ביטקוין / אילוסטרציה: Shutterstock
ייתכן שלא שמתם לב לכך, אבל במהלך השבע האחרון עולם הקריפטו - תחום המטבעות המבוזרים אשר מעוגנים בטכנולוגיה, כמו למשל "ביטקוין" - רוגש וסוער. זאת, לאחר שצעיר קנדי, גאון מחשבים, הצליח "לשאוב" ולהעביר לבעלותו נכסים דיגיטליים בשווי של לא פחות מ-16 מיליון דולר - תוך שהוא עושה שימוש בפירצה שהוא גילה שקיימת בקוד שעומד בבסיסה של פלטפורמת קריפטו ידועה.
לאחר שמקימי הפלטפורמה הבחינו בכך שהצעיר הקנדי גילה את הפירצה בקוד שלהם ואף ניצל אותה לטובתו, הם דרשו ממנו להשיב את הכספים שנטל לכיסו, אך הצעיר סירב לעשות כן - בטענה כי לא ביצע כל עבירה או פריצה יזומה. לטענתו, גילוי הפירצה הקיימת בקוד שאיפשרה לו למכור לעצמו את אותם נכסים דיגיטליים במחיר רצפה, אינו מהווה עבירה על חוקי הקהילה, ולכן הוא לא צריך להשיב את הכספים.
הסערה שחולל הצעיר בעולם הקריפטו חילקה את התחום הצומח והמתפתח ללא הרף לשתי מחנות מרכזיים: מהצד האחד ניצבים מי שסבורים כי ככל שהצעיר אכן לא פרץ את הקוד אלא רק רתם אותו לטובתו - הוא לא בצע מעשה לא כשר, שכן לעולם הקריפטו חוקים משלו שבהכרח אינם תלויים בחוקים המדינתיים המוכרים לנו. מהצד השני ניצבים מי שטוענים כי זו היתממות לטעון כי לא בוצעה כאן כל עבירה, וכי הסיטואציה שנוצרה מבהירה היטב מדוע יש צורך בהליכי אסדרה (רגולציה) גם בעולם הקריפטו, בניגוד למה שחושבים רבים ממייסדי פלטפורמות הקריפטו הנפוצות בעולם.
"הקוד הוא החוק"
על-מנת להבין טוב יותר את טיעוניהם של מי שתומכים בכך שהצעיר לא צריך להשיב את הכסף שנטל לעצמו, כדאי לחזור לנימוק המרכזי והפילוסופי משהו של הצעיר להגנתו. לטענתו, עצם ניצול התקלה בקוד הינו לגיטימי, שכן בעולם הקריפטו נטול האסדרה כאידאולוגיה - "הקוד הוא החוק".
ואכן, אי-אפשר לכחד את העובדה כי העיקרון שעומד בבסיס קהילת הקריפטו, הוא שערכם של המטבעות המבוזרים אשר מעוגנים באמצעים טכנולוגיים אינו נקבע על ידי סמכות מרכזית. במילים אחרות, ביסוד עולם הקריפטו עומד הרעיון כי הטכנולוגיה מייתרת את מעורבות המדינה. זאת, מכיוון שתוכנות המחשב (הקודים) הן אלה שקובעות את החוקים הפיננסיים באמצעותם מתנהלים עם מטבעות אלה.
מכאן, כי הטיעון של הצעיר הקנדי לפיו "הקוד הוא החוק" דווקא מסתדר היטב עם התפיסה שעומדת בבסיס עולם הקריפטו. ובאמת, הוא לא פעל בצורה לא חוקית, לא שינה את הקוד, לא פרץ אותו ולא ביצע שום פעולה חודרנית שאינה חוקית, ולמעשה, פעל במסגרת הנורמה והאפשרויות שניתנו לו על ידי הקוד.
מתעשרים אחד על חשבון השני
אולם גם לרבים מאוד בקהילת הקריפטו, כמו החתום מטה, טיעון זה לא מספיק משכנע. בסופו של יום, איך שלא נסובב את זה, יש מולנו מקרה שבמסגרתו צעיר יצר לעצמו ולטובתו האישית רווח אסטרונומי באמצעות ביצוע מניפולציה, ולא פחות חשוב מכך - עשה זאת על חשבונם של אחרים. די ברור שלא לכך היתה הכוונה של מי שהגו את רעיון המטבעות המבוזרים המעוגנים באמצעים דיגיטליים. העדר האסדרה נועד לשדר את החופש ולמגר כל אינטרס מדינתי או פוליטי. לא לאפשר לאחד להתעשר על חשבון השני באמצעות ביצוע מניפולוציות.
כעת ניצבים בעלי הפלטפורמה בדילמה מהותית הרלוונטית לכל מי שנמצא בעולם הקריפטו. פנייה שלהם לרשויות החוק תהא מעין הודאה בכך שיש צורך ברגולציה של המדינה, גם כאשר מדובר במטבעות דיגיטליים מבוזרים - וזה הרי סותר חזיתית את הרעיון שהטכנולוגיה מייתרת את מעורבות המדינה, ופוגעת בבסיס האידיאולוגי עליו נשען עולם הקריפטו.
לעניות דעתי, בסופו של דבר וכפי שהוכיח בעבר, כל טכנולוגיה זקוקה לסוג של רגולציה ואכיפה כדי לשמור על הנורמות, שכן בהיעדר חוקים כל דאלים גבר. מעניין יהיה לעקוב אחר הדרך שבה מנהלי הזירה יבחרו לפעול, אך בטוח שהכרעתם תהיה רק הפתיח למאבק רעיוני שכבר עומד בפתח מספר שנים ורק חסר היה את הטריגר שיצית אותו.
לטעמי, הטענה שהקוד הוא החוק ושלא צריך רגולציה עליו נשענת, בין היתר, על הנחה לפיה בני האדם מוסריים ויפעלו כפי שמצופה מהם תמיד - הנחה שקל מאוד להפריך כיום. לכך יש להוסיף כי לא יתכן שמה שקובע עבור משתמשי הקצה זו איכות הקוד לבדה. יוצא מכל אלה, כי עולם הקריפטו בשל להיכנס לשלב האסדרה, ויפה שעה אחת קודם.
הכותב הוא בעל משרד עורכי דין לקניין רוחני לשון הרע ופרטיות