שכונת עטרות בירושלים / הדמיה: אדריכל יובל קדמון
הוועדה המקומית לתכנון ובנייה של ירושלים החליטה אתמול (ד') להמליץ לוועדה המחוזית על הפקדת תוכנית חדשה להקמת שכונה ובה 9,000 יחידות דיור באתר שדה התעופה עטרות בצפון-מזרח ירושלים.
שטח התוכנית הוא 1,243 דונם. בשכונה תהיה גם הקצאת שטחים לתעסוקה, מלונאות, מסחר, מבני ציבור ושטחים פתוחים. התוכנית קובעת את שימור מבנה הטרמינל ההיסטורי. יזם התוכנית הוא משרד הבינוי והשיכון, והמתכנן הוא האדריכל יובל קדמון.
המנחת ליד עטרות הוקם על-ידי הבריטים בתחילת שנות ה-20 של המאה הקודמת, בגלל הקרבה לירושלים, הטופוגרפיה הנוחה והצורך להרחיק את המנחת ששכן בשכונת תלפיות עקב תלונות תושבי השכונה שהתחילה להתפתח. הבריטים מיקמו אותו מזרחית למושב עטרות ולכפר קלנדיה. בשנות ה-30 התחילה להתפתח תעופה אזרחית מצומצמת מאוד לירושלים. במלחמת העצמאות המנחת נפגע.
תחת שלטון ירדן המתחם שוקם והורחב והפך להיות שדה תעופה בינלאומי. ב-1950 הוא קיבל את שמו הרשמי "Jerusalem Airport". עד 1967 פעלו בו 15 חברות תעופה, כולן של מדינות ערביות, והוא שירת כעשרה יעדים במזרח התיכון. חברות בינלאומיות גדלות כמו SAS טסו לנמל דרך חברות התעופה הערביות. השדה שימש גם את חיל האוויר הירדני וגם למטרות יבוא ויצוא של סחורות. בשדה הירושלמי עברו פי שניים נוסעים יותר מהשדה היחיד הנוסף שפעל בממלכת ירדן, בעיר הבירה עמאן.
אחרי מלחמת ששת הימים החליטה ממשלת ישראל לכלול את שדה התעופה בתחומה המונציפלי של ירושלים כדי שלבירה יהיה שדה תעופה משלה, ושמו של השדה שונה ל"נמל התעופה ירושלים". ניהול השדה נמסר לידי רשות שדות התעופה. חברת התעופה ארקיע החלה להשתמש בשדה לטיסות פנים ארציות, אך הוא לא שימש אותה כבסיס אלא כתחנת ביניים להעלאת והורדת נוסעים בחלק מהטיסות בין שדה דב לנמל התעופה אילת.
בשנת 1972 השקיעה ממשלת ישראל בשיפוץ שדה התעופה במטרה להשמיש אותו לטיסות בינלאומיות, אך זה לא התממש עקב התנגדות בינלאומית. עם פרוץ האינתיפאדה השנייה, בשנת 2000, הוחלט לסגור את שדה התעופה, כיוון שהוא מוקף בהתיישבות ערבית צפופה.
ראש העיר ירושלים, משה ליאון, ברך על הכנת תוכנית השכונה החדשה ומסר: "מדובר בתוכנית נוספת במסגרת מספר תוכניות אותן אני מוביל ומקדם, לצמצום פערים וליצירת פתרונות דיור לצעירים מכלל המגזרים. זוהי הדרך הנכונה לשיפור איכות חיי התושבים".