גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מזל טוב לזוג המאושר, אבל מה היה קורה אם שולי רנד היה אישה?

אחרי הברכות לנשואים הטריים וגם בלי קשר אליהם, קשה שלא לתהות מדוע עדיין לא נמצא מנגנון שיאפשר לנשים להמשיך עם חייהן גם בלי קבלת גט מהבעל

שולי רנד. הוגדר כמסורב גט / צילום: ויקיפדיה
שולי רנד. הוגדר כמסורב גט / צילום: ויקיפדיה

בשעה טובה שולי רנד נישא השבוע לאשתו השנייה צופית גרנט. צופית היא אשתו השנייה במלוא מובן המילה, מאחר ששולי לא הצליח להסדיר את גירושיו מאשתו הראשונה, המסרבת לשתף פעולה עם הליך הגט, וכך הוא מצא עצמו נשוי למעשה לשתי נשים במקביל.

הסדר מוזר זה הוא אפשרי, מאחר ששולי רנד מוגדר כמסורב גט. כמובן לא כל אישה שמסרבת להתגרש מבעלה, ברגע שהוא חפץ בכך, היא סרבנית גט. נישואים הם לא רק אירוע רגשי או דתי - אלא גם, ואולי אפילו יותר מהכול, מוסד פיננסי, לא בשונה לדוגמה מחברה בע"מ.

בשני המקרים מדובר על הקמת שותפות, שנושאת עימה חובות וזכויות כלכליות על-פי חוק, וכאשר אחד מהשותפים רוצה לפרק את העסק המשותף, הוא לא יכול להסתפק בהודעה לגורמים הרלוונטיים על רצונו, אלא עליו להסדיר קודם את כל את ההשלכות הכספיות של פירוק זה.

לפיכך הסירוב לקבל את הגט הופך מטיעון מוצדק כלכלית לסרבנות בלתי לגיטימית, כאשר הבירור המשפטי של העניינים הכרוכים בפירוק המשפחה הסתיים, והסרבנות נובעת רק ממניעים רגשיים כמו נקמה.

מסתבר שיש פתרון הלכתי, אבל הוא רק לגברים

מהתגובות לאירוע, שזכה לכיסוי תקשורתי נרחב, דומה כי מרבית הציבור מפרגן לשולי רנד על השימוש בפתרון, שמעניקה לו ההלכה בהיותו גבר, עבור המצב הנואש של מסורב גט. רנד נדרש להפקיד גט ברבנות, כדי שאשתו הראשונה תוכל לקבלו, אם וכאשר היא תסכים לשתף פעולה עם ההליך, ובינתיים קיבל היתר מ-100 רבנים לשאת את צופית כאישה נוספת.

התרעומת אם כך אינה כלפי שחרורו של רנד מכלא הנישואים הכפוי, אלא כלפי העובדה שההלכה אינה מאפשרת הסדר דומה לנשים, שמוצאות את עצמן מסורבות גט במשך שנים רבות ללא מוצא, על אף שההשלכות של הסיטואציה עבורן חמורות הרבה יותר.

לא זאת בלבד אותן נשים אינן יכולות להינשא לאחר כמו הגבר מסורב הגט, אלא ששנות הפוריות שלהן לצורך הבאת ילדים נוספים לעולם מוגבלות מאוד. בהינתן שזהו המצב, הבלתי הוגן אך הקיים, נאלצת המדינה לחפש פתרונות יצירתיים אחרים עבור אישה מסורבת גט.

מה כן אפשר לעשות בינתיים

ראשית קיים הפתרון המניעתי, שמטרתו ליצור מראש מנגנון שימנע התפתחות של סרבנות גט מאוחר יותר. ניתן למצוא באינטרנט, למשל באתר של עמותות "עיתים" או "קולך", הסכמי קדם-נישואים, הנקראים הסכמי כבוד הדדי. על הסכמים אלה חותמים זוגות שעומדים להינשא, ובמסגרתם הם מתחייבים לא לסרב לקבל או לתת גט מסיבות לא ענייניות, אם הצד השני מעוניין בכך, ואף קובעים סנקציות שיוטלו על הסרבן אם לא יעמוד בתנאי ההסכם.

עבור נשים שכבר מוגדרות כמסורבות גט, ניתנו בידי בתי הדין הרבניים אמצעי כפייה רבים ומגוונים, שמטרתם למרר את חייו של הבעל סרבן הגט, עד שיבין שהמחיר גבוה מדי. האמצעים מתחילים בדרג הנמוך של שלילת רישיון נהיגה, רישיונות עיסוק, האפשרות להחזיק דרכון או כרטיס אשראי, עובר לישיבה במאסר ועד להרעת תנאי המאסר.

במקרים קשים וקיצוניים במיוחד, בהם הסנקציות לא הביאו לתוצאה המיוחלת, ניתן לנסות להביא את בית הדין הרבני לפסול את הגט באופן רטרואקטיבי, כאילו הנישואים לא התקיימו מלכתחילה בשל אי-חוקיות הכרוכה בהם, לדוגמה פגם בעדים.

לאחר מיצוי כל האופציות האחרות, נשק יום הדין הוא הגשת תביעת נזיקין לבית המשפט לענייני משפחה נגד הבעל. צעד זה בדרך-כלל לא מביא לתוצאה המיוחלת של סידור הגט, ולפעמים אפילו להפך, מאחר שבית הדין הרבני עצמו אינו תומך בפניה לערכאות אחרות, אולם בהחלט מגולמת בו האפשרות לקבל פיצוי כלכלי מסוים עבור עוגמת-הנפש והנזק הנפשי שסרבנות הגט הסבה לאישה.

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי,  שותפה במשרד מ. פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה

עוד כתבות

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

התקיפות בלבנון - והאזהרות שהועברו: "יש ניסיון למנוע הסלמה ישראלית"

בעקבות התקיפות של צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה