גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"סיכון לחדלות פירעון": אלון מאסק מודאג מייצור מנועי הרפטור של SpaceX

בהודעת אימייל ששלח לכלל עובדי SpaceX, תיאר אלון מאסק, מייסד ומנכ"ל החברה מצב חמור בפיתוח המנוע הרקטי "רפטור" ● לפי הפרסום ב-CNBC, מאסק כתב כי "משבר הייצור של רפטור הוא חמור הרבה יותר ממה שנראה לפני כמה שבועות" ● לדבריו, "צריכים את כל הידיים על הסיפון כדי להתאושש ממה שהוא, למען האמת, אסון"

אלון מאסק / צילום: Shutterstock, Naresh111
אלון מאסק / צילום: Shutterstock, Naresh111

אלון מאסק מודאג בגלל חוסר ההתקדמות של SpaceX בפיתוח המנוע הרקטי "רפטור", שמיועד להיות המנוע של החללית סטארשיפ של החברה. ב-CNBC מדווחים הערב (ג') כי בהודעת מייל ששלח מאסק לכלל עובדי החברה יום אחרי חג הההודיה, הוא כתב כי "משבר הייצור של רפטור הוא הרבה יותר חמור ממה שנראה לפני כמה שבועות". לדבריו, "אנחנו עומדים בפני סיכון אמיתי לחדלות פירעון אם לא נוכל להגיע לקצב טיסה של 'סטארשיפ' לפחות פעם בשבועיים בשנה הבאה".

"סטארשיפ" היא רקטה עצומה, כבדה וחדשנית שמפתחים ב-SpaceX כדי לשגר מטענים ואנשים למשימות על הירח ועל מאדים. החברה בוחנת אבות טיפוס במתקן בדרום טקסס, וערכה מספר טיסות ניסוי קצרות. אבל כדי להגיע לחלל, אבות הטיפוס יזדקקו לכ-39 מנועי רפטור כל אחד - מה שמחייב להאיץ את ייצורו.

האימייל ששלח מאסק לעובדי החברה מספק יותר הקשר לעזיבתו של סגן הנשיא לתחום ההנעה לשעבר, וויל הלטסלי, שהוצא מצוות פיתוח הרפטור לפני שעזב. מאסק ציין כי צמרת החברה נוברת בבעיות התוכנית מאז - וגילה כי המצב "קשה הרבה יותר" ממה שסבר קודם.

SpaceX לא הגיבה ל-CNBC.

תוכנית מנועי רפטור היא "אסון"

מאסק כתב באימייל כי הוא תיכנן להיות בחופש במהלך חג ההודיה, אך לאחר שגילה את המצב של הרפטור הוא החליט לעבוד באופן אישי על קו הייצור של המנוע, כולל בימי שישי ובסופי השבוע. "אנחנו צריכים את כל הידיים על הסיפון כדי להתאושש ממה שהוא, למען האמת, אסון", כתב מאסק. המיליארדר תיאר שוב ושוב את הייצור כחלק הקשה ביותר ביצירת הרקטה.

הצעד הגדול הבא של החברה בפיתוח הסטארשיפ הוא שיגור למסלול לווייני. ב-17 בנובמבר הודיע מאסק כי SpaceX "בתקווה תשגר" לראשונה את הרקטה למסלול לווייני בינואר או בפברואר, תלוי באישור רשות התעופה הפדרלית (FAA) והכשירות הטכנית.

SpaceX רוצה שסטארשיפ תהיה ניתנת לשימוש חוזר במלואה, כך שגם החללית וגם המאיץ שלה יוכלו לנחות לאחר השיגור ולשמש לטיסות עתידיות. נכון לעכשיו, משגר Falcon 9 של החברה ניתן לשימוש חוזר חלקי בלבד - ניתן להפעיל מחדש את המאיצים, אך לא את החלק העליון של הרקטה.

מאסק אמר מוקדם יותר החדש שהוא לא בטוח אם הסטארשיפ תצליח להגיע למסלול לווייני בניסיון הראשון, אבל הדגיש כי הוא "בטוח" שהרקטה תגיע לחלל ב-2022. הוא גם ציין בזמנו כי פיתוח החללית הוא "לפחות ב-90% מימון פנימי עד כה".

המנועים חיוניים להצלחה הכלכלית של מיזם סטארלינק

SpaceX גייסה במהלך השנים האחרונות מיליארדי דולרים למימון סטארשיפ ולמימון מיזם האינטרנט הלווייני שלה, סטארלינק. שווי החברה הגיע לאחרונה ל-100 מיליארד דולר.

בעוד ש-SpaceX כבר שיגרה כ-1,700 לוויינים לחלל עד כה, מאסק אמר כי הגרסה הראשונה של הלוויין היא "חלשה מבחינה פיננסית". החברה מגדילה בהתמדה את בסיס המשתמשים של סטארלינק, כאשר כ-140 אלף משתמשים משלמים על השירות 99 דולר לחודש.

מוקדם יותר השנה SpaceX התוותה שיפורים עבור הגרסה השנייה של הלוויין. מאסק אמר במייל שלו כי "V2 חזק", אבל ניתן לשגרו ביעילות רק על ידי רקטות סטארשיפ. עד כה, SpaceX שיגרה את הלוויינים באמצעות משגרי Falcon 9 שלה, אך מאסק הדגיש כי לרקטות האלה אין את התכונות הנדרשות כדי לפרוס ביעילות את לווייני הדור השני. המשמעות: הצלחת תוכנית מנועי רפטור היא קריטית גם ליציבות הפיננסית ארוכת הטווח של שירות סטארלינק של SpaceX.

SpaceX מגבירה כעת את ייצור אנטנות סטארלינק שלה "לכמה מיליוני יחידות בשנה", אך לפי המייל של מאסק - אלו יהיו "חסרות תועלת" אם ייצור מנועי הרפטור ייכשל.

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל