אביב רייז / צילום: תמר מצפי
לאחר למעלה מעשור, מחלוקת המס של איש העסקים אביב רייז מול רשות המסים הסתיימה היום (ד') בביהמ"ש העליון בחיסכון מס של כ-50 מיליון שקל עבור רייז. זאת לאחר שרשות המסים חזרה בה מערעורה על הניצחון (החלקי) לו זכה רייז בביהמ"ש המחוזי במחלוקת סביב מיסוי הכנסות בסך כ-140 מיליון שקל שגרף עקב החזקותיו בחברת אמפייר אונליין. רייז הוא מהמשקיעים הראשונים של נועם לניר בחברת ההימורים המקוונים אמפייר אונליין שהפכה בהמשך ל"ליוורמור".
ערעור רשות המסים הוגש לאחר שבית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל חלקית ערעור שהגיש רייז על שומות מס שהוצאו לו בגין הכנסותיו ב-2005 עד 2007 מדיבידנדים ומהעברת מניות של חברת ליוורמור. בכך "נחסך" לרייז תשלום מס בשיעור של כ-50 מיליון שקל. לאחר דיון בבית המשפט העליון המליצו שופטי העליון למדינה לחזור בה מהערעור ורשות המסים הסכימה להמלצה. גם רייז הגיש ערעור על חלק מההכרעה וחזר בו מערעורו.
בכך הסתיימה המחלוקת של רייס עם רשות המסים סביב אירועים שהחלו באמצע שנות ה-2000. באותה תקופה, רייז ומשקיעים אחרים החזיקו בחברת סידמור ובחברת רוקמור, אשר באמצעותן השקיעו בחברת ליוורמור, לשעבר אמפייר אונליין, של נועם לניר; ובחברת טרדל, אשר ניהלו משחקי הימורים מקוונים.
המחוזי קיבל את רוב טענותיו של רייז
רייז היה אז דמות מוכרת בשוק ההון הישראלי, לאחר שעמד בראש מספר חברות שהקים מאז שנות ה-80. בסוף שנות ה-80' הוא הקים את חברת יורוטרסט, חברה למסחר במט"ח אשר הפכה במהלך שנות ה-90' לחברה הגדולה בארץ בתחום המסחר והייעוץ במט"ח. בתחילת שנות ה-90' החל רייז להשקיע בסטארט-אפים שונים, בין היתר בוויזקום שהונפקה בגרמניה, וב-99' החליט להשקיע כאמור באמפייר אונליין ובטרדל.
בשנת 2005 צברה טרדל עודפי מזומנים בסך כ-96 מיליון ליש"ט ממכירת פעילותה לליוורמור. בשנים 2005 ו-2006 העבירה טרדל לרוקמור את עודפי המזומנים שהיו ברשותה, וסכומים אלה חולקו על-ידי רוקמור כהלוואות לבעלי מניותיה לפי חלקם היחסי. בהתאם לכך קיבל רייז מרוקמור כ-4 מיליון ליש"ט בשנת 2005 וכ-2.65 מיליון ליש"ט בשנת 2006. בינואר 2007 דרשה טרדל מרוקמור לפרוע את ההלוואות הללו, מדיבידנדים שחילקה לבעלי מניותיה, באופן שבעלי המניות לא היו צריכים להחזיר את הסכומים שקיבלו בשנת 2005 ו-2006.
אופן מיסוי סכומים אלה היה הבסיס למחלוקת הראשונה בין רשות המסים לרייז. המחלוקת השנייה סבבה סביב העברת מניות ליוורמור מסידמור אליו, באופן שלאחר ההעברה החזיק רייז במישרין במניות ליוורמור.
רייז דיווח לרשות המסים על קבלת דיבידנדים בשנת המס 2007 בגובה סכומי ההלוואות שקיבל, אולם פקיד השומה תל-אביב 1 קבע כי יש לראות בסכומים שקיבל רייז מרוקמור כדיבידנדים החייבים במס בשנות המס 2005 ו-2006. עוד קבע פקיד השומה כי רייז היה בעל שליטה ברוקמור, ועל כן חייב אותו במס בשיעור 25% במקום מס בשיעור 20%.
באשר להעברת מניות ליוורמור לרייז, פקיד השומה קבע כי יש לראות בהעברת מניות ליוורמור כהכנסה מדיבידנד בסך כ-86.7 מיליון שקל, החייבת במס בשיעור 25%, מאחר שעל-פי שיעור אחזקותיו היה המערער בעל שליטה בסידמור.
רייז ערער על קביעות אלה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, תוך שהוא טוען כי לסידמור ולרוקמור לא הייתה כל פעילות כלכלית, ולא היו להן נכסים, ולמעשה הן שימשו אך "צינור" באמצעותו העביר ליוורמור וטרדל לרייז ולבעלי המניות האחרים את חלקם בזכויות בליוורמור ובטרדל.
עוד נטען, בין היתר, כי ההשקעה במיזם האינטרנטי של משחקי הימורים בוצעה באמצעות נאמנות שיצרה "מטריה" לקבוצת משקיעים יחידים, ועל כן הוצאת המניות "מתחת המטריה" אינה צריכה להוות אירוע מס.
באשר לטענה כי היה בעל שליטה בחברות, ולכן שיעור המס החל עליו גבוה יותר, טען רייז כי הוא החזיק בטרדל במישרין ובעקיפין בשיעורי החזקה אשר אינם עולים על 10%, ועל כן המס שחל עליו הוא 20% ולא 25%. עוד הוא טען כי אין לראות בקבוצת המשקיעים בחברה כ"קרובים" (ואז כאלה שיחד מהווים בעלי שליטה על-פי הפסיקה), מאחר שהוא, כמו כל אחד מהמשקיעים, החזיק בכוח להורות לנאמן לנקוט פעולות באופן עצמאי.
עוד טען רייז כי הוא מימש את מניות ליוורמור בזמנים שונים במחיר ממוצע של 15 פני למניה, ולא כפי שקבע פקיד השומה בשומות - 42.5 פני למניה.
שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב מגן אלטוביה, קיבל שניים מתוך 3 חלקים של הערעור וקבע כי רייז לא יידרש לשלם מס בגין ההלוואות שקיבל בשנת 2005 ו-2006, וכן בגין העברת המניות בשנת המס 2007. עם זאת, נקבע כי רייז אכן היה בעל שליטה בליוורמור, ועל כן המס שיחול עליו בנוגע לדיבידנדים בשנת 2007 יחושב על-פי שיעור המס הגבוה יותר, בסך 25%.
השופט אלטוביה ציין כי "חלק הערעורים הנוגע לקבלת הלוואות על-ידי רייז בשנים 2005 ו-2006 מתקבל; חלק הערעורים הנוגע להעברת מניות ליוורמור מסידמור למערער בשנת המס 2007 מתקבל, מאחר שמצאתי שסידמור החזיקה בנאמנות את חלקו של המערער במניות ליוורמור, ועל כן אין לראות בהעברת המניות דיבידנד בעין או אירוע מס. יובהר כי חיוב המס בגין המניות האמורות ייקבע לפי מועד מכירת המניות על-ידי המערער".
עם זאת, קבע אלטוביה, "חלק הערעורים הנוגע לשיעור המס החל על המערער בגין הדיבידנדים שקיבל בשנת 2007 נדחה, באופן שהמס בו יחויב המערער יעמוד על 25%".
רשות המסים ערערה לעליון על ההכרעה המרכזית שחסכה לרייז כ-50 מיליון שקל, ורייז ערער על ההכרעות שחייסו אותו בתשלום בגין הדיבידנדים וכבעל שליטה.
לאחר דיון בביהמ"ש העליון הסכימו כל הצצדים להצעת השופטים דפנה ברק ארז, נועם סולברג וענת ברון למשוך את ערעורם - ובכך הסתיימה הפרשה בחיסכון מס משמעותי עבור רייז.
עו"ד רני שורץ, ממשרד ירון אלדר פלר שורץ ושות', המייצג את אביב רייז, מסר: "למעלה מעשר שנים של דיונים משפטיים הסתיימו אתמול בניצחונו של אביב רייז על רשות המסים. במשך שנים טענה רשות המסים כי יש למסות מכירת מניות למרות שהם הניבו הפסד. בית המשפט המליץ למדינה לחזור בה מערעורה על פסק דינו של כבוד השופט אלטוביה מגן, שקבע שהאירוע עליו הצביעה רשות המסים כאירוע החייב בדיווח ובתשלום מס איננו כלל אירוע מס. המסר שיוצא מההליך הזה הוא שבחינת מהות הדברים היא שקובעת את תוצאתם, וכאשר התוצאה המתקבלת היא בלתי כלכלית בעליל, בית המשפט יהיה לעזרם של נישומים וייבחן את הדברים באופי כלכלי, כך שלא ייווצר מיסוי במקרה שאין רווח".