימום, דבר שמוכיח את תיאום המכרז ביניהם. דמרי טען כי לא כך הם פני הדברים. לטענתו, שיחה זו, שהתקיימה 8 דקות לאחר סגירת המכרז, הייתה לאחר שעומרי כהן כבר עדכן אותו עם סגירת המכרז מה הייתה ההצעה של דביר. לטענת דמרי, הוא אמר לכהן לאחר סגירת המכרז כי דביר חמור שהרי גם אם היה מגיש הצעת מקסימום - הוא היה זוכה בה.
בפני החוקרים טען דמרי כי המכרז של מחיר למשתכן בנתיבות גם ככה לא היה באמת כדאי עבורו מבחינה כלכלית, וכי הוא ניגש אליו בעיקר כי הוא גדל בעיר ומתגורר בה עד היום. "תקראי לי ציוני, תקראי לי מטומטם, אני לנתיבות מגיש".
"הוציאו ממך ערבויות?"
חוקרת רשות התחרות שאלה את דמרי האם ניסה לברר עם נציג הבנק שלו בבאר שבע אם גם המתחרים פנו כדי לקבל ערבות. דמרי הכחיש. אולם במסגרת האזנות הסתר, יורטה שיחה של דמרי עם נציג הבנק יום לפני שהגיש את הצעתו. דמרי: "עכשיו תגיד לי, למכרז בנתיבות הוציאו ממך ערבויות... יש איזה מכרז, מחר הגשה, ביקשו ממך ערבויות?".
נציג הבנק, תוך לכאורה הפרת חובת הסודיות, השיב: "וואלה לא יודע, אתה רוצה אני אבדוק ואני אגיד לך? אין בעיה. לפי דעתי לא ביקשו. אני לא חושב שמישהו ביקש". דמרי השיב: "טוב מאוד, בסדר. הלוואי שלא". בהמשך השיב נציג הבנק: "לא, לפי דעתי לא יגשו".
לאחר שדמרי האזין בחקירתו לשיחה הוא טען כי לא זכר אותה וכי הוא לא ראה בה כל בעיה וכי לגישתו מדובר בריגול עסקי חוקי. דמרי בחקירה הסביר את גישת הריגול שלו. "אני בדרך כלל, כמו בכל מכרז, שואל אם יש עוד אנשים שהגיעו כדי לדעת איך להגיש, כמה להגיש, זה מה שנקרא ריגול עסקי". החוקרים סברו אחרת, שדמרי התקשר לבנק על מנת לוודא שמתחריו אכן עומדים בהסכמים ובתיאום ביניהם ולא ניגשים למכרז בנתיבות על מנת שדמרי יוכל לזכות בו במחיר מקסימום.
החוקרים השמיעו לדמרי שיחה נוספת, 5 ימים לפני הגשת ההצעה. בשיחה אמר דמרי לעובד שלו, עומרי כהן: "אז אני רוצה שאתה תיקח את המכרז ותבדוק הצעות, כמה מעטפות לא מעטפות, שנדע איך להגיש את ההצעה". דמרי טען בחקירתו כי בכל מקרה לא היה משנה את המחיר אותו היה מציע. לטענתו, החיטוט בתיבת המכרזים הוא חלק מהריגול העסקי החוקי שלו נגד המתחרים. "אני מקווה שזו לא עבירה, ואני מאמין שזה קשור לריגול עסקי שהוא בסדר".
אלא שיום לפני המכרז, שוב מדבר דמרי עם כהן, ואומר לו: "עכשיו חשוב להסתכל אם יש מעטפות, אין מעטפות, כמה מעטפות... זה חשוב הפעם שנדע מה לשים".
בהמשך דמרי כבר היה הרבה פחות משוכנע שאכן לא היה תיאום.
"אני הבנתי מעומרי שאמר לקבלן שהיה שם, שגם ככה הוא יכול להגיש מקסימום, כי זה רק הוא ואנחנו. את זה שמעתי בדיעבד אחר כך מעומרי. מה אמר לו במכרז - זה אני לא יודע".
חוקרת: "אתה ביקשת מעומרי להעביר לקבלן השני לפני ההגשה את המחיר שאתה מגיש - מחיר מקסימום?". דמרי השיב: "לא זוכר".
החוקרת תהתה: "למה אתה מסתייג בתשובתך"? ודמרי השיב: "הגיל עושה את שלו".
בצד השני של ההסדר הכובל, חשודים כאמור חברת י.דביר יזמות ובנייה (יצחקי) בע"מ ועובד החברה גד בורשטיין. המנכ"ל דביר יצחקי כאמור איננו חשוד בהסדר הכובל עצמו אלא רק מכוח אחריותו כנושא משרה, ומכך שלא מנע מבורשטיין להגיע להסדר עם דמרי ואף לא ערך הדרכות לעובדי החברה בנוגע לדיני התחרות. יש לציין כי מסמכי המכרז של דביר נכתבו מראש על ידי המנכ"ל יצחקי ולא חל בהם שינוי כלשהו בעקבות שיחת המסדרון ליד תיבת המכרזים.
"ניסיתי את המנכ"ל"
דביר יצחקי הכחיש מכל וכל את החשדות. בורשטיין עצמו נתן פרשנות מופרכת להתכתבויות שלו עם דביר. בורשטיין, שהחל כמשגיח כשרות, עבר לעסוק כאחראי על תחום הבטיחות בחברה ובהמשך הפך ל"כלבויניק" בחברה. לטענתו, הוא שלח למנכ"ל שלו את הסרטון של עובד חברת דמרי מצלם את התיבה "כדי שיצחק. בדיעבד עשיתי את זה כדי להתרברב".
בנוגע להודעה ששלח ליצחקי "הוא יושב לידי וממתין גם. נעשה איתו קומבינה", השיב בורשטיין בחקירתו: "אין מה להסביר. יש יצר הרע. היצר הרע אומר לך בוא נדבר איתו, נראה מיהו. למי הוא שייך". לטענת בורשטיין, זו סתם הייתה התרברבות, והמנכ"ל אמר לו שלא לדבר איתו. לדבריו: "אי אפשר לעשות קומבינה כי דביר לא מרשה לעשות קומבינה. אני לפעמים שואל את דביר שאלות כדי לבדוק את הגבול. דביר אמר לי שלא".
החוקר דותן עוזרי הקשה: "דביר לא אמר לך לא, אלא ביקש שתתקשר".
אז בורשטיין סיפק גרסה יצירתית במיוחד. "דביר כנראה לא הבין ולכן ביקש להתקשר. האמת היא שדביר אמר ‘לא’. האמת היא שהייתי רברבן ולקחתי לי תפקיד לנסות ולבדוק אם דביר יתפתה ליצר הרע... ההיכרות שלי עם דביר התחילה כמשגיח כשרות. קיבלתי על עצמי תפקיד לנסות ולמשוך אותו לרוח היהדות".
החוקר המבולבל שאל: "איך בלהציע לבן אדם לעשות קומבינה, מושך אותו לרוח היהדות?"
בורשטיין לא התבלבל: "ניסיון מלשון נס. על מנת לטפס מדרגה חייבים לעמוד בניסיון. מאז שאני מכיר את דביר, על מנת לעלות במדרגות נתתי לו כל מיני ניסיונות כדי לראות איך הוא יגיב". בורשטיין התגאה בכך שהמנכ"ל שלו עמד בניסיון.
בפועל ההצעה של דביר נכתבה עוד לפני שיחת המסדרון. דביר זכה במכרז במחיר נמוך יותר מאשר זה שהיה יכול לזכות בו אם התיאום היה מתממש, ולמעשה זכה במתחם בו דמרי רצה לזכות. הסיבה לכך, לטענת דביר היא כי לא היה שום תיאום בינו לבין דמרי. לטענת חוקרי רשות התחרות, הסיבה היא שדביר יצחקי לא סמך ב-100% על מה שמסר להם העובד של דמרי.
ברמ"י כבר מפיקים לקחים משיטת "הריגול העסקי" של ענקית הנדל"ן י.ח דמרי, ומסרו לגלובס כי "כל תיבות המכרזים מצולמות במעגל סגור, כדי למנוע הישנות של מקרים אלו".
רקע: האזנות הסתר והשחד לתיאום מכרזים
ברשות התחרות הועלו חשדות לפיהן הקבלן העשיר בישראל, יגאל דמרי, מתאם הצעות למכרזים של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) עם חברות נדל"ן שונות. זאת, במטרה למקסם את רווחי ענקית הנדל"ן בשליטתו י.ח דמרי בנייה ופיתוח. דמרי מחזיק ב-63% ממניות החברה ששוויה עומד כיום על 4.5 מיליארד שקל, כך ששווי החזקותיו עומד על כ-2.8 מיליארד שקל.
המידע המודיעיני שהציגה רשות התחרות שכנע את בית המשפט להוציא צו לביצוע האזנות סתר למכשיר הסלולרי של הבעלים והמנכ"ל דמרי. האזנת הסתר חיזקה את החשד לתיאום והסדר כובל בנוגע למכרז מחיר למשתכן בנתיבות בפרויקט "רמות יורם".
באוגוסט 2019 התקיימו מספר מכרזים על קרקעות בנתיבות. מחירי המקסימום הגיעו ל-6,600 שקל למ"ר. י.ח. דמרי הגישה הצעות ל-4 מתחמים, מתוכם רצתה לזכות בשלושה במחירי מקסימום. דמרי הייתה אמורה לזכות בשלושה מתחמים, אולם עקב טעות בטפסים היא זכתה רק בשני מכרזים ל-351 יחידות דיור לאחר שהציעה את הסכום המרבי. מלבד דמרי, התמודדה במכרז על מתחם אחד חברה קטנה בשם י.דביר יזמות ובניה (יצחקי) בע"מ שהציעה מחיר של 6,555 שקל למ"ר, וזכתה בו כשהיא גוברת על דמרי.
החשדות הן כי הייתה הסכמה בין דמרי לבין דביר כי דמרי לא תתחרה בדביר בכל הנוגע למתחם הרצוי לה, ואילו דביר לא תתחרה בדמרי בכל הנוגע ליתר המתחמים.
מחירי הדירות בפרויקטים של דמרי מגיעים ל-7,500־7,800 שקל למ"ר. מדובר במחירים הגבוהים ביותר של מחיר למשתכן בנתיבות.
ביוני 2020 נפתחה חקירה גלויה נגד החשודים שהסתיימה באוגוסט השנה. בגין מעשים אלו הוחלט להעמיד את דמרי לדין בכפוף לשימוע בעבירות על פי חוק התחרות וכן בעבירת קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.
מלבד דמרי חשוד גם עובד זוטר בחברה בשם עומרי כהן, השליח של י.ח דמרי למכרז בנתיבות. הצד השני של אותו הסדר כובל ב"רמות יורם" לכאורה הוא גד בורשטיין, עובד זוטר בחברת הבנייה י.דביר יזמות ובנייה, אשר תועמד גם היא לדין. המנכ"ל והבעלים של אותה חברה, יצחק דביר, יועמד לדין רק בגין אחריותו כנושא משרה בחברה. את יגאל דמרי וחברתו מייצג עו"ד נתי שמחוני, ואילו בורשטיין, דביר וחברת דביר מיוצגים על ידי עו"ד ליאור אפשטיין.
תגובות: "אנו בטוחים כי אחר שנשטח עמדתנו תתקבל החלטה מושכלת בדבר סגירתו של התיק"
תגובת עוה"ד נתי שמחוני, יואב סננס ונעמה גוטמן זכאי, המייצגים את מר יגאל דמרי והחברה שבבעלותו י.ח דמרי: "לא דבק כל רבב בהתנהלותם של מרשינו, ומשכך נכון היה שלא לזמנם לשימוע, כלל ועיקר. יחד עם זאת, אנו סמוכים ובטוחים כי אחר שנשטח עמדתנו תתקבל החלטה מושכלת בדבר סגירתו של התיק".
עוה"ד ליאור אפשטיין, סנגורם של דביר יצחקי וגד בורשטיין מסר כי "שלב השימוע מטבע הדברים משפטאי הרבה יותר מתקשורתי. תיק חקירה אפשר לקרוא ולהציג מזויות שונות, אבל ברור שהדילמה בתיק זה אינה בעיקרה על העובדות אלא על פרשנותן בשאלה אם חצו המעורבים בו את הרף הפלילי".
רשות מקרקעי ישראל לא ממתינים לתוצאות ההליך הפלילי. מרמ"י נמסר לגלובס כי "כל תיבות המכרזים ברשות מצולמות בטלוויזיה במעגל סגור, כדי למנוע הישנות של מקרים אלו".
עוד נמסר מרמ"י כי "במקביל פועלים ברמ"י לקדם מערכת דיגיטלית להגשת הצעות למכרזים בלחיצת כפתור מבלי צורך להגיע להגיש הצעה במעטפה בתיבת המכרזים. בימים אלו אנו שוקדים על השלמת מערכת הערבויות הדיגיטליות ונתחיל כבר בתחילת השנה הקרובה להפעיל את המערכת אשר תייעל את התהליך של הגשת ההצעות ותקצר אותו באופן משמעותי".
*** חזקת החפות: ההליכים נגד ארבעת החשודים וחברות י.ח דמרי וי.דביר יזמות נמצאים בהליכי שימוע לפני הגשת כתב אישום. לכל החשודים עומדת חזקת החפות.