פודקאסט / צילום: Shutterstock
באמצע המאה ה-19 צ'ארלס בבג', מדען בריטי וחבר באגודה האנליטית של קיימברידג', הבין שנמאס לו מטעויות החישוב התכופות שמתרחשות בחישובים מסובכים, והוא החליט לתכנן מכונה גדולה ומורכבת שתחשב באופן מכאני. הוא קיבל הרבה כסף מהממשלה הבריטית ויצר מודל מסובך ובלתי אפשרי לביצוע באמצעים הטכנולוגיים שעמדו בפניו בזמנו, ומת לפני שמלאכתו נשלמה. התכנונים שלו, למרות היותם מרחקי לכת, התבררו ברבות השנים כמדויקים בצורה מפתיעה, העקרונות שלהם השפיעו על הפיתוחים העתידיים של מכונות דומות, והיום הוא נחשב לחלוץ בתחום המחשוב.
לצד היותו מדען פורץ דרך, בבג' היה גם איש חברה תוסס שנהג להסתובב בטרקלינים ויקטוראניים ולספק סיפורים מרתקים ובדיחות מרושעות על אושיות התקופה. על שמו של אותו הבבאג' קראו "האוקנומיסט" לפודקאסט שלהם, שעוסק במדע וטכנולוגיה.
הפודקאסט ספוג ברוחו של הממציא הבריטי האקסצנטרי שעל שמו הוא נקרא - קצת רכלני, קצת ביזארי, עוסק לא מעט בחידושים ופריצות דרך מדעיות ולא מתיימר להיות מאוד פרקטי, אלא יותר השראתי. הוא מותאם במיוחד לחובבי המדע הפופולרי, אוהבי מלקולם גולדוול, פותרי עשרים שאלות בהארץ, ושאר חכמולוגים שאוהבים לדעת המון דברים מכל מני תחומים.
היקף רחב של נושאים מעולם המדע
בפרקים שבועיים של עד חצי שעה קנת' קוקייר, מנחה התכנית, ועוד מנחים בריטים מתחלפים מהצוות של "האקונומיסט", שמגיעים עם המבטא הכיפי והוייב האנגלי השנון, סוקרים מגוון נושאים. חצי השעה מורכבת מסיפורים, מחקרים וראיונות עם מומחים בעלי שם, ולפעמים יש גם רגעים אווירתיים שבהם הצוות משוטט בלונדון בחיפוש אחרי פרטי מידע תחקיריים יותר.
תחומי העיסוק הם, כאמור, רחבים מאוד. יש לא מעט פרקים על נושאים סקסיים, החל מהנדסת מזון דרך אסטרואידים וכלה בסטרואידים, וגם אזורים יבשים יותר כמו פריצות דרך בתחום ניקוי זיהום אוויר ושאלות אתיות שנוגעות למאגרי מידע חופשיים ופתוחים. בנוסף, יש גם פרקים היסטוריים רחבים, כמו פרק שהוקדש לתרופת האינסולין, לכבוד 100 שנים להולדתה.
כמתבקש מהתקופה שבה אנחנו נמצאים, אלמנט פוליטי סוציולוגי מרחף מעל הרבה מהפרקים. בפרק על האינסולין למשל, לצד הסקירה ההיסטורית, דובר לא מעט על ההיבטים הכלכליים המעניינים של התרופה, על העובדה שהיא נגישה לחלק קטן מדי של האוכלוסייה, וכמובן על המוצא האתני של אנשים שזוכים לקבל אותה, ורק אחר כך הגיע הדיון על דרכי טיפול חדשות אפשריות.
בתוך הנושאים הלוהטים יותר אפשר לספור גם הרבה פרקים על סוגים שונים של סמים, תרופות ממריצות ומדכאות, מרחבי תודעה ומשפרי ביצועים. בזמן האולימפיאדה לדוגמה, הנושא של סמים בעולם הספורט זכה לטיפול מושקע - מהסיפור ההיסטרי וההיסטורי של נטילת סטרואידים וטסטוסטרון בספורט הנשים באירופה המזרחית בשנות השמונים, ועד לההתפתחויות האחרונות בתחום סמים משפרי יכולות ביצוע. לצד השיפורים המסעירים בדרכים שבהם אפשר לרמות את המערכת, התפתחו כמובן גם הטכנולוגיות להתחמקות מבדיקות, וגם הטכנולוגיות לבדיקת את הרמאות והנוכלות, כך שהתוצאה היא הרבה מאוד פנים לסיפור מרתק שעוסק באופי האנושי, לא פחות משהוא עוסק במדע. הפרק גם הוכיח שוב שמה שרע לענף האתלטיקה לאו דווקא מזיק לעולם הפודקאסטים.
גם האסטרונומיה מככבת, אם תסלחו לי על משחק המילים. בפרק מהתקופה האחרונה עלתה השאלה איך כדור הארץ יכול להגן על עצמו בצורה הטובה ביותר מפני פגיעה של אסטרואיד, והוצגו לקהל המאזין כל מני ההמצאות חדשות וסטאר טראקיות שתפקידם לשנות את המסלול של גופים שמיימים. מדי פעם יש גם תוכניות על מדע התנהגותי - כמו למשל פרק על הנטייה של אנשים לעשות קניות מתוך חרדה, אבל לשמחתנו רובן נשארות באזורים הטכנולוגיים יותר.
נוסף על כל הדברים המעניינים האלה יש גם הרבה פרקים על הנושא הלוהט של זמננו: מגפת הקורונה. כל המידע על חיסונים, פיתוחים של תרופות בליעה, בדיקות חדשות ועוד מידע עדכני ומעניין לפני שהוא מגיע לחדשות ובטיפול קצת יותר רציני וקצת פחות צהוב וסנסציוני.
אם החדשות על חומצות אמינו ומבנה של חלבונים מרגשות אתכם, האפשרות שימצאו אנזימים שמפרקים פלסטיק מעבירות בכם צמרמורת עונג, אתם רוצים לשמוע מה מדענים עושים בימים אלה כדי למנוע או לעכב את התחממות הגלובלית, או סתם בא לכם יתרון לא הוגן במשחקי טריוויה, זאת החצי שעה שלכם.