דיון סוער בכנסת על הסכמי קצא"א: "חברה שהיא עבריינית סביבתית סדרתית"

ההסכם שמגדיל את כמויות הנפט שישונעו דרך מפרץ אילת דווקא יקטין את הסיכוי לתקלות שיסכנו את הסביבה הימית ואת ענף התיירות של העיר אילת? כך טענו היום (ב') בדיון שנערך בכנסת בכירי קצא"א, שאף סיפרו לנוכחים כי לפני חתימת ההסכם הגורר כעת התנגדות של משרדי ממשלה וארגוני סביבה, נחתם הסכם נוסף המגדיל את שינוע הנפט במפרץ אילת לתקופה של שנה. ההסכם לא פורסם, וכך גם לא נשמעו קולות מחאה בנוגע לקיומו.

מטרת הדיון שהתקיים בוועדת הפנים והסביבה של הכנסת, הייתה לבחון את ההשפעות הסביבתיות של הסכם קצא"א RedMed, עליו חתמה חברת קצא"א הישראלית מול חברה אמירתית MRLB במסגרת הסכמי אברהם, להפיכת ישראל לגשר שינוע נפט והגדלה משמעותית של נפח שינוע הנפט דרך מפרץ אילת ואשקלון לעולם. במשרד להגנת הסביבה הדגישו כי יעמדו על החלטתם לנקוט בגישה של אפס תוספת סיכון במפרץ אילת.

"אנחנו שמענו בימים האחרונים שאולי קצא"א מתכוונת לעקוף את הרגולטור. אין דרך לעקוף את הרגולטור ואת המגבלות הקיימות היום על שינוע הנפט. לא תהיה תוספת סיכון במפרץ אילת, ואני מציעה לא לנסות אותנו בעניין הזה". כך אמרה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, לחברת קצא"א.

לדברי רני עמיר, מנהל היחידה הימית במשרד, "מפרץ אילת, שנמצא במצב מאוד מאוד רגיש. כל תוספת, כל פיתוח לא מתחשב, יסכן בוודאות את בית הגידול המאוד רגיש - את שונית האלמוגים והחיים סביבה. כל תוספת של שינוע נפט יכולה להוביל לדליפה. גם אם האמצעים הטכנולוגיים הטובים ביותר ינקטו, אנחנו יודעים שתקלות קורות. כשתקלה תקרה במפרץ אילת, המצב יהיה מאוד חמור".

יו"ר קצא"א, ארז חלפון, טען בדיון כי במשך 40 השנים האחרונות, "לא אירעה שום דליפה ותקלה של חברת קצא"א בנמל אילת". במשרד להגנת הסביבה טענו כי דבריו אינם נכונים, וכי בשנים האחרונות אכן התרחשו תקלות, אשר חלקן אף הובילו לקנסות שניתנו לחברת הדלקים המאובנים. עוד טען חלפון כי העסקה מול החברה האמירתית תחזק את ישראל מבחינה גיאופוליטית, ומהווה "שבירת החרם הערבי שהוטל על מדינת ישראל". לאחר שבחודשים האחרונים הדגישו משרדי הממשלה כי לעסקה אין משמעות עבור משק האנרגיה המקומי שכן תוצריה מיועדים לייצוא, אמר חלפון: "העסקה מבטיחה לישראל ביטחון אנרגטי. חלק מהדלק של העסקה אמור להשאר פה ולשמש את בתי הזיקוק".

"אם אין עסקת רד-מד, אין יותר עסקאות"

ח"כ יוראי להב הרצנו, תהה בדיון כיצד ייתכן שלפי קצא"א הנפט המדובר ישמש את אזרחי ישראל, אך למרות זאת משרד האנרגיה האחראי על הנושא - כלל לא עודכן מראש בדבר ההסכם, ולא נתן עליו את דעתו. "משרד האנרגיה לא מודע לתהליך. זה מאוד תמוה". נחום יהושוע, הכלכלן הראשי במנהל הדלק במשרד האנרגיה הבהיר כי "משרד האנרגיה התייחס לזה מספר פעמים. ההסכם אינו נדרש לרציפות האנרגטית ולמשק הדלק של ישראל. נמל אילת חשוב מאוד לרציפות התפקודית של משק הדלק, אבל אין קשר להסכם עצמו. ההסכם עצמו אינו נדרש לצורך הביטחון האנרגטי של ישראל".

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, הטיחה בנציגי קצא"א: "העסקה שאתם חתמתם עליה, אין בה ולו חבית אחת שמיועדת לצרכי המשק הישראלי. אני אומרת את זה באחריות. ההסכם הזה הוא הסכם מעבר בצינור, מאילת לאשקלון כדי להגיע מאסיה לאירופה. אין בו חבית אחת למשק האנרגיה הישראלי".

חלפון עמד על כך, ומנכ"ל קצא"א, איציק לוי, הצטרף לדבריו וטען שללא העסקה, ישראל עלולה לסבול ממחסור בדלק. לדבריו, "אם אין עסקת רד-מד, אין יותר עסקאות. אי אפשר לומר רד מד לא, אבל חברה אחרת כן". למרות שמדינות העולם מחוייבות להפחתת השימוש בדלקים מאובנים והגעה לאפס פליטות נטו עד אמצע המאה, לפי חלפון ב-20 השנים הבאות מדינות העולם יתבססו לפחות על 85% של דלקים פוסיליים. קצא"א לא הציגו בדיון נתונים התומכים בכך, בזמן שחברי הכנסת הדגישו שמדובר בתמהיל המנוגד לכיוון אליו הולך העולם. זנדברג ענתה לדבריו: "לפי התחזיות, תהיה ירידה בצריכה, לא עלייה. אז איך אתם מדברים על להגדיל פי 20 את שינוע הדלק?".

בארגוני הסביבה ובמשרדי הגנת הסביבה והאנרגיה טוענים כי הגדלת תנועת מכליות הנפט במפרץ עד כדי עשרות אחוזים, תעמיד את מפרץ אילת וחופי הים התיכון בסכנה ממשית, שכן כמות הנפט הגדלה, מגדילה גם את הסיכון לסביבה. אך בקצא"א, טוענים שההפך הוא הנכון. לפי לוי, "הגדלת השינוי ל-50 מכליות בשנה רק תשפר את הבטיחות. ככל שהמערכת משופשפת ומיומנת יותר, כך קטן הסיכון לדליפה. ככל שמספר המכליות גדל, ההסתברות לתקלה עולה, אבל ככל שאתה מטפל ביותר מכליות, המיומנות של הצוות גדלה, וגם הציוד עצמו טוב יותר. אנחנו מורידים את הסיכוי לסכנה. יש מומחים גדולים בעולם שזו דעתם".

בקצא"א הדגישו שההסכם נעשה כדין, למרות שחברי הממשלה לא ניהלו דיון לגביו, ולא אישרו אותו בפועל. זאת, מפני שמשרד האוצר הוא הרגולטור האחראי על החברה, ונציגיו נמצאים בדירקטוריון החברה. מנכ"ל החברה אף הדגיש: "ב-2020 נחתם הסכם אחר, בדיוק כזה, בהיקפים של פי 2, לתקופה של שנה. המזכר בנושא רד-מד אושר אחד לאחד". זנדברג הטיחה בנציגי החברה: "אתם חגגתם את מזכר ההבנות הזה והפצתם אותו כ"Done Deal" לציבור בתקשורת, ואז אתם אומרים שלבטל את ההסכם שולחה מסר לא נכון לכל החברות שאתם עובדים איתם. ניסיתם להוביל את ממשלת ישראל בכחש, במקום שממשלת ישראל תוביל את המדיניות, ועכשיו כששמים לכם ברקס אתם מזדעקים".

"מעולם לא ראיתי גורם שכל כך מתחמק, ומציג דיס אינפורמציה באופן קבוע"

הרגולטורים המעורבים בפעילות קצא"א הם משרד האוצר ורשות החברותה הממשלתיות. שני הגופים הללו לא מצאו כל פגם בהתנהלות החברה או בקיום הסכם שינוע הנפט כפי שנחתם במלואו. בדיון הדגיש אריאל אבלין, סכן בכיר למנהל הרשות, כי מדובר בהחלטה שהתקבלה כראוי, וכי המדינה עדיין לא גיבשה את עמדתה בנוגע לבגצ אותו הגישו ארגוני הסביבה. "חברות מנהלות פעילות מסחרית ללא צורך באישור הממשלה, והן לא מחויבות לדווח לממשלה או לשריה. החוק קובע שבמקרים מסוימים, בהם צריך מעורבות ממשלתית וזה מה שעומד כרגע לדיון בבג"ץ (מדיניות הפחתת הפליטות של ישראל, ש.א). הממשלה יכולה להתערב אם עסקה מגבילה את המדיניות שלה, בכובעה כבעלי החברה. אך לפי הבדיקה שלנו, עסקת קצא"א תואמת את מדיניות הממשלה במועד קבלת ההחלטה על העסקה. המשרד להגנת הסביבה היה צריך להשלים את בדיקתו מול החברה, ולא עשה את זה. הוא קבע מדיניות של אפס סיכון במפרץ אילת ושם גם נגמר הדיון הממשלתי".

ח"כ ד"ר אלון טל, טען שקצא"א מציגה תועלות שאין בהן ממש, ודרש לבצע שינויים בשדרת הניהול של החברה. לדבריו, "אני עוסק בתחום הזיהומים 30 שנה. מעולם לא ראיתי גורם שכל כך מתחמק, ומציג דיס אינפורמציה באופן קבוע. לי אמר דובר החברה - זיהום הוא חלק מהעסק, אנחנו מוכנים להפנים את העלויות. אני מגלה שכל התועלות שהציגו לי בקצא"א פשוט לא נכונות: דיברו על פגיעה ביחסים המדיניים, ואנחנו יודעים שזו טענת סרק. אמרו לנו שכמות הדלק שמגיעה לעכבה גדולה מזו שמגיעה לאילת וזה גם לא נכון. הם אמרו שאין בעיה של בטיחות בצינור. אבל לאורך הצינור נמצאו בעיות איכול. הטבע לא משקר: מדובר בחברה שהיא עבריינית סדרתית. בגלל החיסיון שמוטל על קצא"א, הם הגיעו לשאננות. זה לא יתכן שחברה שמזהמת כל הזמן, אין עליה פיקוח נכון. אני מציע שנשנה את זה. הרכב דירקטוריון קצא"א צריך להשתנות, וצריך לשנות את התוואי של הצינור. הוא עובר בשמורות הטבע הכי רגישות".

ח"כ מוסי רז נזף בנציגי קצא"א על התנהלותם. לדבריו, "מסרו לנו היום פרטים שפשוט לא נכונים. גם בעניין זיהום הים וגם בצורך של המשק הישראלי. חשבתי שיציגו סיבות שיצדיקו את ההסכם. לא הוצגו סיבות. בואו נבחן את העניין העסקי: מה הרווח של המדינה? האם כשחישבתם את הרווח הצפוי, מישהו לקח בחשבון עלויות של ביטוח, או שאתם בונים על זה שכשיהיה זיהום בים או ביבשה - המדינה תטפל בזה בלי להטיל עליכם קנס? האם נלקחו בחשבון עלויות של תקרית ביטחונית? אם לא, אז איזה מן חישוב עסקי יש כאן? האם חושבה העלות של הקצאת מזח עבורכם באילת? זה בחינם? האם באשקלון זה מחושב או בחינם? אתם משלמים שכר דירה לצינור שעובר את כל הקילומטרים האלו, או שגם אני יכול לקבל צינור כזה בחינם? תציגו לנו חישוב של כמה שילמתם קנסות, כמה שילמתם לאיראן בבוררות שקרתה, והאם העסקה הזו כדאית לאזרחי ישראל. הדברים האלו לא נלקחו בחשבון, מסרתם נתונים לא נכונים. לא מאוחר שתגידו: 'טעינו, נעשה חישוב שונה'. לא הצגתם לנו כלום".

ראש עיריית אילת אלי לנקרי הביע עמדה חד משמעית, לפיה כל עוד לא יוכח מעל לכל ספק, שלא נשקפת סכנה למפרץ אילת, כנכס החשוב ביותר של העיר אילת, לתושביה ולנופשים בה, לא יאפשר את הגדלת הפעילות של חברת קצא"א בעיר: "כל עוד אני ראש עיריית אילת לא אתן שפעילות קצא״א המתוכננת תסכן את המפרץ, את תושבי אילת והנופשים בה. התועלות למדינת ישראל פחותות באלף מונים למול הסיכונים למפרץ אילת, לכלכלת העיר ולבריאות תושבי העיר והנופשים בה" אמר ראש העירייה והוסיף, כי העיר אילת צועדת לעבר הפיכתה לעיר ירוקה ומקיימת המתבססת כולה על אנרגיה מתחדשת ולקראת עצמאות אנרגטית מאנרגיית השמש.

"אנחנו לא יכולים לצעוד בכיוונים הפוכים, זה לא הכיוון של העיר אילת" אמר ראש העירייה. עוד בדבריו, התייחס ראש העירייה לאירועים שארעו לאחרונה והובילו למפגעי ריח וזיהום אוויר בעיר ומהווים דגל אדום בכל הנוגע ליכולת החברה לתחזק את המתקנים ואת הפעילויות שלה, ללא השפעות סביבתיות ובריאותיות על האזרחים, כל שכן במקום בו היא מבקשת להגביר את היקפי הפעילות.