דולרים / צילום: עינת לברון
הירידה בשער הדולר, אשר הגיע לשפל שלא נראה כמותו מתחילת שנת 1996 ומתקרב ל-3 שקלים, העלתה מחדש את סוגיית התערבותו של בנק ישראל לבלימתה, בעיקר באמצעות רכישת דולרים כדי שהשקל לא יתחזק עוד. הסוגיה הנדונה היא האם הבנק המרכזי יתן לכוחות השוק להמשיך ולפעול ללא התערבות בשוק המט"ח.
הירידה בשער הדולר פוגעת ביצוא הישראלי וביכולת התחרות של הסחורות הישראליות בשוק העולמי. כמו כן היא פוגעת בענף התיירות כי היא תגרום לייקור עלות החופשה לתיירים מחו"ל בישראל ולהוזלת עלות החופשה בחו"ל לישראלים, שיעדיפו אותו על פני טיול בארץ. יש לזכור שהמשק הישראלי, כמו שאר העולם, ובמיוחד ענף התיירות, מתחילים לצאת ממשבר כלכלי עמוק וארוך כתוצאה ממשבר הקורונה, לצד התחזקות השקל והיחלשות הדולר.
הירידה בשער הדולר תעודד את הצרכן הישראלי גם בביצוע רכישות מחו"ל כגון מוצרים ופריטים מתחום האופנה. ענף האופנה בישראל, לפני הירידה הנוכחית, נפגע מהעדפת צרכנים רבים לבצע הזמנות מחו"ל באמצעות רכישה מקוונת באינטרנט בשל העובדה שהמחיר בחו"ל זול יותר. הירידה הנוכחית בשער הדולר רק תחמיר את הפגיעה ברשתות האופנה בישראל כאשר תטה את הכף בתחרות על הצרכן הישראלי לטובת הסחורה מחו"ל.
במצב הקיים היום, המשק הישראלי נמצא בנקודת יציאה ממשבר עמוק וזקוק להתערבות בנק ישראל במיתון הירידה בשער הדולר. הנזק שיגרם למשק הישראלי עולה על התועלת הנובעת מהיחלשות הדולר, אשר עלולה לגרום למיתון בשיעור העלייה באינפלציה. לכן דרישת היצואנים להתערבות בנק ישראל למיתון הירידה בשער הדולר כדי להגן על היצוא הישראלי וענף התיירות בישראל נכונה.
מטבע חזק הוא ללא ספק עדות למשק חזק מבחינה כלכלית שנובע בעיקר מהגידול ביצוא הישראלי, במיוחד בענף ההייטק אשר מהווה מנוע צמיחה אדיר למשק הישראלי. אותו מנוע צמיחה מזרים סכומי מט"ח גדולים (כתוצאה מהיצוא, רכישות ואקזיטים ,השקעות ועוד). לכך מצטרפות סיבות עונתיות כגון הירידה בביקוש לדולרים בשל סיום עונת הטיולים לחו"ל עם סיום חופשת הקיץ והחגים. סיבות אחרות קשורות למצב הסחר העולמי והקטנת היקף הרכישות בחו"ל בשל המחסור הקיים בחלק מהמוצרים.
הכותב הוא משפטן, כלכלן ורו"ח המכללה האקדמית ספיר