גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התוכנית להקמת מרינות חדשות עשויה להיבלם אצל שרת התחבורה

למרות לחצי ראשי הערים, השרה מרב מיכאלי עלולה לבלום את התוכנית להקמת 6 מעגנות ליאכטות עבור אוכלוסייה מצומצמת: "מתנגדת באופן נחרץ לכל תוכנית שתפגע בחופי ישראל. במשך שנים הבניה והפיתוח סביב החופים נעשו בחוסר אחריות" ● לקראת הדיון בנושא בשבוע הבא בולנת"ע, במשרד להגנת הסביבה מזהירים כי מדובר בתוכנית שתגרע שטח מרצועת החוף המשרתת את כלל הציבור, תוך פגיעה בערכי טבע וברצועת החול, ללא כל צידוק כלכלי

השרה מרב מיכאלי. ''החוף שלנו הוא משאב לאומי לטובת הציבור, וחייב לקבל הגנה ומינימום פגיעה'' / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
השרה מרב מיכאלי. ''החוף שלנו הוא משאב לאומי לטובת הציבור, וחייב לקבל הגנה ומינימום פגיעה'' / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

האם התוכנית להקמת מרינות חדשות שקודמה במרץ לאורך השנים האחרונות במשרדי התחבורה, הפנים ומוסדות התכנון בדרך לבלימה? שרת התחבורה, מרב מיכאלי, "מתנגדת באופן נחרץ לכל תוכנית שתפגע בחופי ישראל. במשך שנים הבניה והפיתוח סביב החופים נעשו בחוסר אחריות. החוף שלנו הוא משאב לאומי לטובת הציבור, וחייב לקבל הגנה ומינימום פגיעה. כל מרינה שתבנה, אם בכלל, תוקם לאחר תכנון מוקפד והצגת הנחיצות הלאומית שלה, ורק אם לא תפגע בחופים הפתוחים לכלל הציבור".

כך אמרה היום (ג') מיכאלי לגלובס, לקראת דיון שיערך בנושא בשבוע הבא במועצה הארצית לתכנון ובנייה. מדובר בשינוי כיוון מצד משרד התחבורה, שכן בכהונת הממשלה הקודמת, קידמה השרה לשעבר ח"כ מירי רגב את התוכנית השנויה במחלוקת להקמת מעגנות חדשות ליאכטות פרטיות בשישה מוקדים שונים בישראל. מדובר בתוכנית של רשות הספנות, הנמצאת תחת אחריות משרד התחבורה, כך שלעמדתה של מיכאלי ישנו משקל רב.

ככל שמיכאלי מגבשת את עמדתה בהסתמך על שיקולים סביבתיים וחברתיים, התוכנית להקמת המרינות עשויה להיות מוטלת בספק. במשרד להגנת הסביבה מתנגדים לתוכנית להקמת מעגנות שיידרשו הקצאת שטחי חוף והפיכתם מנחלת הכלל למעגנות ליאכטות, בהן מחזיק קומץ המהווה פחות מאחוז מהציבור. זאת, תוך פגיעה בערכי טבע, במצוק החופי וברצועת החוף.

עמדתה של שרד הפנים בנושא, איילת שקד, משמעותית לעניין שכן היא האמונה על מערכות התכנון. בלשכתה של שקד, השיבו לשאלת גלובס כי השרה בודקת את הנושא מול גורמי המקצוע, אך גורמים מעריכים ששקד מעורבת בקידום התוכנית מאחורי הקלעים, בשל לחצי הרשויות המקומיות.

ביום שלישי הבא (30.11), תקיים ועדת המשנה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה (הולנת"ע) דיון בתוכנית להקמת 6 מרינות (מעגנות) חדשות, לכ-3,500 יאכטות, בנוסף להרחבה של מרינות קיימות. מדובר בתוכניות אליהן דוחפות מספר רשויות מקומיות העתידות להרוויח מהמהלך, אולם בארגוני הסביבה ובמשרד להגנת הסביבה מתנגדים לקידומן, וטוענים כי מדובר בהפקעת שטחי חוף מנחלת הכלל, לצד פגיעה טבע המקומי ופגיעה קשה במצוק החופי.

כיום יש רק 1.6 ס"מ חוף לתושב

אילו תצא התוכנית לפועל, בנתניה תקום מרינה שתשמש חנייה עבור 700 יאכטות, וכך גם בחיפה ובחדרה. בתל אביב, יוקמו מעגנות בשני מוקדים, בהיקף כולל של 1200 מקומות עגינה, בנהריה 500 ובבת ים 250 מקומות עגינה נוספים. העיריות המקדמות את המהלך שואפות לייצר רווח כספי מהגידול בביקוש לתחנות עגינה עבור יאכטות פרטיות. בעיריית נתניה למשל, רואים במעגנות העתידיות מקור הכנסה תיירותי, שיכול להביא אל העיר בעלי יאכטות מהעולם ולמצב את נתניה כעיר תיירות.

למרות שעבור מחזיקי היאכטות הצורך בשטחי עגינה גדל עם השנים לאור גידול האוכלוסייה, קו החוף של ישראל נותר מצומצם אל מול אוכלוסייה שצפויה לכלול 15 מיליון בני אדם ב-2050. לכן, במשרד להגנת הסביבה ובארגוני הסביבה דורשים מהממשלה לנהל את המרחב החופי בראייה המיטיבה עם האוכלוסייה כולה, ובהתחשבות יתרה בדורות הבאים. כבר היום, רצועת החוף לאדם בישראל מוגבלת מאוד: לפי חישוב שערכה החברה להגנת הטבע, בעוד שבימי קום המדינה היו כ-30 ס"מ חוף לתושב, הרי שכיום יש 1.6 ס"מ לתושב. מעגנות ליאכטות פרטיות יגרעו מכך עוד יותר.

לפי המשרד להגנ"ס, המרינות עלולות דווקא להפוך למעמסה כלכלית

המשרד להגנת הסביבה מתנגד להקמת מעגנות חדשות ותומך בשדרוג, ייעול והרחבה של המעגנות הקיימות, כאשר בדרך זו ניתן להוסיף עוד כ-1,800 מקומות עגינה מעבר לקיים. לפי המשרד, המעגנות החדשות יגרמו להשפעות ציבוריות וסביבתיות גדולות שאינן מוצדקות, כולל גריעה מחופי ישראל הטבעיים המשרתים את כלל הציבור הרחב לטובת שימוש המשרת מעטים לצורך חניה של כלי שיט, פגיעה בערכי טבע ימיים, פגיעה בתנועת החול לאורך החופים וכתוצאה מכך פגיעה בחופים עצמם על ידי היצרותם. כמו-כן, המשרד סבור כי בניגוד לציפיות ולהכרזות של ראשי ערים המעוניינים בהן, המעגנות אינן מהוות תרומה כלכלית לעיר ואינן תורמות לפיתוח נד"לני בתוך העיר - מעבר למה שעורף חוף מפותח היה תורם.

עוד טוען המשרד, כי כאשר מפנימים את העלויות החיצוניות המבטאות את אובדן החופים הפנויים לציבור הרחב, הצורך בהקמת שוברי גלים להקטנת ההשפעה של גריעת חול בחופים הסמוכים, והנזק ארוך הטווח שעלול להיגרם לחופים מעבר לאותם שוברי הגלים, יחד עם עלויות התחזוקה של המבנים הימיים ושיקום החופים הנפגעים - מעגנה תהפוך למעמסה כלכלית שחלקה הגדול יהיה על חשבון הציבור הרחב.

היכולת לתקן את הנזק מוגבלת

בארגוני הסביבה מזהירים שיישום התוכנית כרוך לא רק בהפקעת שטחי טבע מכלל הציבור לטובת קומץ אזרחים אמידים, אלא גם לפגיעה מסתמנת במצוק החופי וברצועת החוף עצמה. בדוח שערך עבור רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע ד"ר אהוד מחרז, מהנדס ומומחה לתכנון ימי, נקבע שישראל כבר משלמת מחיר של פגיעה בחופי ישראל בשל הקמת מבנים ימיים, כאשר היכולת לתקן את הנזק מוגבלת.

לפי הדוח, הקמת המעגנות בחדרה ובנתניה עלולה לגרום להשפעות סביבתיות שליליות גם על חופי אזור המרכז, בשל נזקי סחף חול ושחיקה של רצועת החוף, שתהפוך צרה יותר, מבלי יכולת לתקן את הנזק. ארגוני הסביבה טוענים שהקמת המרינות בחדרה ובנתניה עלולה לדחוק לקצה את המצוק החופי, שכבר היום מצוי בסכנת התמוטטות.

גם מבקר המדינה, הזהיר לפני כשנה בדוח מיוחד: "להקמת מעגנות חדשות או הרחבת מעגנות קיימות לאורך חופי הים התיכון בישראל עלולות להיות השלכות חמורות - הן עלולות להצר את החופים, וכך להגביר את הפגיעה במצוקים, לפגוע בהגנות הפיזיות המתוכננות על המצוק ולהוריד לטמיון את ההשקעות הגדולות של המדינה ושל הרשויות המקומיות בתכנון הגנות אלו ובהקמתן".

בארגוני הסביבה פנו לשרת התחבורה, מרב מיכאלי, וקראו לה לעצור את התוכנית. "המרינות החדשות, ככל ויקודמו, צפויות לקום על חשבון חופים פתוחים, וזאת על אף שרצועת החוף של ישראל לאורך הים התיכון עומדת על פחות מ-200 ק"מ, ואשר למעלה מרבע מרצועה זו כבר תפוס על ידי תשתיות, תעשייה ושימושים צבאיים וביטחוניים. כל מעגנה, גוזלת כקילומטר נוסף מהחוף הפתוח - חוף שיכול לשמש לרחצה, טיול ופעילות ימית עבור כלל הציבור. בכל עונת רחצה, ישנם למעלה מ-200 מיליון ביקורים בחופים. אל מול זה, שש המרינות המוצעות יגרעו מהציבור 3.5 ק"מ של רצועת חוף, עבור 3,500 כלי שייט פרטיים. מדובר באבסורד. האם בעוד 20 שנה, כשיהיו ביקושים למעגנות נוספות, יתוכננו שוב מרינות ויגרעו שוב שטחי חוף ציבוריים?".

במכתב, עליו חתומים בין היתר הארגונים החברה להגנת הטבע, מגמה ירוקה, צלול, שומרי הבית, אדם טבע ודין, אנשי הים התיכון והעבודה הצעירה - צעירי מפלגת העבודה, התריעו הארגונים מפני פגיעה אקולוגית: "המרינה מכחידה את המערכת האקולוגית ברצועת החוף בה היא נבנית, כולל פגיעה קשה באתרי הטלה של צבי ים. זאת ועוד, הקמת מעגנה כרוכה גם בהקמת שוברי גלים מצפון או מדרום לה, כדי להגן על חופים אלה מפני בליה והרס, שהם תופעת הלוואי של הקמת המרינה. אלא ששוברי גלים אלה גורמים לכיסוי מסיבי ונרחב בחול של רצועת הים הסמוכה לחוף, אשר בחלק נכבד מחופי ישראל מכילה סלעי חוף שהם בית גידול ימי עשיר במיוחד".

הנושא יגיע לשולחנה של המועצה הארצית בחודשים הקרובים

בעוד שהעיריות לוטשות עיניים לרווחים כלכליים בצידם של מקומות החנייה ליאכטות הפרטיות, בארגוני הסביבה מטילים ספק בטענה של העיריות לפיה המרינות יהפכו למוקד עירוני וכללי. לדבריהם, "בהרצליה - קניון ארנה אינו מצליח כלכלית, בתל אביב קיימת במרינה עצמה מסעדה אחת ותנועת האנשים שם מועטה, ביפו - שוק הנמל נסגר, ובחיפה ובאשדוד - אין חיבור בין המרינה לעיר. המציאות כיום מראה כי אין צורך במרינה כדי ליצור מוקד עניין עירוני לאורך החוף ובאופן שמחבר את העיר לים. ניתן להקים שימושי מסחר, מסעדנות, פנאי וטיילות בסמוך לחופים ובאופן שלא יפגע בחופים, לטובת הציבור הרחב. מדובר במשאב ציבורי חשוב מאין כמוהו לשעות הפנאי של תושבי ישראל, מאחר והוא פתוח, רובו ככולו, ללא תשלום, או בתשלום יחסית מוזל ושווה לכל נפש".

הדיון בולנת"ע יתרחש בשבוע הבא, לאחר דיון סוער שנערך בנושא בחודש דצמבר אשתקד. הישיבה שהייתה אמורה להתקיים בחודש ספטמבר 2020 לא התקיימה, שכן הנושא לא קודם על ידי שר הפנים הקודם, אריה דרעי. לאחר שהולנת"ע תגבש את המלצתה, הנושא יגיע לשולחנה של המועצה הארצית בטווח החודשים הקרובים.

עוד כתבות

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● בקטאר מדווחים: סבב המשא ומתן העקיף בין חמאס לישראל החל בדוחה ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר ועד העובדים בכללית מזהיר: "אם משרד הבריאות ימנה מנהל מטעמו - כל העובדים ישבתו"

יו"ר הוועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

"המשך הסטת כספים מחו"ל יכול לתדלק את הראלי הבא בשוק המקומי"

יוני הפך לאחד החודשים החזקים בבורסת תל אביב, גם הודות להזזת כספי משקיעים מקרנות נאמנות המשקיעות במדד S&P 500 אל הבורסה המקומית ● לידר: "קשה לראות תפנית שלילית משמעותית או תיקון בשוק" ● במגדל מזהים הזדמנות במניות נדל"ן מסחרי ותקשורת

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: באדיבות עיריית קריית אונו

הרוב קובע, גם כשהבניין שלכם נהרס מטיל. וזה לא תמיד כל כך פשוט

השאלה הגדולה העומדת בפני דיירים שהבית המשותף בו הם מתגוררים נפגע היא האם קיים רוב לשיקום הבניין ● אם כן - המחוקק מעודד זאת ● במידה ואין הסכמה שכזו - יכול להתבטל רישום הזכויות הפרטניות והדיירים הופכים לשותפים במקרקעין ללא זיקה לחלק מסויים בשטח ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה