אורית פרקש הכהן / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין
תעשיית ההייטק כבר ממזמן איננה רק גאווה ישראלית. המשק לא היה שורד את הקורונה הכלכלית באותו האופן בלעדיה. כ-10% מהשכירים במשק מועסקים בהייטק והם תורמים כרבע מהכנסות מס ההכנסה למדינה, 43% מהייצוא של ישראל בשנת 2020, זאת לצד מיסי רווחי הון הולכים וגדלים, שתרמה התעשייה להכנסות המדינה בשנים האחרונות - שנות שיא בשגשוג התעשייה.
בליל אישור תקציב הממשלה, שבו והדגישו אנשי האוצר ורשות המיסים בפני חברי הממשלה את העובדה כי תעשיית ההייטק תרמה תרומה מדהימה למשק. ההייטק הישראלי הוא מזמן לא - nice to have, אלא מרכיב אסטרטגי בכלכלת ישראל.
לפני מספר שבועות, ראש הממשלה ואני נפגשנו עם מנהלי חברות ההייטק הגדולות במשק, כולם אמרו - אנחנו בנקודת שבירה, במשבר של מחסור כוח אדם מתאים. כבר היום חסרים מעל עשרת אלפים מהנדסים ומקצועות נוספים. השוק מתבגר בהצלחה וחברות ישראליות זקוקות ליותר ידיים עובדות. אין להם ברירה אלא לחפש בחו"ל.
צעדים נרחבים
כדי לפתור את המשבר הזה או אפילו לנסות לצמצם אותו, ברור שצריך לנקוט בצעדים נרחבים. משרדי מגויס לכך לחלוטין, אנחנו פועלים בכל המגרש. אנחנו מקדמים תוכניות הכשרה בהיקף נרחב עם משרד הכלכלה, רשות חדשנות והתעשייה, תוכנית חינוך (בשיתוף משרד החינוך) מגיל הגן ואימפקט בחברה הערבית ובאוכלוסיות אחרות עם ייצוג נמוך בתעשייה - בהיבטים אלו משבר כוח האדם מהווה הזדמנות.
לצד צעדים אלו, הכרזתי ביחד עם שר האוצר על תוכנית נוספת. הטבות מס להייטקסטים ישראלים או זכאי חוק השבות, שיבחרו לשוב מחו״ל. התוכנית תהיה בתוקף לתקופה של שנתיים. החידוש בתוכנית הוא בכך שהיא תאפשר גם להייטקיסטים שמתגוררים פחות מעשר שנים בחו"ל, לחזור לישראל עם הטבת מס. הייטקיסטים שישראל מנסה להשיבם אך ללא הועיל עד כה.
מנתוני עבר, רק כ-15% מהאנשים שעברו לחו״ל ולמדו תארים אקדמיים הקשורים באופן ישיר לעולמות ההייטק חוזרים ארצה עד עשר שנים ממועד עזיבתם. כ-85% מהאנשים שיכולים לעבוד כאן (בשנים אלו) ולייצר מקצועות נוספים, להכניס כסף לכלכלה - לא נמצאים כאן בדיוק בגלל סיבה זו, שר האוצר ואנוכי הטלנו על רשות המסים לגבש את תכנית התמריצים הנ"ל.
אתגר עצום וקריטי
לפני הכול, חשוב להבין - כיום קיימות הטבות מס, אבל שניתנות רק לחוזרים אחרי עשור מתחום ההייטק. בעת הזו של אתגר כוח האדם, אין צורך לחכות עשור כדי לנסות להחזיר אנשים ארצה. אנחנו צריכים לפעול קודם לכן. כל יום שהם לא חוזרים ארצה, זהו הפסד כלכלי למשק וגם מעמיק את משבר כוח האדם. בנוסף, בפועל מנגנון ההטבות הקיים כיום, מעכב וגורם לאנשים להישאר בחו"ל עשר שנים ולחכות עד למתן ההטבה. הבעיה רק, שאחרי עשר שנים, לחזור לישראל נהיה הרבה יותר קשה. המטרה בתכנית היא לתת את התמריץ בשלב "צומת ההחלטה".
לאחרונה עלתה טענה על התוכנית, שמא המדינה, ״משלמת לעשירים״, אז האמת היא שאנחנו לא משלמים. מדובר בכסף אבוד, במסים שבמקום להיכנס לקופת המדינה, נכנסים למדינות אחרות. כסף ומקומות עבודה שישראל מפסידה. החוזרים מוקדם יותר ישלמו מס בארץ על עבודתם, ייצרו עוד חדשנות ועוד סטרט-אפים עוד פיתוח עסקי ושגשוג של חברות קיימות. עוד מקומות עבודה למקצועות מעטפת - ומכל זה המשק הישראלי רק ירוויח.
לאלו שטוענים ש"זה לא יעבוד", קודם כל, כל תוכנית יכולה לא לעבוד. אבל, בעיניי מחיר הטעות הוא מינורי, לא יחזרו - לא יקבלו הטבות מס. כאמור, זה לא הצעד היחיד.
ולבסוף, נשמעו טענות, "אבל למה לא למקצועות אחרים גם כן". אני לא מתווכחת עם הטענה שיש מקצועות נוספים שצריכים תמיכה (ואף מקבלים היום בתכניות אחרות) זוהי בהחלט סוגיה שראויה למחשבה ובדיקה, אך זוהי אינה טענה אמתית כנגד התכנית שאני מקדמת כשרה שאחראית על התעשייה הזו.
נתון מעניין נוסף הוא שבעמק הסיליקון למעלה מ-40% מהעובדים בתעשיית ההייטק המקומית לא נולדו בארה"ב. בישראל אחוזים בודדים בלבד. מדינות רבות בעולם משתמשות בתמריצי מס כדי למשוך אליהם אנשי הייטק וחברות מהתחום. הן עושות את זה כי זה משתלם לכלכלה שלהם, להכנסות שלהם. כך צריך לראות זאת גם כאן. במשבר שנוצר, תוכנית כזו - לצד יתר התכניות, הכשרות והחינוך - היא צעד מדיניות הכרחי ומוצדק.
זוהי שעת כושר ייחודית בתולדות הכלכלה הישראלית ואנחנו פועלים לא רק לשמור על יתרונו היחסי של ההייטק הישראלי - אלא גם להמשיך ולפתח אותו. הדבר יקדם את התעשייה, ייצר הזדמנויות חברתיות ויגדיל את העוגה לכולנו. כמו כן, עולם התעסוקה העתידי לא יהיה כשהיה. לתעשיית ההייטק יהיה מקום חשוב ביותר בהכנת המשק הישראלי לפיתוח מקצועות העתיד.
ההון אנושי הוא תשתית בסיסית, אנחנו במלחמה בינלאומית על כוח אדם איכותי, במלחמה חשובה זו נפעל בכל החזיתות.
הכותבת היא שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה