נועה שרון, מעצבת תכשיטים בעלת Noa Sharon Designs / צילום: עמוס שטיבלמן
התכשיטנית נועה שרון החלה את דרכה המקצועית דווקא כחוקרת ביוטק - שני תחומים לא כל כך שונים, כפי שמתברר בשיחה עמה. אחרי שסיימה תואר ראשון ושני עבדה בסטארט-אפ שחיפש תרופה לאלצהיימר - אך זה נסגר בעקבות במשבר הסאב פריים של סוף 2008. "זו הייתה תקופה של בעיטה בתחת, התלבטויות ומחשבות", היא מספרת. "שאלתי את עצמי האם אני במקום הנכון לי, והרגשתי שזו ההזדמנות שלי לעשות שינוי.
"עשיתי קורס צורפות בבית ספר מקצועי דרך משרד העבודה. אלה היו לימודים אינטנסיביים של שנה, היו לי מורים מעולים, והבנתי שאני רוצה לצאת לדרך עצמאית ולהיות מעצבת וצורפת. בשנה שאחרי זה למדתי דברים נוספים ופיתחתי קולקציות, אבל עוד לא הרגשתי מוכנה לצאת החוצה. בסופו של דבר, בספטמבר 2009 פתחתי תיק במע"מ, ובדצמבר התחלתי ממש. בחלק מהזמן עבדתי במקביל במשרות חלקיות בסטארט-אפים ובמעבדות מחקר בתחום הביוטכנולוגיה".
איך את מסבירה את הקשר בין ביוטק לצורפות?
"שני התחומים מאוד רחבים, וההשקה ביניהם היא בחלק המחקרי: אפשר להתפתח וללמוד בתוכם, יש הרבה דרגות חופש. אני מתכננת תכשיט כמו שאני מתכננת ניסוי: חושבת מראש מה יכול 'להידפק', ואיך אפשר למנוע את זה. ההבדל הוא שלעשות מחקר מדעי זה כל הזמן ניסוי וטעייה, ויש כישלונות בדרך להצלחה. לפעמים מצליח לך ואת רוצה לשחזר את הניסוי, ואז הוא לא מצליח. בצורפות אם הצלחת להלחים משהו כמו שצריך, זה יהיה מחובר גם עוד אלפיים שנה. יש סיפוק מיידי ותחושת הצלחה נוכחת, היא פיזית מולך".
מתי החלטת להתמקד בתכשיטים?
"ב-2015 עבדתי במעבדת מחקר יוקרתית באוניברסיטת ת"א, נקרעתי בין שני התחומים, והבנתי שהתפתחותית יהיה לי יותר נכון להיות 100% בעבודה על המותג. לקחתי הפסקה מהמחקר המדעי, אבל לא הייתי רק בסטודיו ובצורפות: הקמתי את הפורום לאופנה בת קיימא, וגם נתתי שירותי עיצוב וליווי למעצבים שרוצים למכור באינטרנט.
"ב-2020 החלטתי לחזור קצת למדע, והתחלתי לעבוד בסטארט-אפ במשרה חלקית. בקורונה לא השתלם להם להחזיק אותי, אז הפרק הזה נגמר. הבנתי שהמקום שלי כבר לא במעבדה, למרות שזה נוח שיש מקור הכנסה יציב בתקופות לא יציבות. אני לא רואה את עצמי חוזרת למעבדות".
התכשיטים של שרון הם מזהב וכסף בלבד, והיא אינה מתעסקת עם ציפויים - למרות שהייתה יכולה להרוויח כך הרבה יותר. "זה נכון שבתכשיטים מצופים את מוכרת פי 3-4 ומרוויחה הרבה יותר, יש לזה שוק וזה נדרש, אבל זה קו אדום מבחינתי. זה לא מתיישב עם האג'נדה המוצרית, הסביבתית והעיצובית שלי.
"אני מתעקשת על ייצור תכשיטים ממתכות אצילות, מתוך מחשבה שהם יישארו בעולם הזה באותו המצב ולאורך זמן, לא צריך לתקן אותם בתדירות גבוהה או להתבאס שהציפוי ירד. אני רוצה ליצור משהו שיכול להוות ירושה. יש לי חיבה עמוקה לדברים שמחזיקים הרבה זמן".
איך הקורונה השפיעה עלייך?
"כמי שמגיעה מתחום המדע, הבנתי מה קורה. ידעתי שייקח שנה לפחות לפתח חיסון. חוץ מזה, כעצמאי אתה לומד לחיות בחוסר ביטחון תעסוקתי וחוסר ודאות כללי, אז זה לא היה שוק מטורף. בקבוצות ווטסאפ ופייסבוק נהיה באזז על זה שהמדינה 'לא נותנת לנו'. אני בחיים לא ציפיתי מהמדינה לשום דבר. עשיתי הכול בעשר אצבעות, ואני לא רואה סיבה לא להצליח.
"מה שהשפיע על מצב הרוח שלי אלה התנודות בשער הדולר ומחיר הזהב, שעלה תוך שנה ב-35%. זה דומה לחקלאי שסובל מכמה שנות בצורת ברצף, ופתאום יש לו הוצאות גדולות. אי אפשר לא להשקות, ואני גם לא יכולה לא לקנות בכלל זהב רק כי הוא יקר. נאלצתי להעלות מחירים דווקא כשאנשים יכלו לשלם פחות. הרגשתי ירידה משמעותית במכירות.
"תכשיטים זה משהו שצריך לקנות כשאתה במצב רוח טוב, וכשיש אירועים שאפשר להסתובב בהם. וזה לא היה המצב. בנוסף, 50% מהמכירות שלי הן באונליין, ואני מקבלת את הכסף בדולרים. אז חומר הגלם שלי עלה משמעותית, אבל ההכנסה שלי ירדה כי ערך הדולר ירד. התוצאה הייתה שפיתוחים שתוכננו לחלק מהקולקציות ותכשיטים חדשים שעבדתי עליהם נדחו משיקולי עלויות".
במקביל לקשיים שהביאה עמה תקופת הקורונה, שרון ניצלה את הזמן הזה לביצוע משימה שחיכתה לה זמן רב: שדרוג אתר האינטרנט שלה. "הייתי באונליין כבר מזמן, אבל לא יכולתי לעשות מכירות ישירות דרך האתר שלי, אלא דרך אטסי, אמזון ועוד פלטפורמות שכבר נסגרו. הרבה זמן רציתי לעשות אתר מכירתי, שתהיה לי בו שליטה מלאה על כל הפרמטרים.
"ואז יצא קול קורא של מעוף (משרד הכלכלה), ונרשמתי. היה צריך לפרט שם על מה אוציא את הכסף, וזה היה מאוד מחייב: תוך 45 יום את צריכה להראות חשבוניות על מה שילמת, כך שהייתי צריכה לקבל החלטות מהר. מדובר בסכומים קטנים, סוג של דמי כיס, אבל יכולתי לבחור במה להשקיע.
"רציתי לבנות אתר שייתן מקום לתכשיטים, ויהיה הכי נגיש, עם מינימום סימני שאלה לאדם שנכנס לשם - בדיוק ההפך ממה שהיה לי קודם. ביולי 2021 האתר עלה לאוויר, ואני עדיין משחקת בו, מוסיפה ומשנה. למשל, אני בודקת אפשרויות לתשלום בקריפטו, שמתאים לקהל צעיר שאוהב להתנסות בדברים".
בשנים האחרונות היא חוקרת עצמאית את תחום הכלכלה השיתופית, ומנסה לתרגם אותו לעולם התכשיטים. "אני עובדת על מיזם מרקטפלייס אונליין להשכרת פריטי אופנה ואקססוריז ישירות מהמעצבים עצמם. גם אצלי ניתן להתנסות ולשכור תכשיטים לאירועים - עשיתי סקר בהשתתפות 300 איש, והתברר לי שהרוב רוצים לשכור פריטים לסופשבוע. עכשיו אני מחפשת שותפ/ה מתחום המרקום/מרקטינג/אסטרטגיה/כלכלה, כדי להריץ איתו את זה. בנוסף אני עובדת על הכיוון של עיצוב תכשיטים לבית - כמו עיניים לקיר או מלחיה ופלפליה".
מה הטעות הכי גדולה שעשית מאז הקמת העסק?
"המכירה בקונגסינציה. בהתחלה את מרגישה שהכול הולך לך מאוד טוב - מכרתי ב-15 חנויות. אבל זו הייתה טעות להסתכל על מספר המקומות, במקום על כמה כסף הכנסתי לעומת כמה עבדתי. כשעבדתי עם חנויות מכרתי פי 5 אבל הרווחתי פחות, כי 50%-70% מהעלות לצרכן הולכים לחנות.
"אני גם מעצבת וגם מייצרת את המוצרים, וחומרי הגלם שלי יקרים, ובשורה התחתונה ההוצאות הן עליי, אז זה מגביל אותי. היו גם מקרים שמצאתי את עצמי רודפת אחרי הכסף שלי. או שבאתי לראות מה מצב הקולקציה והעמדה, והייתי צריכה לסדר הכול. לפעמים תכשיטים נמכרים במחירים לא נכונים, או שההתייחסות היא לא מקצועית. מנצלים את המעצבים הצעירים.
"עזבתי את זה לגמרי, כי המוצרים שלי לא מתאימים לפורמט הזה. לפריטים יוקרתיים, מיוחדים והנד מייד, יותר משתלם לעבוד עצמאית. אני כן בעד לעבוד עם חנויות בחו"ל. לפני הקורונה עבדתי עם חנויות באיטליה ובגרמניה. הכנתי להן קטלוג, היה כתוב שם כמה אני מקבלת מהן, ובכמה הן יכולות למכור. החלטתי לשלוט על הסיטואציה במקום להיות נשלטת. בכל מקרה, אני מוכרת את המוצר מראש. אפשר אחרי כמה זמן להחזיר ולקבל זיכוי, אבל אין מצב שאני האשראי של החנות".
היכן היית רוצה להיות בעוד שלוש שנים?
"למכור בעוד חנויות בעולם. להיות בתערוכות מקצועיות, לנסוע ולהיחשף יותר לתרבויות חדשות, יפן למשל. ללמוד עוד טכניקות, יציקת חול או עבודה בשעווה. ושיהיו לי 10,000 מכירות חדשות באתר".
עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il