גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התחזקות השקל טובה למשק: תביא לירידת יוקר המחיה

הפתרון הנכון למשק הישראלי הוא לתת לכוחות השוק לעשות את שלהם - לתת לשער הדולר לרדת עד לנקודת שיווי-משקל שתיקבע ע"י השוק, ולאפשר בכך גל הוזלות משמעותי בכל מוצרי היבוא

בנק ישראל / צילום: אורית דיל
בנק ישראל / צילום: אורית דיל

ההתחזקות המשמעותית של השקל הובילה בימים האחרונים לגל של אזהרות מצד תעשיינים ויצואנים שטוענים כי השקל החזק יפגע בכלכלה הישראלית. לדבריהם הכנסות היצואנים יקטנו, המפעלים יעברו להפסדים, חברות ההייטק יעבירו את מרכז הפעילות שלהם לחו"ל ועשרות אלפי עובדים יאבדו את מקומות עבודתם.

התחזקות השקל נובעת מההיצע הגדול של דולרים שהגיעו בשנה האחרונה לישראל, הן מצד יצואנים שהגדילו את פעילותם בחו"ל, הן מצד חברות הייטק שגייסו מיליארדי דולרים בהנפקות בחו"ל, והן מצד ספקולנטים מכל רחבי העולם שמקווים להרוויח מהפרשי השער בין השקל לבין שאר המטבעות. תנועת הכספים של הספקולנטים נובעת מהערכתם שבנק ישראל יעלה בשנה הקרובה את הריבית וכתוצאה מכך הם יוכלו להמיר בחזרה את השקלים לדולרים תמורת יותר דולרים.

היחלשות הדולר אל מול השקל הישראלי אינה תופעה רגעית וחולפת. ישנם מומחים שמעריכים שמגמה זו יכולה להימשך חודשים רבים ושער הדולר, שירד אתמול ל-3.1 שקלים לדולר, עלול אף לרדת מתחת לרף הפסיכולוגי של 3 שקלים.

כדי למנוע את המשך התחזקות השקל, התעשיינים דורשים מבנק ישראל להמשיך לרכוש מדי חודש מיליארדי דולרים, אחרי שהבנק המרכזי כבר רכש מתחילת השנה יותר מ-30 מיליארד דולר. במקביל הם דורשים משר האוצר לגבש תוכנית חירום שתסייע להם להוזיל את עלויות הייצור, בין השאר על ידי ביטול מס המעסיקים.

במבט ראשון אזהרות היצואנים ודרישותיהם לבלימת התחזקות השקל נשמעות מוצדקות. אולם במבט שני נראה כי דווקא המשך התחזקות השקל זה בדיוק מה שהמשק הישראלי משווע אליו כבר שנים רבות. זוהי הזדמנות נדירה לפתרון בעיית יוקר המחיה בישראל שהוא מהגבוהים בעולם המערבי. ישראל היא מדינה שמייבאת את מרבית חומרי הגלם שלה, כמעט את כל הציוד הכבד הרכבים והמכונות התעשייתיות, חלק גדול ממוצרי הצריכה החשמל והאלקטרוניקה ואת מרבית מוצרי ההלבשה וההנעלה.

התחזקות השקל, אפילו מתחת ל-3 שקלים לדולר, תביא סוף סוף להוזלה משמעותית של כמעט כל מוצרי הצריכה, להשוואת יוקר המחיה לרמה המקובלת במרבית מדינות המערב ולשיפור רמת החיים של מיליוני אזרחים שלא מצליחים כיום לגמור את החודש.

צעד ראשון ומבורך בכיוון של הוזלת היבוא נעשה כבר לפני שבוע בחוק ההסדרים שאושר בכנסת יחד עם תקציב המדינה. זאת באמצעות רפורמת המזון ורפורמת התמרוקים שמבטלות את הצורך בתקינה הישראלית היקרה והמסורבלת ומקבלות את התקינה האירופית כקבילה גם בישראל. רפורמות אלה יאפשרו כניסה של יבואנים חדשים (יבוא מקביל) שיתחרו עם היבואנים הבלעדיים ששלטו בשוק ויוכלו להביא להוזלות מחירים משמעותיות.

הצעד השני המתבקש עתה הוא הימנעות מהתערבות נוספת של בנק ישראל בבלימה מלאכותית של הירידה בשער הדולר. לבנק ישראל יש כיום יתרות דולרים מצטברות של למעלה מ-200 מיליארד דולר. סכום אדיר זה נרכש במחירים גבוהים בהרבה ממחיר הדולר הנוכחי, כדי לנסות לבלום ירידות קודמות, כשהדולר נסחר ב-3.3 שקל לדולר, ב-3.4 שקל לדולר ואף ביותר. למרות רכישות אלה מגמת ההתחזקות של השקל לא נבלמה, ושער החליפין של הדולר נושק כיום ל-3.1 שקלים לדולר.

המשמעות של הרכישות העצומות של בנק ישראל היא כפולה. מצד אחד הרכישות בלמו את קצב הירידה של שער החליפין תוך סבסוד היצוא הישראלי בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים (ההפרש בין עלות הדולרים למדינה לבין השווי שלהם היום בשוק). מצד שני הרכישות בלמו את הוזלת מחירי היבוא ובכך הגדילו את יוקר המחיה ופגעו ברמת החיים של אזרחי ישראל במיוחד מהשכבות החלשות.

לאור כל זאת, הפתרון הנכון למשק הישראלי הוא לתת לכוחות השוק לעשות את שלהם. לתת לשער הדולר לרדת עד לנקודת שיווי-משקל שתיקבע על ידי השוק, ולאפשר בכך גל הוזלות משמעותי בכל מוצרי היבוא. ירידה נוספת בשער הדולר תאפשר גם הוזלה של חלק גדול מהמוצרים שמיוצרים בארץ, מאחר שעם התחזקות השקל הם יוכלו לרכוש את חומרי הגלם המיובאים שלהם במחירים זולים יותר.

ובאשר ליצואנים שהכנסותיהם ייפגעו ככל שהשקל יתחזק, כאן הממשלה צריכה להיכנס לתמונה ובכסף שייחסך מסבסוד שניתן כיום לכל היצואנים כתוצאה מקניית הדולרים של בנק ישראל, לסבסד רק מפעלים וחברות שחשובים לכלכלת ישראל ו/או לביטחונה. לא כל חברת הייטק משגשגת ורווחית צריכה לקבל סובסידיה מהמדינה באמצעות שמירה על שער חליפין גבוה ומלאכותי. לא כל מפעל תעשייתי שאינו יעיל ואינו מסוגל להתמודד בשוק החופשי צרך לקבל את הסובסידיה.

הסבסוד הישיר למפעלי יצוא יינתן לפי קריטריונים ברורים כמו לדוגמה מפעלים וחברות שעובדים ליצוא באזורי פריפריה ומעסיקים עובדים מקצועיים. או לדוגמא תעשיות ביטחוניות שהמדינה מעוניינת בהמשך קיומן למרות רווחיות נמוכה.

הכותבת היא ראש המחלקה למימון ולימודים כמותיים. הפקולטה למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל

עוד כתבות

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לאומי סוגר את חברת ניהול התיקים וידאה ומרחיב את מערך ההשקעות

במסגרת ארגון מחדש שיזם לאומי, תחום ניהול ההשקעות בשוק ההון יועבר למערך ההשקעות בבנק בניהולו של אריאל כהן ● המהלך מתרחש ברקע למהלך אחר שעליו הכריז לאומי בשבוע החולף בתחום המסחר בשוק ההון - קמפיין "לא הרווחתם לא שילמתם"

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%