מחאת נגד אלימות כלפי נשים בכיכר רבין בת''א / צילום: שלומי יוסף
החברה הישראלית אוהבת לתור אחר "הדבר הבא", "השלב הבא" או "החדשנות" שבעיסוק בסוגיה כזו או אחרת. גם בנושא האלימות נגד נשים מתמקמת לה ציפייה לדבר הבא שיקדם את המאבק בתופעה. ויש, אכן, כמה וכמה דברים חדשים, "הדברים הבאים", שארגוני נשים (בעיקר, לצערנו) שוקדים על פיתוחם.
בשנה זו גילינו למשל, עד כמה דברים בסיסיים לא מוסדרים בשלב של "אחרי האלימות", שלב הפוסט-מורטם של הרצח.
למדנו למשל מהמקרה של שירה איסקוב, שמי שניסה לרצוח אותה עדיין יכול להיחשב נשוי לה בניגוד לרצונה ויכול לעגן אותה בסירובו לתת לה גט. עוד למדנו ממנה שהוא יכול גם לשלוט בחייה באמצעות ילדם המשותף, שאף שלא חס עליו כשניסה לרצוח את אמו האהובה לנגד עיניו הרכות, פיתח לפתע דאגה מיוחדת ומעושה כמובן, כשלא איפשרה לשירה לחסנו בלי הסכמתו.
דוגמאות רבות אחרות לזוועות היומיום של הקורבנות ומשפחותיהן לאחר הרצח או לאחר ניסיון הרצח דורשות חשיפה וטיפול אף הן. הטראומה האיומה, למשל, של המשפחות נותרת בלתי מטופלת, ולרוב הן נשברות בגינה, בלי כל יד מושיעה או מסייעת מטעם המדינה. למדינה ולעולם המשפט יש עדיין דרך ארוכה ללכת בלקיחת אחריות מתבקשת על מניעת האלימות ובעיקר על מניעת תוצאותיה הנוספות והקשות. את אלה ניתן למנוע, למשל, בחקיקה המבטיחה פיצוי לקורבנות וכן ניתוק האפוטרופסות ממי שרצחו או ניסו לרצוח את אימהות ילדיהם.
טכנולוגיה לזיהוי ומניעת אלימות
נוכחנו גם שהטכנולוגיה יכולה להיות מעורבת במניעת אלימות או בזיהויה. פורום מיכל סלה ז"ל יצא בהאקתון אליו נרתמו רבים ורבות, והצליח לגייס את מיטב מוחות הסטארט-אפ ניישן בקרבנו למטרה החשובה. טכנולוגיה חדשנית הייתה מעורבת גם בקמפיין מרגש ומטלטל של הפורום, במסגרתו אנו חוזים בנשים הנרצחות מדברות אלינו, כמו מתוך קברן ומזהירות אחרות לבל יהא גורלן זהה.
החדשנות הגואה בתחום מאיצה בעוד ועוד מוסדות, חלקם "מגדלי שן" מובהקים, להצטרף למגמה ולבחון איזה חידוש יוכלו להביא כבשורה למיגור התופעה. באקדמיה, למשל, נפתחה במכללה האקדמית אחוה קבוצה שתאגד תחתיה סטודנטיות הסובלות מאלימות על רקע מגדרן. הרעיון הבסיסי ברור: אשה עצמאית, כזו הרוכשת לה השכלה גבוהה ומקצוע בצידה, תוכל למצוא יותר כוחות בתוכה להתמודד עם דיכוייה מבית.
ישנן נשים הסובלות מאלימות בכל מסגרת
אין ספק שגם נשים חזקות ובעלות מעמד מקצועי בכיר עלולות להיות חשופות לאלימות, אולם השכלה והעצמאות הנלווית לה צפויות לחזק את יכולתה של אשה כזו לחלץ עצמה ממעגל האלימות בו היא חיה. אין אלה מילותיי, אלא מילותיהן של משתתפות התוכנית, אשר קיבלו במסגרתה הן תמיכה כלכלית מידיו של תורם נדיב, הן תמיכה לבניית חוסנן הנפשי, במסגרת תרומת הקואליציה למניעת טראומה שנרתמה להוביל הליך רגשי עמן.
הדברים מעידים בעיקר על ההבנה שנשים הסובלות מאלימות מצויות בכל מסגרת, כולל באקדמיה. בכך, אגב, אין כמובן כל חדש.
החדשנות, יש לזכור, אינה מצויה רק בצד אחד של מתרס האלימות. אף שזו ברובה אינה "חדשה", גם היא, לצערנו, מתחדשת. כך, למשל, חדרה החדשנות לפיתוח סמי אונס נטולי טעם ריח ועקבות או לאמצעי טרור הפצת תמונות עירום באמצעות רשתות חברתיות אפלות. בהתאמה, גם הדרכים להילחם באלימות, ברוח החדשנות הישראלית - מתחדשות. ומתוך מבחר חדשני זה, מה שיהיה המדד היחידי לזיהוי "הדבר הבא" הוא פשוט: כל מה שימנע את הקורבן הבאה.
הכותבת היא נשיאת המכללה האקדמית אחוה