צוואת הכומר היהודי, היורשת הפולניה והקשר הסיבתי

סיפור חייו ומותו של הכומר גזגוז פבלובסקי המנוח יכול לשמש בקלות כבסיס לסדרה בנטפליקס. הכומר נולד כילד יהודי בשם יעקב גרינר בקהילה היהודית המסורתית בפולין, למד בחדר ודיבר אידיש בביתו, עד שפרצה מלחמת העולם השנייה, במהלכה איבד בזה אחר זה את כל חייו ומשפחתו. תחילה הוצת בית המשפחה, ובניה גורשו לגטו ונדונו לחרפת רעב ולהתעללות. מאוחר יותר נלקח אביו ללא שוב, ולאחר מכן נרצחו גם אמו ואחיותיו. הילד יעקב נדד לאורך שנות המלחמה בתנאים לא תנאים, ובניסיון נואש לשרוד, אימץ לעצמו זהות מזויפת של ילד קתולי בשם גזגוז פבלובסקי, הוטבל לנצרות והסתתר במנזר.

לאחר סיום המלחמה, הנער היהודי לא התנכר לדתו ולזהותו החדשות והמאומצות, ואף הוסמך לכמורה, אך בה-בעת שמר על יחס הדוק ביותר גם עם שורשיו היהודיים.

בשנות ה-70 נודע לכומר כי אחיו שרד אף הוא וחי בישראל, ובעקבותיו הוא קבע את מושבו בארץ. לאורך 50 שנות חייו בישראל הוא שמר על זהותו המורכבת הן כיהודי והן ככומר נוצרי, ולכן זכה לכינוי "הכומר היהודי".

הכומר היהודי הלך לעולמו בחודש שעבר, ונקבר לבקשתו בפולין, בטקס קבורה יהודי דווקא, ליד אנדרטה שהקים לזכר בני משפחתו שנרצחו.

זמן קצר לאחר מכן חל טוויסט נוסף בנפתולי חייו המפתיעים של הכומר, כאשר הוגשה בקשה לצו קיום צוואה עבור הכומר המנוח, על-ידי עורך הדין שערך את הצוואה ואף התבקש להתמנות במסגרתה כמנהל העיזבון. לטענת עורך הדין, בצוואה, שנערכה בשנת 2018, הכומר ציווה את כל רכושו לאישה פולניה, שנטען כי היא בתו הביולוגית, על אף שאיש לא ידע כנראה על קיומה.

על-פי הנטען, צוואה זאת מחליפה צוואה קודמת שערך הכומר שנים קודם לכן, במסגרתה ציווה את כל רכושו לכנסיה, ואם האחרונה תרצה למנוע את נישולה מהרכוש, יהיה עליה להגיש התנגדות לקיומה של הצוואה החדשה.

אין צורך לומר כי הופעתה של היורשת, הבת המסתורית לכאורה של כומר קתולי, מפתיעה ביותר, והעובדה שמדובר באנשים אמיתיים ולא בספר "ציפורים מתות בסתר", מעלה את התהייה האם היא אכן ביתו הביולוגית.

אם הכומר לא היה מותיר אחריו צוואה, והאישה הייתה עותרת לרשת את רכושו מכוח זכויותיה על-פי דין, אין ספק כי השאלה אם קיים קשר דם בינה לבין הכומר היא קריטית. אולם במסגרת צוואה אדם רשאי להוריש את רכושו לכל אדם אחר כרצונו, כל עוד הוא כשיר קוגניטיבית לעשות כן ועצמאי ברצונו והחלטותיו, ולכן הכומר יכול לבחור להוריש את רכושו לאישה זאת, גם אם אינה באמת בתו.

השאלה המעניינת היא איפה מה יקרה אם יתברר כי האישה אינה בתו הביולוגית, אך הכומר טעה לחשוב כן, והאם יש בכך כדי לפסול את הצוואה.

דיני הירושה בישראל קובעים כי כאשר מוכח שקיים פער בין העובדות האובייקטיביות לבין העובדות עליהן נסמך המצווה, עומדות בפני בית המשפט שתי אפשרויות: אם אפשר לקבוע בבירור מה היה המצווה מורה בצוואתו אלמלא הטעות, בית המשפט יתקן את הוראת הצוואה שבה נפלה הטעות; ואם לא ניתן לתקן, בית המשפט יבטל את הוראת הצוואה.

המשמעות היא שמי שמבקש לבטל את הצוואה צריך להוכיח קשר סיבתי בין הטעות להוראותיה. אם יוכח כי הכומר היהודי ביקש להוריש את רכושו לאישה, רק משום שטעה לחשוב שהיא בתו הביולוגית, ייתכן כי יהיה מקום לבטלה; אולם אם הייתה לו מערכת יחסים אישית ואוהבת עם האישה, וניתן לסבור כי הוא היה מוריש לה את רכושו, גם אם היה יודע שהיא לא בתו הביולוגית אלא ה"רוחנית" בלבד - אזי הצוואה תעמוד בתוקפה.

הכותבת היא שותפה במשרד מ. פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה