יאיר פינס | ראיון

האיש הכי קרוב לבנט משוכנע שתוך שנה יהיה הרבה יותר קל לסגור את החודש. זו התוכנית

מנכ"ל משרד רה"מ יאיר פינס מסביר בראיון ראשון ובלעדי מאז שנכנס לתפקיד למה חגיגות התקציב היו מוצדקות, ואת האסטרטגיה ברתימת ההייטק לפתרון משבר האקלים • הוא מדבר על תרבות שלטונית ("הענייניות והמקצועיות חזרו למחוזותינו"), מפרגן לבנט ומשוכנע שאפשר לפתור את יוקר המחיה

יאיר פינס, מנכ''ל משרד ראש הממשלה / צילום: יוסי זמיר
יאיר פינס, מנכ''ל משרד ראש הממשלה / צילום: יוסי זמיר

בלשכת ראש הממשלה משוכנעים שחולשתם היא מקור עוצמתם. בהפוך על הפוך, העובדה שלראשונה יושב על כסא ראש ממשלת ישראל פוליטיקאי ללא כוח פוליטי, כמעט ללא נציגים בכנסת או בממשלה, מכריחה אותו ואת הממשלה כולה לשלב סוף סוף ידיים.
"כשהייתי בעבר במשרד האוצר, ראיתי את ראש הממשלה כצ’ילבה. באתי עם אגרופים שלופים", אומר יאיר פינס, מנכ"ל משרד ראש הממשלה שנכנס ויצא בעבר מלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו כסגן ראש אגף תקציבים. "הייתי רוצה להגיד לכם שאני דופק על השולחן, אבל ממש לא. העסק מתפקד בצורה הרבה יותר טובה ממה שציפיתי, ואנשים רוצים מישהו שיכווין אותם ואפילו שיוריד אותם מהעץ. החוויה שהדהימה אותי היא כמה המערכת הממשלתית שלנו זקוקה לאח גדול. למנכ"ל של המנכ"לים. למישהו שידע להגיד ‘זה נושא שחשוב לנו’. כולם משוועים לזה".

הראיון הראשון של מנכ"ל משרד ראש הממשלה חיכה עד להעברת התקציב. ומה עם החשש שהתקציב הקריטי היה הדבק שהדביק את הקואליציה ההטרוגנית הזו, וכעת יתחילו מחלוקות ומריבות אמיתיות שיסדקו את המערכת? לדברי פינס, "היו בממשלה הזו מחלוקות אמיתיות ועוד יהיו מחלוקות אמיתיות. אנחנו מסתדרים והענייניות היא עמוד האש. יש לך ממשלה שרוצה לחיות ורוצה לעשות, ולכן גם כשיש מחלוקות הן מוכרעות בשיווי משקל ענייני. בסוף התזמורת הזאת מנגנת ואין אין כמעט קשיים שהם לא קשיים עניינים. כל תהליך התקציב היה ענייני. בלי הדלפות, בלי מריבות, דיון ראשון ואחריו דיון שני, רפורמות בדיון שלישי מהלכים פיסקאליים בדיון רביעי, ממשלה, כנסת, ועדות, קריאה שנייה ושלישית ויש תקציב. אני חושב שהענייניות והמקצועיות חזרו למחוזותינו".

ובכל זאת, חגיגות אישור התקציב היו מוגזמות.
"החגיגה מבטאת תחושת סיפוק אדירה. הממשלה עבדה מאוד קשה בארבעת החודשים האחרונים".

ועם כל זאת, הקרדיט הגיע בראש ובראשונה לשר האוצר ליברמן. ראש הממשלה הקודם מאוד אהב לחבוש כובע של מר כלכלה. ראש הממשלה הנוכחי עמד בצד והשאיר את הקרדיט וההחלטות לאחרים.
"מכיוון שהייתי גם אז וגם עכשיו, אני יכול לומר במפורש שההיפך הוא הנכון. אני מכיר את דיוני ראש ממשלה על התקציב בשנותי כסגן הממונה על התקציבים, החל משנת 2014. ראש הממשלה, ודאי בשנים האחרונות, ממש לא היה בדיון הכלכלי. הוא היה בעיקר במדיני, בביטחוני, ורק בשולי הדיון הכלכלי. דווקא ראש הממשלה הנוכחי לא חשש להגיד שאחריות פיסקאלית אינה מילה גסה. לראש הממשלה היה יד ורגל מאוד משמעותית בשמירה על האחריות הפיסקלית. נורא קל להיגרר אחרי שאר מדינות ה-OECD ושאר המדינות המערביות שהולכות לגירעון מאוד גדול ביחס חוב-תוצר, מה שאנחנו בישראל הקפדנו ומקפידים לא לעשות. למרות שאם היינו מגדילים גירעון הציבור היה מוחא לנו כפיים. אנחנו דואגים לא רק לנו, אלא גם לילדים ולנכדים שלנו, כי את הגדלת החוב בסוף הם ישלמו.

"שכחנו קצת מה זה לעשות עבודת מטה, ודאי בכל השנים האחרונות שהתעסקנו במערכות בחירות, ולפני בחירות ואחרי בחירות ופריטטיות כזו או אחרת. אחת התובנות המרכזיות היא להחזיר את משרד ראש הממשלה למקום המרכזי שבו הוא היה שנים אחורה. המשימה הראשונה היא להחזיר עטרה ליושנה, להחזיר את עבודת המטה לתוך עבודת הממשלה. אני חושב שזה מה שעשינו. בקורונה, בתקציב - ראש הממשלה מנהל את הממשלה בקצב הייטק. בקבלת החלטות עניינית, פחות פופוליזם, יותר בחינה מקצועית של הסיטואציה, ומתן פתרונות מקצועיים".

יוקר המחיה: "הנושא הוזנח בממשלות קודמות. נפעל לקדם תחרותיות"

כשאנחנו עוברים לדבר על נושא יוקר המחיה, יש לפינס הבטחה חד-משמעית בעניין.
עם יוקר המחיה אתם לא מצליחים להתמודד.

הקואליציה לאחר אישור התקציב, לפנות בוקר בשישי / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
 הקואליציה לאחר אישור התקציב, לפנות בוקר בשישי / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

"נושא יוקר המחיה הוזנח בממשלות הקודמות. ממש הוזנח. לא בכדי התקציב הנוכחי נכנס בנושא הזה בצורה רצינית. יש עוד הרבה מה לעשות בעניין ואנחנו נעשה, אבל בכל מה שקשור לרפורמת הייבוא אנחנו צופים ירידת מחירים בגלל הגברת התחרותיות, שקשורה ‘למה שטוב לאירופאים טוב גם לנו’. אנחנו מאפשרים למערכת הזאת לפעול ביותר תחרותיות שתביא להפחתת מחירים, וזה היה דגש מאוד משמעותי של ראש הממשלה בחוק ההסדרים. נראה ירידת מחירים קודם כל במוצרי תינוקות, עגלות, מוצצים, בקבוקים, במוצרי חשמל, במוצרי תמרוקים. אני לא רוצה לשלוף ולהגיד שתהיה ירידה של 20% או 15% תוך שנה, אבל אני לא אופתע אם זה יקרה קודם".

ובכל מקרה, אתה מתחייב לירידה משמעותית שכולנו נרגיש בכיס.
"חד-משמעית. חד-משמעית כן".

חוק ההסדרים: "בשלה השעה להתחיל ולטפל בנושא ההון השחור"

צריך לדבר על מה שנשאר מחוץ לחוק ההסדרים - כל חבילת המטרו, הרשות המטרופולינית לתחבורה, הטיפול בארנונה ועוד ועוד.

"זה חוק הסדרים ענק. הוא גדול, משמעותי ואפקטיבי באופן שאף אחד לא היה יכול להעלות על דעתו. וכשתקציב אחד נגמר תקציב שני מתחיל. היום בבוקר אנחנו מתחילים להיערך לתקציב הבא ויהיו בו עוד הרבה בשורות. אם לא קיבלנו 100 מ-100 בתחום של המטרו, אני בטוח שנקבל 100 בתקציב הבא. הקיפאון בעבודת הממשלה בשלוש שנים האחרונות הוא לא דבר שמתקנים בשנה אחת, אבל בהחלט אפשר לתקן אותו בשנתיים".

מה אתה הכי מצטער שנשאר מחוץ לחוק ההסדרים?
"בעיקר הטיפול בהון השחור. זה משהו שבשלה השעה לטפל בו, ואני מניח שזה משהו שיקרה בשנת העבודה החדשה. זה נושא שגם מתכתב עם סוגיית הפשיעה במגזר הערבי. הכסף המזומן והתמריצים לא לעבוד באופן שקוף מול מערכת המס. אבל אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להיות קטנוניים ולהצטער על מה שלא עבר. באביב הקרוב יתחילו הדיונים על תקציב 2023, ואנחנו יודעים שהמגירות האלה (מצביע על המגירות בשולחנו) מלאות בתוכניות. ברגע שהממשלה מעבירה גם תקציב שהוא אחראי מבחינה פיסקלית וגם יש בו מנועי צמיחה, זה לכשעצמו יאפשר לנו להעביר את התקציב הבא בצורה יותר טובה".

מצד שני, אתה רואה עסקת חבילה עם ההסתדרות שלא מביאה שום בשורה מבחינת מבנה השכר, רפורמות במגזר הציבורי. אתה רואה מערכת ביטחון שמשיגה תקציבים והישגים שהיא עצמה לא חלמה לקבל. התחושה שאין כתובת מעל שר האוצר שיודעת לבלום מהלכים כמו התוספת לביטחון.

"הסיכום על תקציב הביטחון היה בחדרו של ראש הממשלה, במסגרת דיון עם שר האוצר ושר הביטחון. בתקציב אין אמת מזוקקת אחת. זה נכון שעמדת משרד הביטחון בתקציב הזה בגדול התקבלה, אבל זה באמת דירקטיבה של הדרג הנבחר והיא לגיטימית לגמרי. בסוף חשוב לזכור שהתוספות לביטחון כוללות דברים מאוד חשובים, שבגלל העדר המשילות והשליטה של הממשלה הקודמת לא קרו. כמו תוספת של מיליארד שקל לנכי צה"ל, כמו הנושא של מיגון הצפון. אלו נושאים שהם אזרחיים בתקציב הביטחון והם מקבלים כעת מענה".

הציבור יזכור לכם את המשכורות ואת תוספות הרמטכ"ל.
"אני לא יודע להגיד מה הציבור יזכור. אנחנו נדע בפרספקטיבה להגיד מה הציבור זוכר או לא, ואני חושב שהציבור יזכור שעבר תקציב שהוא אחראי מבחינת פיסקאלית, עם הרבה מאוד מנועי צמיחה".

אפילו הבשורות הגדולות - כמו המטרו למשל, עוד לא זוכות לאמון רב מהציבור. גם לא ברור מאיפה יגיע הכסף לפרויקט הכי גדול בתולדות מדינת ישראל.

"אני חושב שפרויקט כמו המטרו, שהוא גדול על כל מדינה, כבר נמצא בנקודת אל-חזור. זה נכון שאף אחד לא יודע להגיד היום מאיפה יבואו 150 מיליארד שקל למימון הפרויקט, אבל זה יקרה. אני גם חושב שפחות קריטי מתי הציבור ירגיש את המטרו ויותר קריטי מתי הציבור יסע במטרו - ובשביל שהציבור יסע במטרו, צריך להתחיל. כשהממשלה באה ואומרת אני מקצה הרשאה להתחייב של 150 מיליארד שקל לטובת הפרויקט הזה, אז היא מתחייבת שהיא תביא את הכסף - מהתקציב, מהכנסות, מהיטל השבחה ואפילו מקק"ל או מרמ"י. אנחנו נמצאים כבר בתוך התעלה, תרתי משמע".

גם רשות הרגולציה נותרה ללא סמכויות אכיפה. אין לה שיניים.
"זה נכון שבהליך חקיקה בריא הסמכויות של הרשות הן לא כמו שרצינו, טיפה פחות, אבל עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה. אנחנו מקימים את הרשות בימים אלו, ועם הזמן ככל שהיא תוכיח את עצמה היא גם את תקבל סמכויות".

ציפיות מההייטק: "ניהול בקצב של הייטק"

יותר מהכל, נדמה שבלשכת ראש הממשלה מאוהבים בתדמית ההייטקיסטית של בנט. ההייטק שזור לכל אורך השיחה - הניהול של משרד ראש הממשלה הוא בקצב ההייטק, הצמיחה תגיע מההייטק, הפרויקט המרכזי לשנה הקרובה הוא הגדלת מספר המשרות בענף ההייטק ב-50%, וגם פיתרון משבר האקלים יגיע כמובן מהחדשנות של ענף ההייטק.

"נהפוך את ישראל ממדינה של סטארטאפים למדינה של הייטק", אומר פינס. "אם עד היום החלום הציוני היה לפתח אלגוריתם ולעשות אקזיט, החלום יהיה לקחת את האלגוריתם ולהקים מקומות עבודה בישראל, שמשלמים מסים בישראל, שמעסיקים מנהלי משאבי אנוש, שמעסיקים נהגים ושההצלחה מחלחלת לעוד ועוד שכבות. איך עושים את זה? קודם כל לא להפריע, אבל יש מקומות שבהם יש מעורבות ממשלתית וזה פיתוח ההון האנושי. נייצר צעדי מדיניות אפקטיביים, כדי להגדיל את כמות העובדים. אנחנו רוצים ששיעור השכירים בענף ההייטק יעלה מ-10% ל-15%. להגדיל ב-200 אלף מקומות תעסוקה בתוך חמש שנים. עוד השנה נציג תוכנית ונראה איך זה קורה".

משבר האקלים: "יכול להפוך למנוע צמיחה"

פריחת ההייטק, החזון הישן של ראש הממשלה בנט, השתלבה לאחרונה עם משבר האקלים והנסיעה לוועידת האקלים בגלזגו. עבור פינס העיסוק באקלים היה חדש לחלוטין. "גיליתי עולם", הוא אומר, "אני מודה שלא הייתה לי מודעות למשבר האקלים וכעת זה בראש סדרי העדיפויות, בשל החלטת ראש הממשלה. אי אפשר להכחיש את ההתחממות, ואנחנו כמדינה צריכים להיערך. אנחנו מדינה שצומחת יותר ממדינות מערביות אחרות, מה שאומר פחות שטחי ספיגה כל שנה. אנחנו יוצרים משהו מבני שיטפל בזה. כמו שיש תאגידי מים וגביית אגרות פיתוח, צריך להתמודד ולייצר אורגן כלכלי שידאג שתוכניות מתאר ייקחו בחשבון את סכנת השיטפונות. מכאן ולהבא כשהמדינה מתפתחת, השיקול של מניעת הצפות יהיה בייסוד עבודת הממשלה. עם שינויים קיצוניים של מזג אוויר אתה עלול למצוא את עצמך גם ללא מלאי מספק של תוצרת חקלאית. לכן אנחנו מרכזים עבודת מטה ממשלתית, ואתם תראו שינויים מבניים להתמודדות עם האתגר הזה".

האתגר יכול לחולל צמיחה?
"אחד הדברים שגרמו לנו כממשלה להתעלם מהאקלים, היא הטענה שאנחנו מחט בערימת שחת. האסטרטגיה והחזון שלנו הם להפוך אל הלימון ללימונדה בהקשר של חדשנות באקלים. אין שום סיבה שסטראטאפ ניישן לא תהפוך את המחקר והפיתוח בתחום האקלים למנוע צמיחה. חשוב שנבין שבשביל לעמוד ביעדים של אפס פליטות בשנת 2050, למעלה מ-50% מהטכנולוגיה עוד לא הומצאה. המדינות המערביות בעולם מצהירות שיהיו באפס פליטות מבלי שהן יודעות איך עושים זאת, אבל הן יודעות שהאדם יידע להמציא את זה. ולכן, ראש הממשלה רואה פה משהו שישים אותנו על המפה.

"החזון של ראש הממשלה הוא לייצר DNA של תעשיית קלינטק שתביא את הבשורה לעם. יש במדינת ישראל 650 סטארטאפים בתחום האקלים, יש הרבה מאוד פטנטים שנוצרים בישראל, ואנחנו כממשלה רוצים לעודד אותם להגיע לקו הסיום בכמה אמצעים - באגף רגולציה, שבמשרד ראש הממשלה יוקם הסנדבוקס (ארגז החול) הירוק. כל חברה טכנולוגית שיש לה קושי מול הרגולטור, יהיה לה ‘וואן סטופ שופ’ במשרד ראש הממשלה. אנחנו כמשרד נסייע לו מול הרגולטור. אני עומד בראש מועצת הסנדבוקס, יחד עם החשב הכללי, הממונה על התקציבים והיועץ המשפטי לממשלה, ואנחנו נסתובב עם מאצ'טה ונסיר חסמים בפני יזמים. אנחנו מחפשים לא לאפשר לממשלה להפריע לרעיונות חדשניים בתחום האקלים. נפרק חסמי תכנון, חסמי קרקע, תקציב, בינוי ועוד.

"ההיבט השני הוא להביא ליזמים את התשתיות שלנו לטובת ניסויים - מחנות צה"ל, בתי חולים, מבני ציבור, כל התשתיות המדינתיות ישמשו פיילוט. התחום השלישי הוא סוגיית המימון. נכון שבהייטק לא חסר היום כסף, אבל בתחום האקלים זה עדיין קריטי כי התשואות לטווח הרבה יותר ארוך ורמות הסיכון מאוד גבוהות.

"ונקודה נוספת: יש לנו את הטכנולוגיות הכי מתקדמות, יש לנו מחסור בקרקע, ויש לנו שכנים, ירדן ומצרים, שאין להם מחסור בקרקע. יש לזה גם אפקט בליטראלי שכולם מרוויחים ממנו. פוטנציאל גדול לשיתוף פעולה של מימון זר, טכנולוגיה ישראלית וקרקע של השכנים, שגם תגדיל הכנסות ותביא לעוצמה אנרגטית".

שוק הדיור: "להעביר יותר סמכויות לידי השלטון המקומי"

תוכנית הדיור שהוצגה לאחרונה בממשלה לא שלפה בשורות גדולות וחדשות לפתרון משבר הדיור?
"הקיפאון בעבודת הממשלה בשנים האחרונות גרם לאובדן אמון של השלטון המקומי וגם של ציבור רוכשי הדירות. אנחנו מחזירים את פס הייצור שעבד מעולה עד תחילת 2018. הממשלה מפעילה כעת את היצע הדיור מחדש, מחדשים את היטלי הפיתוח והתשתיות תומכות דיור, ומתקנים את הטעות הפטאלית של הורדת מס רכישה למשקיעים".

זה מספיק?
"זה שוק שמושפע קודם כל מציפיות. כשהממשלה משדרת רצינות ואומרת שהיא הולכת לפעול, וגם מניחה לציבור תוכנית מאוד ריאלית, מחוברת למציאות ונעדרת פנטזיות, אנחנו יודעים שזה יעבוד. במקביל, אנחנו מוכרחים לייצר תוכנית הוליסטית שתתן לרשויות המקומיות יותר סמכויות ותקבל מהן למשל יחידות דיור. הקורונה הוכיחה ביג טיים שהשלטון המקומי הוא הזרוע הממשלתית האפקטיבית ביותר. בשורה תחתונה, בוודאי שיש עוד מה לעשות, אבל בלב שלם אפשר לומר שיודעים לאן הולכים ואני די משוכנע שזה יקרה בקרוב".

ההיכרות הקרובה עם כחלון, ליצמן ושוק הדיור

יאיר פינס הביא עימו לתפקיד היכרות עמוקה עם המגזר הציבורי, בדגש על נדל"ן והמשרדים החברתיים. הוא מקפיד להגדיר עצמו כדרג מקצועי, עובדה שלא הפריעה לו לבנות יחסי אמון קרובים עם מגוון מרשים של פוליטיקאים: משה כחלון, יעקב ליצמן והבוס הנוכחי בנט.

פינס נולד וגדל בעיר בני ברק למשפחה המוגדרת דתית לאומית. כמו בכירים רבים בשירות הציבורי פינס למד בישיבת הר עציון, אך החלק המשמעותי ביותר בחייו המקצועיים שייך לאגף התקציבים באוצר. פינס החל לעבוד באגף בשנת 2007 ועסק בין היתר בתחום הדיור בתקופת כהונתו של שר האוצר יאיר לפיד. באותה תקופה גם נבחר לפרויקט 40 עד 40 של גלובס. ב-2014 החליף את משה בר סימנטוב כסגן הממונה האחראי על המשרדים החברתיים ועסק בין היתר בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ובקידום החלטת הממשלה 922 שהפנתה לראשונה תקציבי עתק לפיתוח החברה הערבית. באותה תקופה טיפח קשר קרוב עם שר האוצר דאז משה כחלון.

לאחר שפרש מהאוצר התמנה למשנה ליו"ר רמ"י ויצא ללימודים באוניברסיטת הרווארד כעמית מחקר בבית הספר למדיניות ציבורית במרכז לממשל ועסקים. מגפת הקורונה קטעה את לימודיו והחזירה אותו לישראל לתפקיד מנכ"ל משרד השיכון לבקשת סגן השר ליצמן.

יאיר פינס

גיל: 41
משפחה: נשוי + 4
מגורים: מודיעין (מגיע ברכב או ברכבת? "אני חושב שבעוד שנה כבר אתחיל להגיע ברכבת, כי הרכבת המהירה ממודיעין תהיה עובדה מוגמרת. אישתי בונה על זה וכל הזמן אומרת לי לברר מתי תהיה כבר רכבת").
עוד משהו: "אין יום ולילה, אבל אני מוכרח להודות שאני נהנה. אישתי לא נהנית, אבל בסוף שבוע אני מספר לה סיפורים שלכם אני לא מספר. המקום הזה הוא קודש הקודשים. אז נכון שעוד לא יצא לי לישון פה על הספה, אבל כן יצא לי להיות פה בשעות השינה ולא לישון. לשמחתי המרחק למודיעין הוא עדיין 28 דקות ללא פקקים".