איתמר דויטשר, מנכ''ל אלקטרה / צילום: לירון אלוני
אלקטרה שבשליטת משפחת זלקינד מוכרת את החזקותיה בפרויקט האגירה השאובה בגלבוע תמורת כ-220 מיליון שקל. הפרויקט מוחזק על ידי חברה משותפת בשם פי אס פי (PSP) שמשותפת לבעלות המתקן: 49% בידי קרן השקעות מאנגליה בשם אינפרה רד, 25.5% בידי אלקטרה והיתר, 25.5% בידי שיכון ובינוי אנרגיה שבשליטת שיכון ובינוי .
הפרויקט שהוקם בהשקעה של 1.7 מיליארד שקל, החל לפעול באפריל 2020, והוא מתקן האגירה השאובה הראשון בישראל. יוזכר כי ביוני השנה הודיעה אלקטרה על רצונה למכור את חלקה בפרויקט.
בהודעתה נמסר כי היא מקיימת מו"מ למכירת חלקה תמורת 245 מיליון שקל, כאשר המו"מ התקיים מול ג'נריישן קפיטל. המגעים התקדמו, אלא שהם נעשו תחת הידיעה כי לשותפותיה של אלקטרה יש זכות סירוב ואפשרות להציע הצעה לרכישת חלקה של אלקטרה.
בדיווח שמסרה שיכון ובינוי לבורסה, נראה כי בכוונתם לרכוש כמה שיותר ממניות אלקטרה בפרויקט. "ביום 11 באוקטובר 2021 התקבלה אצל חברת הבת הצעה מאלקטרה, בהתאם להוראות הסכם בעלי המניות של פי אס פי, לרכוש את מניות אלקטרה בפי אס פי", נכתב.
לפי הדיווח בחברה מוכנים לרכוש את מלוא מניות אלקטרה בפרויקט במחיר שמוערך ב-220 מיליון שקל. עם זאת היקף העסקה תלוי בעמדה של אינפרה רד ובכוונותיהם. אם הם יבקשו גם לרכוש חלק ממניות אלקטרה, הצדדים יצטרכו להגיע להסכמות לגבי היקף המניות שכל צד ירכוש. יצוין כי לשיכון ובינוי החזקה במתקן אגירה שאובה גם בארה"ב. כן יצוין כי לשיכון ובינוי יש שותפות עם אינפרה רד בפרויקטים אחרים, בין היתר בכביש אגרה בקולומביה.
היתרון של טכנולוגיית האגירה השאובה מצוי בזמינות שלה (גם התעריף הגבוה שמקבלים בעלי המתקן נובע מכך). כאשר מנהל המערכת (כיום החברה ממשלתית נגה) זקוק לזמינות של חשמל, התחנה יכולה לספק לו כמות גדולה של חשמל בהתרעה של תשעים שניות. התחנה פועלת כך שמים שנמצאים במאגר מים עליון "מופלים" לכיוונן של טורבינות שמייצרות חשמל בזכות המסה ותנועת המים. לאחר מכן המים מוזרמים למאגר תחתון. בדרך זו יכול המאגר לספק למשך כ-10 שעות חשמל בהספק של 300 מגה-וואט. מעבר לכך המתקן משמש לייצור חשמל גם בהיקפים קטנים יותר בשוטף.
גורם בשיכון ובינוי עימו שוחחנו בעבר מסר כי נכון להיום השימוש שמנהל המערכת עושה במתקן הינו גבוה מההערכות הראשוניות שצפו בעלי מתקן האגירה.