הפגנה נגד אלימות כלפי נשים בכיכר רבין / צילום: שלומי יוסף
לפני כשבועיים התקיים הכנס הרביעי של ארגון "שוברות שוויון", בחסות הרב הראשי לאו, לכבוד השקת חוברת חדשה שהפיק הארגון. החוברת הצנומה מתחפשת למניפסט פמיניסטי - על הכריכה מופיעה הכותרת "פמיניזם משפחתי", שנועד, כך נטען, "להוביל את בשורת הפמיניזם האמיתית - החופש המוחלט לנשים שיאפשר להן מימוש עצמי בהתאם לרצונן שלהן וללא תכתיבים מגבוה".
למעשה, מאחורי התחפושת מסתתרת אג'נדה שנועדה לעודד חלוקת תפקידים מסורתית בין גברים לנשים במשפחה, הפרדה בין נשים לגברים במרחב הציבורי, והדרת נשים משירות קרבי בצה"ל. למרבה הזוועה, נדמה כי הארגון השמרני מאוד הזה, עלול גם לחבל במאבק נגד אלימות נגד נשים.
בין שלל הטענות נגד האופן שבו פמיניסטיות נלחמות באלימות נגד נשים, נטען שהן מציגות באופן מוטה נתונים, או אף מסתירות אותן, כולל, לטענת הארגון, את האלימות של נשים נגד בני זוגן. לתמיכה בטענה זו נכתב באחת מהערות השוליים בחוברת כי "ממענה משטרת ישראל לבקשת חופש המידע שהגישה שוברות שוויון, עולה הנתון המדהים הבא: בשנת 2020 מספר התיקים שנפתחו בגין חבלה חמורה בהם גבר תקף את בת זוגו - 177. לעומת זאת מספר התיקים שנפתחו בגין חבלה חמורה בהם אישה תקפה את בן זוגה - 2,068".
כל בר דעת הבין מיד שהנתון הזה הוא פרי של טעות - כל הנתונים הקודמים שפרסמו רשויות המדינה השונות, בדומה לידע המחקרי על אלימות במשפחה בכל העולם, מלמדים שלא יתכן שנשים אלימות כלפי בני הזוג שלהן פי 11 יותר מאשר גברים. ואכן, מסתבר שמישהו במשטרה החליף בין הנתונים. למעשה הוגשו 2,068 תלונות על חבלה חמורה מצד נשים כלפי בן הזוג, ו-177 על-ידי גבר כלפי זוגתו.
לא חשבו לבדוק
ב"שוברות שוויון" אף אחת לא חשבה לבדוק שוב את "הנתון המדהים". יתרה מזאת, בעוד שהמידע השגוי התקבל כבר באפריל, הן בחרו להפיץ אותו ברבים דווקא בנובמבר, לקראת היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים, באופן שהבטיח מקסום תשומת הלב התקשורתית ואפשרות הפגיעה בנשים נפגעות אלימות.
מנכ"לית הארגון, נעמה זרביב, הגדילה לעשות ודיווחה על ה"נתון" הזה בראיון לערוץ 7, תוך שהיא מאשימה את מי שפועלות למיגור האלימות נגד נשים בסכסכנות וביצירת מצג שווא כאילו שמדובר בתופעה רחבה וממוגדרת. ערוץ 7 לא נותר בודד במתן הבמה ל"נתון" המופרך הזה - אברי גלעד בתוכניתו בערוץ 13 ובטור בעיתון "ישראל היום" חגג כמוצא שלל רב - הנה ההוכחה לקיומו של "מסע תעמולה אנטי-גברי בלתי פוסק" העולה לכדי "עלילת דם".
בדומה, אתר "מידה" נתן במה לנעמה סלע, יו"ר התארגנות אנטי-פמיניסטית נוספת שדיווחה על הנתון השקרי של "שוברות שוויון" ביחד עם שקרים נוספים, דוגמת השקר ש"כל יומיים מתאבד גבר בהליכי גירושים". גם ד"ר גדי טאוב, שאף השתתף כדובר באירוע השקת החוברת, ציטט את ה"נתון" המסולף כחלק מהתקפתו על המאבק של ארגון נעמת באלימות נגד נשים במשפחה. בעיתון "עולם קטן", המופץ בכ-80,000 בתי כנסת ברחבי המדינה, התפרסמה בעקבות ה"נתון" כתבה גדולה תחת הכותרת "פי 11 תיקי תקיפת גברים". בהתנצלות שפרסם העיתון, לאחר שהתבררה הטעות, הוא בכל זאת מוצא לנכון לשבח את ארגון "שוברות שוויון" "שנלחם להעלאת המודעות לאלימות כלפי גברים".
תגובה מאוחרת מדי
מיד כשראינו את הערת השוליים עם הנתון הבלתי מתקבל על הדעת, ניסינו, ביחד עם חוקרות נוספות, עיתונאיות, עיתונאים וגורמים מדינתיים שונים, לקבל הבהרות מהמשטרה.
למרבה הצער, המשטרה הגיבה מאוחר מדי ומעט מדי. עברו 10 ימים מיום השקת החוברת ועד שהמשטרה צייצה בטוויטר "בהמשך לפניות כתבים, נבהיר כי מדובר בטעות אנוש של אחד העובדים ביחידה שתוקנה. אנו מצרים על התקלה, הנושא יתוחקר ויופקו לקחים".
לאור כדור השלג התקשורתי שיצרה המשטרה, גם אם בשוגג, והנזק העצום שנגרם למאבק נגד אלימות נגד נשים, היה מקום להפצה נרחבת של הודעה מפורטת עם כלל הנתונים הקיימים במשטרה אודות אלימות נגד נשים, ביחד עם התנצלות בגין הרשלנות בתחום שהוא לא פחות מדיני נפשות. ביחד עם בעלי אג'נדה שלא בוחלים באמצעים, וערוצי תקשורת שניתן לחלוק על הקשר שבינם לבין עבודה עיתונאית אחראית, קיבלנו הדגמה לקלות הבלתי נסבלת של הפצת פייק ניוז, ולאחריות הנדרשת מהרשויות, יותר מאי פעם, לעמוד על המשמר בהפקת ובפרסום נתונים אמינים.
פרופ' דפנה הקר היא ראשת התוכנית ללימודי נשים ומגדר וחברת סגל בפקולטה למשפטים, אוניברסיטת ת"א
פרופ' דפנה יואל היא חוקרת מוח ומגדר וחברת סגל בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה ובבית הספר סגול למדעי המוח, אוניברסיטת ת"א