גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לנו קשה לסלוח, להם קשה להשתקם: דילמת האסיר ביום שאחרי הכלא

המדינה משקיעה כמעט חצי מיליארד שקל בשנה בשיקום האסיר כי היא מבינה: אם לא תהיה דרך חזרה למי שפשע, אין לו סיבה לחזור לתלם ● ובכל זאת, אנשים ששילמו את חובם לחברה מקבלים כתף קרה בניסיונות להשתלב בקהילה ● כך נוצר מעגל קסמים שכולנו משלמים עליו

כלא רימונים בשרון / צילום: תמר מצפי
כלא רימונים בשרון / צילום: תמר מצפי

כל-כך הרבה פעמים ליוויתי נשים ואנשים ברגע הזה, שאפילו לספר על כך מעט מייאש אותי. עבריינים מורשעים שריצו את עונשם ושילמו את חובם לחברה, מבקשים לחזור אליה כחברים יצרנים ומועילים. הם מצליחים להתגבר על מכשולים רבים וגבוהים: קודם כל בעצמם (קשה להם להאמין שהם יכולים ושיתנו להם להיות בצד "הנכון" של החברה), אחר-כך בקרב סביבתם, ואז עם כל המטענים האלה, ובעיקר עם המחסור במשאבים (שהיה לא פעם בין הסיבות שהביאו אותם לפשוע מלכתחילה) הם מנסים למצוא פרנסה או מקום מגורים.

אחרי מאמצים רבים, הדירה או העבודה נמצאת. ריח של ניצחון מתפזר באוויר ואז זה מגיע: משכיר הדירה או המעביד גילה את עברם הפלילי ונסוג. הנחמדים שבהם מנפיקים הסבר נבוך, אחרים פשוט נעלמים. כך או כך, המסר ברור: אינך רצוי פה. אין דרך חזרה. והחוויה הקשה הזו חוזרת על עצמה שוב ושוב. איך אמר לי פעם אחד האסירים המשוחררים שליוויתי בקול מרוסק: "המקום היחיד שמוכן לקבל אותי זה הכלא. שם אני רצוי. אז אולי אין לי ברירה אלא לחזור לשם".

זה אמור להיות אחרת

זה אמור להיות אחרת. בעשורים האחרונים החברה המערבית הבינה את הטעות של טיפול בעבריינים ובהתנהגויות עבריינות רק באמצעות ענישה והרחקה. היום הגישה השולטת שמה דגש דווקא על שיקום האסירים. זה נעשה גם מתוך הבנה שזה לטובת העבריין המשוקם אבל גם מתוך הבנה שזה משרת את החברה שאליה שב.

מחקרים מגלים שתהליכי שיקום וטיפול בעבריינים מפחיתים באופן ניכר את הסיכון לשיבת אותם אנשים לחיי הפשע ובכך מגנים יותר על החברה. זה די ברור. אם אין דרך חזרה למי שמעד ופשע, זה אומר שמרגע שעלה על דרך הפשע ונתפס הוא לא יפסיק לשעוט בה קדימה, שהרי אין לו מה להפסיד. זה מייצר תמריץ לא רק להמשיך בפשיעה, אלא גם להחמיר בה. המשמעות היא התגברות הפשיעה והעמקתה. את המחיר ישלמו כולם.
זו הסיבה שישראל, כמו כל המדינות המערביות, משקיעה לא מעט משאבים בשיקום עבריינים. אלא שכל המשאבים והתקוות שהם מפיחים באותם משוקמים מתנפצים באחת אל מול השערים הננעלים באחת לנגד פניהם והם נשארים בחוץ.

לא שכחנו את עברך

זה מה שקרה לאלחנן פלהיימר בשבוע שעבר. היו לו כמה רגעים של שמחה כשנבחר לשמש כיו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, תפקיד שהיווה מקפצה פוליטית לדורות של פוליטיקאים (צחי הנגבי, גילה גמליאל, איציק שמולי ורבים אחרים), אבל חיש מהר השמחה התחלפה בתחושה קשה. עיתון "הארץ" מיהר לפרסם כי "יו"ר התאחדות הסטודנטים הנבחר אלחנן פלהיימר הורשע בעבר בתקיפה" כשבכותרת המשנה הוא מדגיש שפלהיימר וחבריו הגיעו "לפני שבע שנים לביתו של אדם שהיה מעורב בקטטה עם אחד מחבריו, הכו אותו ובעטו בו, וגרמו לו לשברים בעצמות הפנים". בגוף הידיעה העיתון אמנם מצטט את בית המשפט שקבע שפלהיימר עבר "תהליך התבגרות" ונטל אחריות על מעשיו, אך המסר היה ברור: לא שכחנו את עברך, כבוד היו"ר הנבחר. להפך, כיוונו את הפרוז’קטור הציבורי לעברו.

אלחנן פלהיימר, יו''ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית / צילום: אביב רביבו

השאלה שחייבת להישאל היא מדוע היה דרוש לפרסם את זה? למה דרוש לדעת שאותו נבחר צעיר פשע כשהיה על גבול הקטינות לפני שבע שנים? הרי מאז שריצה את עונשו בחודשיים של עבודות לתועלת הציבור, עבר פלהיימר דרך שיקומית מרשימה (וביהמ"ש עצמו הדגיש זאת): אחרי שעבר לא מעט בתי ספר וסיים ללא תעודת בגרות הוא תפס את עצמו, הלך למכינה קדם צבאית, לאחריה עשה שירות לאומי עם נוער בסיכון בנתיבות ולאחר מכן בפתח תקווה. קצת לפני גיל 20 הוא החל להשלים בגרויות ומשם הדרך קצרה לאקדמיה. דרך שהביאה אותו לאותה משרה.

זכות הגילוי היא שאני מלווה את פלהיימר מזה מספר שנים. הכרנו סמוך לאותו אירוע תקיפה פלילי. התקיפה שהוא נכח בה טלטלה אותו והוא הגיע אליי. כשתיאר לי את מה שקרה בפגישה הראשונה היה ברור שהאירוע הקשה הותיר אותו עם הרבה תהיות וכעסים לגבי עצמו, לגבי הבחירות שעשה ולגבי חבריו. אח"כ, כשהחליט ללכת לעבוד עם נוער בסיכון עשה זאת משום שידע שהוא יוכל להשפיע עליהם כי היה בנעליהם. באופן טבעי המשכתי ללוותו כשנכנס בשערי הקריה האקדמית אונו ללמוד משפטים. הוא חשש שעברו הפלילי ימנע ממנו להגשים את החלום הזה ואני הרגעתי אותו שזה בדיוק מה שהמשפט הישראלי זקוק לו: אנשים שבאו מנוף חיים כזה ויכלו לו.

כמובן שלא הכל היה פשוט. מי שעד אז התעמת עם כל סמכות בסביבתו התקשה לא פעם גם איתנו, אבל הוא עשה את זה ובגדול. בחירתו ריגשה אותי בדיוק משום כך: הנה נבחר סטודנט שמגלם בעצמו את הרעיון שכל אדם יכול לתקן את ספר חייו גם אם הוא הכתים אותו בעבר בדיו לא נכונה. לכן כל-כך חרו לי הפרסום והסערה שהתעוררה.

זה לא שחור ולבן

אמת, הנושא מורכב. יהיה מי שיטען שאדם שהורשע בעבירה פלילית כזו לא יכול להיות שליח ציבור. עם כל הכבוד לרעיון השיקום, האם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ,שהורשע ונכנס לכלא, יכול לחזור לתפקיד ציבורי? האם זה המודל שאנו רוצים להציג לפני האזרחים? האין כאן מסר שמרכך את העונש וקורץ למי ששוקל לפשוע - שגם אם היה ותיתפס תמיד תוכל לחזור לחברה? אלה טיעונים כבדי משקל וכמו ברוב סוגיות החיים לי אין שורה תחתונה חד משמעית. הכל לגופו. וכשחושבים לגופו אז נדמה לי שבניגוד לדוגמת אולמרט, כשמדובר במי שפשע בגיל כה צעיר הרי זה דווקא מודל מנהיגותי מעולה לחברה ולצעיריה. בשר ודם שמייצג את העיקרון המכונן בדמוקרטיה הליברלית: לא העבר שלך קובע את העתיד שלך. רק הבחירות שלך.

הכותב הוא דיקן הקמפוסים הרב-תרבותיים של הקריה האקדמית אונו

עוד כתבות

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

שלמה אליהו, ערן גריפל, יאיר המבורגר,אלפרד אקירוב, ג'ארד קושנר / איור: גיל ג'יבלי

אחרי זינוק של 500% בפחות משלוש שנים, האם למניות הללו יש עוד לאן לעלות?

מדד הביטוח טס במעל 500% מאז פרוץ המלחמה, ובעלי המניות המרכזיים בחמש החברות הגדולות נהנו מעלייה של יותר מ-40 מיליארד שקל בשווי החזקותיהם ● בראש המרוויחים משפחת גורביץ'-גריפל השולטת במנורה, ואחריה משפחת המבורגר (הראל), שלמה אליהו (מגדל), ג'ארד קושנר (הפניקס) ואלפרד אקירוב (כלל) ● מדוע קופצות מניות הביטוח, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● טראמפ צייץ: "הייתה פגישה טובה מאוד - אך לא הושגה שום החלטה סופית. התעקשתי שהמו"מ עם איראן יימשך" ● עדכונים שוטפים

חדר כושר / אילוסטרציה: Shutterstock

מחלוקת של מיליונים על ארנונה הסתיימה בתבוסה לעיריית תל אביב

חדר הכושר נסגר והפך למחסן, עיריית ת"א המשיכה לדרוש ארנונה של עסק ● ביהמ"ש נאלץ להתערב במחלוקת בין בעלת הנכס לבין העירייה, שבעצמה הורתה על הפסקת הפעילות של חדר הכושר - אך דרשה ממנו להמשיך לשלם ארנונה לפי תעריף גבוה יותר

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

אבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: יח''צ

לקראת רכישת הוט מובייל: לאומי משקיע בדלק ישראל לפי שווי של מיליארד שקל

לפי המתווה המגובש, לאומי פרטנרס צפוי להזרים מעל ל-200 מיליון שקל לדלק ישראל ● לפני כחודש חתמה דלק ישראל על מזכר הבנות לפיו בכוונתה לרכוש את חברת הסלולר של הוט תמורת כ-1.9 מיליארד שקל ● העסקה תאפשר לדלק ישראל להיערך לביצוע העסקה

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

ביל אקמן / צילום: Reuters, Richard Brian

"המניה בדיסקאונט חריג": ביל אקמן חושף השקעה חדשה

ב-CNBC דיווחו כי מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור חשף שהוא בעל החזקה במניית מטא, השקולה ל-10% מההון של הקרן, נכון לסוף 2025 ● במצגת המשקיעים של הקרן צוין כי "מחיר המניה אינו משקף מספיק את פוטנציאל האפסייד של החברה לטווח ארוך בתחום ה-AI"

צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI

שוקלים להשקיע בשוק האג"ח? צבי סטפק מסביר ממה צריך להיזהר

שוק משעמם? תחשבו שוב. הוא אולי לא מספק ריגוש כמו שוק המניות, אבל לא חסרים גורמים שמשפיעים על איגרות החוב שהנפיקו ממשלות ארה"ב, יפן ואפילו ישראל ● מהי נוסחת הקשר בינו לבין שוק המניות, והאם כאשר הריבית יורדת הוא מושפע תמיד באותו הכיוון כמו מניות?

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נופלת בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה מאבדת גובה במסחר

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?