אבי גבאי / צילום: כדיה לוי
כניסה של בעלי שליטה חדשים לפרטנר תעשה לחברה רק טוב. אפשר להמשיך ולהתווכח מהיום עד מחר בשאלה האם חברות ציבוריות ללא גרעיני שליטה עדיפות על חברות עם גרעין שליטה, אבל נדמה כי במקרה של פרטנר, החברה זקוקה יותר מתמיד לבעל שליטה קבוע שיודע להגיד מה הוא רוצה, ואם במקרה הוא גם מבין בתקשורת ובעסקים כמו שלמה רודב ואבי גבאי, שתקשורת זה תחום ההתמחות שלהם - אז העדיפות ברורה.
רודב הסתובב שקל את רכישת מניות האצ'יסון בפרטנר במשך כמה חודשים, עד שגיבש סופית את קבוצת המשקיעים והודיע להאצ'יסון שהוא מוכן לקנות את המניות ללא בדיקת נאותות. הם ישלמו 300 מיליון דולר עבור 27.1% המניות ויקבלו את השליטה בחברה.
השלב הבא אחרי שהאצ'יסון נענתה בחיוב להצעתם, הוא פנייה של הנאמן על המניות לבית המשפט כדי לקבל אישור למכירה. לאחר מכן זה כבר עובר למישור הפרוצדורלי של אישור משרד התקשורת ורשות התחרות. בשל מבנה העסקה והזהות הישראלית של המשקיעים, לא צפויה בעיה לאשר את העסקה במהירות.
החלפת המנכ"ל תהיה זעזוע מיותר
פרטנר היא חברה ציבורית שפעילותה מוכרת וידועה, ובשוק התקשורת בישראל שבו כולם מכירים את כולם, אין גם הרבה סודות. זה מקטין את הסיכון שהרוכשים החדשים יפספסו משהו שלא ידעו, ומאידך זה מעניק להאצ'יסון הזדמנות פז להיפטר מהמניות במהירות וביעילות, מה שטוב לשני הצדדים.
פרטנר, למזלה, היא חברה עם חוב נמוך והיא גם חברה יעילה ולכן סביר להניח שרודב וגבאי לא ימצאו שומנים שאפשר לחתוך בהם. השאלה הגדולה היא מה יעשו עם פעילות הסלולר כמובן, ועד כמה ירצו להמשיך ולהרחיב את פריסת הסיבים של פרטנר שהגיעה ל-800 אלף משקי בית. שאלה נוספת שנוגעת לסלולר היא מה יעשו עם המותג 012 מובייל, והאם ימשיכו לתפעל אותו כמותג לואו קוסט או שיסגרו, קשה לדעת.
שאלת השאלות היא כמובן לגבי בכירי החברה ובראשם יו"ר הדירקטוריון אסנת רונן והמנכ"ל אבי צבי. אם נתחיל בצבי, שנכנס לתפקידו ביוני האחרון. אם המנכ"ל החדש יעזוב אחרי תקופה כה קצרה, זו תהיה בעיה גדולה. זה יהיה זעזוע נוסף ומיותר לחברה כי מינוי מנכ"ל חדש יגרור אחריו מינוי הנהלה חדשה, שרק החלה להתגבש, וזה הדבר האחרון שהם צריכים כרגע.
לגבי רונן, יו"ר הדירקטוריון, בניגוד להערכות שהתפרסמו לא בטוח שרודב וגבאי ירצו שהיא תעזוב, ואולי דווקא ההיפך. כמובן שקודם צריך לשאול אותה מה היא רוצה, אבל במידה ותרצה להמשיך, ייתכן שהשניים יעדיפו להיות חברי דירקטוריון במקום שמישהו מהם ימלא את תפקיד היו"ר.
כל החברות משחקות בונקר
השאלה הגדולה היא מה יהיה מכאן והלאה בפרטנר, אבל גם בסלקום ובשוק התקשורת בכלל בשנה הבאה. כבר עכשיו ברור שאי הוודאות רק גוברת. במשרד התקשורת מוטרדים מאוד מהעובדה שהשוק הסלולרי ממשיך לדשדש. המילה מדשדש קצת מטעה כי מבחינת המשרד הדבר שהוא מוטרד ממנו באמת, ובצדק, היא העובדה שאצל החברות הסלולריות בישראל נעלם המושג חדשנות. אחרי שנים של תחרות שוחקת שבקושי אפשרה להן להרוויח, החברות הסלולריות בעצם לא יודעות וספק אם מסוגלות, לייצר שירותים חדשים ומקורות הכנסה נוספים. איזה מנכ"ל יקח סיכון להשקיע כמה עשרות מיליוני שקלים בפרויקט עם טכנולוגיה חדשנית כשהוא יודע שבעלי המניות והמשקיעים קצרי רוח ולא מוכנים להסתכן. אצל כולם העדפה היא לשמור על הקיים, ואם נשתמש במושגים מעולם הכדורגל, בשוק הסלולרי כל החברות משחקות בונקר. האם גבאי ורודב יידעו לחולל את השינוי או שפשוט יידעו לנהל את העסק טוב יותר ולהשיא תשואה על השקעתם, ימים יגידו.
הדור החמישי כפי שהוא משתקף דרך עיני החברות הסלולריות בישראל - אבל יש לומר בכנות שגם בעולם תמונת המצב אינה שונה בהרבה - היא שעדיין מדובר בתעלומה. מלבד ניסיון להעלות מחיר דרך חבילות הדור החמישי, מישהו יכול להצביע על מנוע צמיחה ממנו? אמנם קיבלנו מהירות יותר גבוהה בגלישה באזורי כיסוי שונים, אבל מה השלב הבא.
ההנחה הרווחת היא שהשפעת הטכנולוגיה החדשה תהיה בעיקר בשוק העסקי, שיידע למנף את הטכנולוגיות של הרשתות החדשות. מה יגרום לחברות להשקיע בשירותים חדשים? במשרד התקשורת מאמינים שהבשורה תבוא דרך כניסת שחקנים חדשים קטנים או רשתות סלולריות פרטיות. במלים אחרות, אם נמל חיפה ייקח חברת שירותים שתקבל תדרים לרשת סלולרית מהירה ממשרד התקשורת ותספק שם שירותי רובוטיקה, אולי זה מה שיגרום לחברות לצאת מהקיפאון שלהן ולהבין שהשוק בורח להן.
מדובר על צעד משמעותי מצד המשרד שיכול לחולל גם נזק לחברות הסלולריות. גם ללא תחרות נוספת הן צפויות לעבור שנה לא פשוטה בעולמות כמו הטלוויזיה, שמפסידה כסף, והכניסה של שחקנים חדשים, שתערער את מודל קבוצות התקשורת.