זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר
בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את הבקשה של חברת ההסעדה שולץ, שבבעלות אייפקס, לעיכוב הליכים למשך 3 חודשים לצורך גיבוש הסדר חוב. לצד זאת, על מנת למנוע קריסה מיידית של החברה והפסקת פעילותה, השופט עיכב באופן זמני את ההליכים עד ל-15 בנובמבר כדי לאפשר לה להגיש בקשה למינוי נאמן להפעלתה הזמנית.
היום (ד') התקיים דיון סוער בבקשתה של שולץ לעכב את ההליכים נוכח חובותיה העומדים על 58 מליון שקל לספקים, לצד הלוואת בעלים בגובה של כ-40 מיליון שקל. הנושים והלקוחות של שולץ התכנסו באולמו של השופט חגי ברנר לדיון בעתידה של החברה. זאת לאחר ששולץ הגישה בקשה פתאומית ובהולה להקפיא הליכים לגביית חובותיה, בעקבות חובות אליהם נקלעה, לטענתה בעקבות משבר הקורונה.
"דין הבקשה להידחות. יחד עם זאת, על מנת למנוע את קריסה מיידית של החברה והפסקת פעילותה, דבר שייסב נזק כבד וחסר תקנה הם לעובדיה והם לנושיה, יינתן צו עיכוב הליכים ארעי ומוגבל בזמן" קבע השופט. זאת על מנת ששולץ תגיש בקשה לפץתיחה בהליכים מינוי בעל תפקיד.
השופט ברנר דחה את הבקשה בהתבסס על עמדת הרוב המכריע של הנושים הרגילים, שאינם עובדי החברה, המתנגדים בתוקף לאפשר לחברה את הבקשה, אפילו לפרק זמן של מספר שבועות לצורך גיבוש הסדר חוב אפשרי. נושים אלו משקפים ערך נשייה של 16.8 מיליון שקל, אל מול תמיכת נושים המחזיקים ערך נשייה של 4.43 מיליון שקל בלבד. הנושה המבוטח בנק מזרחי, נתן את אישורו לעיכוב ההליכים אך בהיותו נושה מובטח, אין די בתמיכתו כדי להבטיח סיכויי הצלחה להסדר חוב כלשהו.
השופט ברנר הוסיף כי אינו משוכנע כלל ועיקר "כי ההנהלה אכן חפה מכל אחריות שהיא לכישלונה העסקי של החברה וכי מדובר אך רק במצב אליו נקלעה החברה מחמת משבר הקורונה. עולה כי החברה נתקלה בקשיים כאלו ואחרים (לטענתה שלא באשמתה) ובעלת השליטה ביצעה פעולות של התייעלותו ניסתה לאתר משקיע חיצוני עוד זמן רב בטרם פרץ משבר הקורונה, כך שהקשיים של החברה החלו הרבה לפני משבר הקורונה ובלא קשר אליו".
השופט התחשב בכך שאייפקס, בעלת השליטה מבקשת למכור את הפעילות כעת או להכניס משקיע חיצוני, וכי אינה מתכוונת להזרים כספים לחברה מעבר לסכום העתק שהעבירה. מנכ"ל החברה סיים את תפקידו בימים אלה באופן מיידי והחברה מנוהלת על ידי חברת ייעוץ עסקי חיצונית. בנסיבות אלו בית המשפט לא ראה ערך להגן על שימור ההנהלה.
מוקדם יותר בשעות הצהריים התכנסו באולמו של ברנר נציגי הנושים - החברה המרכזית להפצת משקאות, נטו, רשות שדות התעופה, שופרסל, שטראוס, טמפו משקאות, יפאורה, ויסוצקי, בנק מזרחי טפחות, ליסקאר ליסינג, ביכורי השדה דרום ונציג הכנ"ר.
שולץ הודתה בבית המשפט שעדיין אין מתווה ראשוני להסדר, אך טענה כי אם החברה תמשיך לעבוד "יש היתכנות שיהיה משקיע, בכפוף להסדר כזה או אחר". עו"ד אמיר ברטוב ממשרד שמעונוב, המייצג את שולץ אמר בדיון כי אייפקס, בעלת השליטה, הודיעה, כי "אחרי הכספים העצומים שהשקיעה בחברה, והפסידה אותם, היא לא מוכנה לתמוך בה, מעבר למה שכבר תמכה. בסכומי כסף של למעלה מ-120 מיליון שקל שהשקיעה. היא לא משכה הלוואות, לא משכה דיבידנדים. בזה זב נגמר מבחינת בעלת השליטה". והוסיף - "הבעלים לא יכניס את היד לכיס חד-משמעית".
לדיון התייצב גם נציג חברת זהר בשר, ספקית של שולץ שאמר לבית המשפט: "אני ממאי לא מקבל כסף מהם. בכל פעם דוחים אותי. הם ממוטטים אותי כלכלית. יש לי חברה של 65 עובדים שהולכת להיסגר. הם כל פעם מסבנים אותי, דוחים תשלום - יש קורונה, אין קורונה. אני מכאן סוגר את העסק שלי והולך לפשיטת רגל".
העובדים טענו באמצעות עו"ד גלילה הורנשטין כי יש לתת צו והתנגדו נחרצות להצעה של חלק מהצדדים לפרק את החברה. "העובדים מודאגים. זה מקור פרנסה. זה 400, 500 משפחות - הולכות לרחוב. אנחנו לא נסכים לזה בשום אופן. לזרוק 'בקשת פירוק'? יודעים בכלל שבפירוק לא יראו שקל? הנכס היחיד של החברה זה העובדים".
נטו מלינדה המיוצגת ע"י עו"ד רם דקל לה חייבת שולץ 4.8 מיליון שקל - התנגד לעיכוב ההליכים וביקש למחוק את הסף ולעמדתם החברה צריכה ללכת לפירוק - "צריך לראות את ההתנהלות של כל מי שיש פה. יהיה פירוק של החברה, שכנראה צריך לפרק אותה, ונבדוק מה קורה שם עם בעלי השליטה. ההסכמים שלא ראינו מה הם עשו בשנה האחרונה, והם יכניסו את היד לכיס שלהם, שאינם רוצים להכניס ובנק מזרחי".
עו"ד רוברטו חייט, ב"כ חברת צח, ספקית של שולץ המחזיקה בפסק דין לפיו על שולץ לשלם לה באופן מיידי 1.75 מיליון שקל התנגד לעיכוב ההליכים. "החברה סולוונטית ותמשיך להיות. הקורונה לא משחקת פה תפקיד. לבוא ולהגיד שהקורונה פגעה בחברה, זה כמו לבוא ולהגיש שהקורונה גרמה להתמוטטות העלייה הראשונה, שהיו צריכים להשתמך על הברון רוטשילד שיממן אותה. אין קשר - די לקרוא את הדוחות הכספיים להבין שהברוך שגרמה אייפקס בתוך החברה התחיל הרבה לפני הקורונה".
שולץ הגישה את הבקשה בעקבות ירידה של 50% בהכנסותיה בשל משבר הקורונה. במהלך תקופות הסגרים ואף לאחריהם, לקוחות רבים השביתו את פעילות ההסעדה או שינו את מודל ההפעלה. שולץ מעסיקה כ-550 עובדים מהם 130 בחל"ת, ומפעילה כ-15 מטבחים באתרים עצמאיים ועוד 30 מטבחי קצה אליהם מסופקות ארוחות מוכנות מהמטבח המרכזי של החברה אשר ממוקם בשדה התעופה בן גוריון.
בבקשה טענה כי "כל ערכה של החברה טמון אך ורק ביכולתה להמשיך לפעול כ'עסק חי' מאחר והיא עוסקת רק בענף ההסעדה". היא ביקשה להמשיך ולשמר את יכולתה לספק שירותי הסעדה מידי יום, באופן רציף.
החובות של שולץ לנושים עומדים היום על כ-58 מיליון שקל הכוללים חוב מובטח לבנק מזרחי בהיקף של כ-24 מיליון שקל, 31 מיליון שקל לספקים ונותני שירות, כ-2 מיליון שקל לרשויות ומוסדות, מיליון שקל לעובדים ו-200 אלף שקל לחברת הליסינג ליסקאר.
כאמור בית המשפט עיכב את ההליכים עד ליום שני הקרוב.