הפינוי בגבעת עמל, היום / צילום: שולה קשת
בשעות אלו הסתיים פינוי המשפחות האחרונות מגבעת עמל בתל אביב ע"י מאות שוטרים. המהלך יאפשר את השלמת הקמתה של שכונת המגדלים במקום. הפינוי היום מסמן למעשה כישלונם של אחרוני צאצאי התושבים במקום לקבל את הפיצוי בסך 30 מיליון שקל, שהושג עבורם ע"י חברות הכנסת גבי לסקי ונעמה לזימי במסגרת ההסכמים הקואליציוניים, אך לא מומש עקב עיכוב פרוצדורלי משפטי.
ח"כ נעמה לזימי: "לא יכול להיות שהעבודה ומרצ דאגו לפיצוי התושבים, ועדיין הם מפונים בכפייה. התושבים היו מוכנים להתפנות ברצון בכפוף למימוש המתווה המוסכם. מעניין שלעמונה ולעופרה כן מצאו כסף אבל לתושבי השכונות השרים הרלוונטים התמהמהו ולא הצליחו למצוא פתרון. הייתי מצפה שייעשה מאמץ רציני יותר ע"י המשרדים הרלוונטיים. מדובר בתעודת עניות לממשלה שחרטה על עצמה לעשות שינוי".
בעמוד הפייסבוק "גבעת עמל-נלחמים על הבית", כתבה הבוקר תושבת השכונה ריקי כהן בן לולו: "מתווה הפיצוי תוקצב לבסוף ע"י מפלגות העבודה ומרצ בלבד והכסף שמור באוצר, אך הממשלה טרם גיבשה את הפרוצדורה להעבירו לתושבים. מבן גוריון ועד בנט וסער ושקד, מסכת התעללות בת 74 שנה רצופה בהפרת הבטחות שלטוניות עומדת להסתיים בחרפה. הפיצוי ישנו אך לאף אחד לא אכפת שהתושבים יזרקו באלימות מהבית ושלא יקבלו אותו. יש פתרון בר השגה ורק אדישות של הממשלה מנעה את המימוש שלו. ציפינו לסיום ממלכתי, מכובד והוגן בגבעת עמל ע"י ממשלת השינוי וקיבלנו בושה בושה בושה".
מ-1948 עד ימינו: ההחלטות, הפיצויים והפינוי הסופי
לאחר שבשנת 1948 ברחו התושבים הערבים מהכפר ג'מוסין, עיריית תל-אביב שיכנה בו פליטים יהודים מאזורי הקרבות שבדרום העיר. בשנת 1961 נקבע כי חברת ב. פ. דיור, אשר קיבלה מן המדינה את השטח, תקים עליו בנייני מגורים, והתושבים המתגוררים במקום יהיו זכאים לדיור אקוויוולנטי לערך הדירות שייבנו. אלא שב.פ דיור לא בנתה על השטח ומכרה בשנת 1987 את הקרקע לחברת דנקנר השקעות, שלימים הפכה לקבוצת אלעד מגורים בשליטת יצחק תשובה.
בשנת 2015 הגישה אלעד מגורים תביעות לפינוי התושבים, רובם בני הדור השני והשלישי למתיישבים המקוריים שהגיעו למקום ב-1948. חלק מהמשפחות הגיעו עם אלעד מגורים להסכמות ופונו תמורת פיצוי כספי, ואולם, לגבי 14 משפחות שעדיין מתגוררות במקום התנהל הליך בהמשך לתביעות שהגישה אלעד מגורים לפינוין.
באוגוסט 2017 הציע השופט מנחם קליין, לאחר שביקר במקום, מתווה לפיצוי התושבים תמורת פינוים מהשטח בהסכמה. על-פי המתווה כל משפחה הייתה אמורה לקבל סכום של מאות אלפי שקלים עד 2 מיליון שקל, בהתאם לנסיבות המקרה. הצדדים לא קיבלו את המתווה והמשיכו לנהל את ההליך.
בסוף 2019, פרסם בית המשפט המחוזי בת"א החלטה לפיה, "ניתן לפנות את המתיישבים הזכאים לדיור אקויולנטי בכל עת בכפוף למתן פיצוי של דיור אקויולנטי". הכוונה היא למשפחה גרעינית הכוללת ילדים שחיו עם הוריהם, ולא משנה מה גילם. מצד שני, פסק הדין מדגיש כי דיירים שהתיישבו במקום אחרי 1961 לא יקבלו כל פיצוי.
בחודש אפריל 2021 מכרה עיריית תל אביב-יפו את הזכויות שלה ל-120 יח"ד בשני מגדלים בגבעת עמל לחברות הנדל"ן קבוצת חג'ג' וי.ח. דמרי והיזם דניאל צרפתי בסכום כולל של 365 מיליון שקל.. חג'ג' ודמרי היו גם הקונים של השטח שמכרה חברת אלעד מגורים תמורת 361 מיליון שקל. למרות החלפת הבעלות על השטחים, הסכמים שנחתמו בין תשובה לעירייה בשנת 2014 מחייבים אותו להיות אחראי לפינוי התושבים.
בסוף חודש אוקטובר האחרון פירסם וועד הפעולה של תושבי שכונת גבעת עמל הודעה, לפיה "בעקבות לחץ ציבורי על המשטרה, עיריית תל אביב יפו ויזמי הנדל"ן - נדחה פינוי גבעת עמל בכמה שבועות". מטרת הדחייה היתה לאפשר השלמת פתרון פיצוי שהיה מקובל על התושבים.
חברת מועצת העיר ת"א-יפו, שולה קשת, שהתה בגבעת אתמול ביומיים האחרונים: "זה פשוט בזיון. זה יום קשה ביותר. פונו פה תושבים שנמצאים כאן מ-1949, כולל זקנים ומשפחות וילדים, בלי לקבל כסף. לא ברור מי יוכל לקנות דירה ולמי תהיה קורת גג. הפינוי הפך לתופעה שחוזרת ונישנית בת"א ואנחנו הולכים לראות אותה גם באבו כביר, בשכונת הארגזים, התקווה ויפו. אלה פינויים סדרתיים של אוכלוסיות מוחלשות. זה בזיון. מכרו אותם ליזמים. כל משפחה צריכה לקבל פיצוי הולם".