אלונה ודניאלה צור, מקימות ובעלות מותג האופנה סיסטארז (Seestarz) / צילום: סיסטארז
סיסטארז (Seestarz) הוא מותג אופנה שהוקם על ידי האחיות אלונה (29) ודניאלה (35) צור מתל אביב. המותג החל כבלוג אופנה משותף באינסטגרם כאשר הקהל הוא שדחף אותן להקים ולייצר מותג בבעלותן.
דניאלה מספרת ש" הרקע שלנו הוא שונה לגמרי מתחום האופנה. אלונה עורכת דין, ואני רו"ח עם BA בניהול פיננסי. החלטנו שאנחנו מקימות סטארט-אפ בתחום האופנה כי זו הייתה התשוקה שלנו. הקמנו את עמוד האינסטגרם שלנו שהתחיל כתחביב. הייתה דרישה שהגיעה מהעוקבות לייצר משהו בעצמנו. לא חשבנו שיהיה לנו מותג אופנה. החיים הצטלבו לתוך זה, החלטנו לעזוב את המקצועות שלנו ולהקים את המותג. זה הגיע ממש מהקהל".
"אנחנו מעצבות בגדי נשים", אומרת אלונה "לאחרונה התחלנו גם עם בגדי גברים. אנחנו מייצרות את הכול בארץ בעיצובים שלנו. מבחינת התחרות בעולם האופנה, בדרך כלל בגדי מעצבים נמכרים במחירים מאוד גבוהים. זה לא באשמתם - כי הייצור בארץ עולה הון תועפות בהשוואה לחו"ל. בגלל שאנחנו מגיעות ממקום יזמי ועסקי, הלכנו על מודל שנקרא "שיטת המסה הקריטית": החלטנו שדבר ראשון שיבדל אותנו זה המחירים. החלטתי לקחת את המחיר הכי נמוך שיכולנו ועדיין להרוויח, וכך להגדיל בו את המסה. זה קשה מאוד למעצבים בארץ להרוויח, וזה סוד ההצלחה שלנו - בנוסף לעיצובים עצמם שהם ייחודיים ובסיסיים".
"במובן מסוים הקורונה עשתה לנו טוב", מוסיפה אלונה. "כל העולם עבר לאונליין ואנחנו הגדרנו מהתחלה שאנחנו 'אונליין בלבד'. ברור שלפני הקורונה המון קנו אונליין, אבל לא עשו את זה בקלות כמו היום. כיום גם נשים מבוגרות שבעבר העדיפו למשש את הבגדים, מעדיפות אונליין. זו מהפכה, ואנחנו הגענו אליה מאוד מגובשות".
"כיאה לסטארטאפ, שבו כל הכסף מושקע בצמיחה", היא מוסיפה, "המחסן גדל כל הזמן וכל הזמן מגייסים עובדים (יש לנו כיום 13 עובדות), הקושי הכי גדול הוא בשרשרת הייצור בארץ. העלויות של הייצור בארץ פשוט לא הגיוניות. הרבה יותר קל לי לייצר בחו"ל. אני יכולה לייצר בסין ובטורקיה כיום - הבעיה היא בדרך כלל המינימום שמבקשים כדי לייצר בחו"ל. הספקים בארץ סובלים מעליות מחירים מטורפות בגלל הקורונה. השילוחים עלו משמעותית. כל מטר אני משלמת 20% יותר ממה שאני משלמת לפני, ולמרות זאת אני לא פוגעת במחיר לצרכן".
אלונה מסבירה שהמחירים עלו "בגלל המשלוחים. הייתה פחות אפשרות להטיס. היו פקקים גדולים בנמלים. הכול היה בלגן אחד גדול, והמחירים עלו משמעותית. גם ככה בארץ עלויות הייצור גבוהות. גם ככה, אין פה טקסטיל. כל דבר מיובא, מספיק שינוי קטן בכל מה שקשור ליבוא ועלייה קטנה במחירים, והכול עולה. מחירי היבוא עלו מאוד בקורונה, והרגשנו אותו איך שהחל הסגר הראשון ועם ביטול הטיסה הראשון".
לדבריה, בתקופה הקורונה, ולא רק, היה צורך " לעשות כל הזמן את האדפטציה ולשנות ולעשות התאמות תוך כדי תנועה. לכן במרכאות הקורונה 'עשתה לנו טוב' כי זה תמיד לעשות התאמות - למשל לייצר חליפות טרנינג לקורונה. ובגילום מול הלקוח של המחירים, היד הייתה על הדופק תמיד. היתרון שלנו בייצור בארץ מול המתחרים זה המיידיות שבה אפשר להגיב לכל דבר. אמנם יקר יותר לייצר בארץ, אבל מצד שני אפשר להרוויח את הזמן - וזמן הוא מתנה עצומה. אני לא אוותר על הייצור בארץ, גם מהסיבה הזו, וגם בגלל שאנחנו מאוד מאמינות בחזון ציוני ובייצור כחול-לבן".
עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il