גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יש להתאים את חוק דמי מחלה למציאות העדכנית

מעסיקים מוצאים את עצמם מתמודדים עם סוגיות שהמחוקק עדיין לא הסדיר וצפויים לעמוד בהוצאות גבוהות על דמי מחלה

חולה במיטה / צילום: Shutterstock
חולה במיטה / צילום: Shutterstock

מעסיקים במשק זכו לאחרונה לחבות כספית נוספת בעקבות פסק דין אזורי שקבע כי יש לשלם דמי מחלה לעובדת שעברה ניתוח אלקטיבי במסגרת תהליך של שינוי מגדרי. העובדת היא גננת שבתום שנת עבודה אחת נעדרה מן העבודה לפרק זמן של 40 ימים, והמקרה שלה, אשר הוכר לאחרונה ככזה שמזכה בתשלום דמי מחלה על חשבון המעסיק, מחייב את המחוקק להתאים את החוק למציאות בת ימינו.

חוק דמי מחלה נחקק בשנות ה-70 והוא נועד להסדיר בעבור העובד את הזכות לשכר בימים שבהם נבצר ממנו לעבוד עקב מצב בריאותי לקוי. החוק מגלם בתוכו את התובנה שמצב רפואי לקוי אינו תלוי במי מן הצדדים - ולכן שניהם נושאים בנטל לממן את אותה היעדרות. העובד מצידו, מממן יומיים מתקופת המחלה (כלומר, לא מקבל בעדם שום תשלום), ואילו המעסיק מממן את כל השאר עד לתקרה של 90 ימים.

חופשה מבחירה

חלפו להן 50 שנה והיום מעסיקים מוצאים את עצמם מתמודדים עם סוגיה שהמחוקק עדיין לא הסדיר, והיא תקופת המחלה שנובעת מניתוח אלקטיבי. לא עוד מצב רפואי שנכפה על העובד בעיתוי בלתי צפוי, כי אם בחירה של העובד לבצע פרוצדורה רפואית כזו או אחרת במועד שהוא עצמו קבע. כך למשל ניתוח להסרת משקפי ראייה, או ניתוח להצרת היקפים, או ניתוח להגדלה/הקטנת חזה, או ניתוח במסגרת תהליך לשינוי הזהות המגדרית. פרוצדורות שכאלה (ודומות להן) - עשויות, במקרים מסוימים, להיחשב ככאלה שנועדו להתמודד עם מצב רפואי לקוי, אך בנוגע להן - ניתן בהחלט לטעון, שמועד ההיעדרות (כמו גם ההיעדרות עצמה) לא נכפו על העובד.

סוגיית המחלה האלקטיבית לא הוסדרה עד היום בחקיקה בישראל, ולכן העקרונות לגביה נקבעים מעת באמצעות פסיקת בתי הדין לעבודה. במקרה של הגננת שביצעה ניתוח להתאמה מגדרית, היא דרשה תשלום מלא בעבור ימי המחלה שהיו צבורים לזכותה, אך המעסיק דחה את הדרישה בטענה שמדובר בניתוח "קוסמטי" שהעובדת תכננה לבצע עוד בטרם התחילה את העבודה בגן.

בית הדין לעבודה דחה את עמדתו של המעסיק בהתבסס על 4 נימוקים שונים: האחד, שהייתה הסכמה מצד המעסיק בזמן אמת להכיר בהיעדרות של העובדת כתקופת מחלה; השני, שממילא על פי הוראות החוק, העובד לא נדרש לפרט בפני המעסיק את סיבת ההיעדרות מפאת מחלה, ואין לפגוע בעובדת רק על שום כך ששיתפה את המעסיק בניתוח שהיא עתידה לבצע; השלישי, מרגע שקבע רופא כי אדם אינו כשיר לעבוד, הנסיבות שגרמו לאי הכושר אינן רלוונטיות לסוגיית תשלום דמי המחלה; והרביעי, שעצם ההתייחסות של המעסיק אל הניתוח כ"קוסמטי" להבדיל מעניין של צורך רפואי מהווה פגיעה בכבודה של העובדת. עוד נקבע בפסק הדין, שעצם הצורך של טרנסג'נדר לעבור פרוצדורות של התאמה מגדרית הוא בגדר ידיעה שיפוטית שאינו דורש הוכחה ומדובר ב"דיני נפשות של ממש". פסק הדין אף הפנה להוראת חוק שקיימת בבריטניה, ולפיה התייחסות שונה של מעסיק לעובד שנעדר מעבודתו עקב תהליך של התאמה מגדרית, לעומת עובד שנעדר עקב מחלה או פציעה, היא בגדר הפליה אסורה.

העלויות צפויות לגדול

בישראל אין הוראה דומה, ואין למעשה אף לא התייחסות אחרת לסוגיה של מחלה אלקטיבית. למעשה, במישור היחסים שבין העובד למעסיק מצפים מן המעסיק להתחשב בצרכים ובדרישות של העובד ולמימון אותם צרכים ודרישות - גם במקרה של מחלה אלקטיבית. בעצם הרחיבו את בנק המחלה שניתן לעובד גם לעבר "מחלות" שהן בגדר "בחירה". כתוצאה מפסק הדין הנ"ל צפויות העלויות של מעסיקים במשק לגדול משמעותית בסעיף ההוצאה שנקרא "דמי מחלה" וספק אם לכך כיוון המחוקק.

לצד זאת, וכניצן חיובי בתוך אותו פסק דין - עולה כי מעסיק רשאי לצפות להתחשבות מצידו של העובד בכל הנוגע למועד ההיעדרות כך שיתאים לצרכים של מקום העבודה, וציפייה שכזו הוכרה בפסק הדין כלגיטימית (לפחות זה). בשורה התחתונה, הגיעה העת שהמחוקק יתן דעתו לתמורות שחלו בעשרות השנים שמאז נחקק החוק, ובעיקר יסדיר את סוגיית המחלה האלקטיבית. בבואו לעשות כן כדאי שידע כי המעסיק הוא זה אשר סופג את מלוא ההשלכות של היעדרות העובד ממקום העבודה (ולרוב מדובר בהיעדרות ממושכת), כך שאין הצדקה שיישא גם במימון אותה היעדרות.

הכותבת מתמחה בייצוג מעסיקים, שותפה מייסדת וראש מחלקת דיני עבודה במשרד בכר שבתאי עורכי דין

עוד כתבות

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצוללת בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק צוללת במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה אל על הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן לישראל

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

עליות בוול סטריט; הביטקוין מטפס ב-5% והישראליות שצונחות

עליות באירופה ● בעקבות הדוחות -  אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צונחת בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים ● הביטקוין עולה ל-67 אלף דולר למטבע

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקאית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני"; שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהרן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב"● דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב"; שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף