גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חברת שליחויות או טכנולוגיה? הקרב הגדול על מודל ההעסקה של וולט הגיע לאולם בית המשפט

החל שלב ההוכחות בתביעה נגד הענקית הפינית, על סך 24 מיליון שקל ● התובע טוען ליחסי עובד-מעביד בין החברה ל-10,000 שליחיה, ולכן מגיעות להם זכויות סוציאליות ● וולט מצידה מציגה עצמה כפלטפורמה טכנולוגית וטוענת: "נדרשת גמישות מחשבתית"

שליח וולט / צילום: Shutterstock, Karolis Kavolelis
שליח וולט / צילום: Shutterstock, Karolis Kavolelis

הדרישה להכרה ביחסי עובד-מעביד ופגיעה בזכויות: הקרב הגדול על מודל העסקה של חברת משלוחי האוכל וולט, שעתידה להימכר לחברה האמריקאית Door Dash מתנהל מתחת לרדאר בבית הדין לעבודה בבת ים. מדובר בתביעה ראשונה בישראל נגד מודל ההעסקה של החברה המכונה גם "כלכלת החלטורה" (Gig Economy). במסגרת התביעה, שליח לשעבר טוען כי החברה הפינית צריכה להכיר ביחסי עובד-מעביד עם 10,000 שליחיה בארץ, במקום מודל ההעסקה הקיים היום, לפיהם הם פועלים כעצמאים.

לטענת התובע הייצוגי, גולן חזנוביץ, שליחי וולט הם אוכלוסייה מוחלשת המורכבת ברובה מצעירים, חיילים משוחררים וסטודנטים. לטענתו, השליחים משתלבים באופן ברור ומובהק בליבת עסקי החברה, והם חלק אינטגרלי מהמערך שהיא מפעילה.
וולט נכנסה לישראל בשנת 2018, וכבשה את מרכז המדינה עם השליחים במדים הכחולים. החברה מאפשרת מודל העסקה חדש, ולראשונה הציעה שירות משלוחים מהיר תוך חצי שעה בלבד. וולט גובה מהמסעדות 25% מכל מכירה, ומהלקוחות דמי משלוח שנעים בין 10 ל-20 שקלים.

שיטת ההעסקה של חברת המשלוחים שונה מהשיטות המקובלות בשוק העבודה בישראל. וולט מגדירה את שליחיה כעצמאיים, מאפשרת להם גמישות מתי והיכן לעבוד, והשליחים חופשיים לתכנן את סדר יומם באופן עצמאי. באתר החברה מדגישים לשליחים את האפשרות ל"חופש וגמישות", "להיות הבוס של עצמך" ו"לשלוט בקלות בכל ההכנסות". לצד זאת העבודה שמבצעים השליחים נמצאת בליבת העיסוק של החברה - שליחויות.

עם כניסת החברה לישראל, התפתחה מציאות כלכלית וחברתית חדשה שלא הייתה קיימת כאשר דיני העבודה עוצבו. כעת, בית הדין יצטרך להכריע בשאלה - האם מתקיימים יחסי עובד-מעביד בין החברה לשליחים, המזכים את האחרונים בזכויות סוציאליות?

וולט כבר נמצאת בשיח עם הרשויות ועם ביטוח לאומי

מוקדם יותר השבוע, יותר משנה לאחר שהוגשה התביעה התקדימית, הגיע שלב ההוכחות במשפט. באולמה של השופטת אריאלה גילצר כץ, בבית הדין לעבודה בבת ים, התייצבו התובע הייצוגי חזנוביץ ונציג החברה - אמרי גלאי, מנהל אזור אירופה והמזרח התיכון. בנוסף, התייצבו מספר שליחים המתנגדים לתביעה.

את הבקשה לאישור התביעה הייצוגית, שהוגשה באוגוסט 2020, מובילים עורכי הדין יעקב שפיגלמן, עמית עידו ואחיה רבינוביץ. גלאי השיב לשאלותיו של עו"ד עידו, כשאחד הנושאים שעלו, הוא האם המוסד לביטוח לאומי דרש תשלום מוולט עבור השליחים. בעדותו, אישר גלאי כי וולט נמצאת בשיח עם הרשויות ועם ביטוח לאומי, כדי להתאים את מודל ההעסקה.

נקודה נוספת שעלתה בדיון היא כמה מתוך עובדיה של וולט עוסקים במשלוחים. בוולט מועסקים כ-700 עובדים, ועל פי עדותו של גלאי - יש כ-550 עובדים המספקים מערך תמיכה.

לדיון התייצב גם עו"ד מאיר בוחניק מפורום קהלת בשם ארבעה שליחים שביקשו להתנגד להליך. בית הדין לא אפשר להם להשמיע את הטענות והן יישמעו במועד מאוחר.
במסגרת התביעה, בה דרש התובע סכום של כ-24 מיליון שקל, נטען כי וולט הפרה באופן בוטה זכות יסוד בסיסית במשפט העבודה בישראל - הזכות של עובד לקבל הכרה כעובד ולקבל את הזכויות הסוציאליות הנובעות מכך. התובע טען שהשליחים הם חלק ממערך השליחים של וולט, שזהו עיקר עיסוקה. לטענתו, וולט מגייסת ומנהלת את המערך, מספקת הסבר לשליחים איך לפתוח תיק במס הכנסה ובמע"מ, מפקחת על עבודתם בכל רגע נתון והם אינם רשאים להעסיק עובדים נוספים תחתיהם.

"כלכלה שיתופית שבמרכזה חופש הפרט"

וולט, המיוצגת על ידי עוה"ד מוריה תם הר-שושנים, אורלי ג’רבי, גליה קלינמן וגרגורי דנוביץ ממשרד הרצוג פוקס נאמן, טוענת מצידה כי אין יחסי עובד-מעביד לפי יחסי העבודה המסורתיים. החברה מגדירה את עצמה כ"חברת פלטפורמה טכנולוגית ולא כחברת משלוחים. המשלוחים אינם בליבת העיסוק של החברה ומכאן שהעובדה כי החברה איננה מעסיקה שליחים הינה המסתברת והגיונית".

במקביל טענה וולט כי היא הביאה לשוק הישראלי אפשרויות תעסוקה מגוונות וגמישות שלא היו קיימות קודם לכן: "החברה מביאה איתה כלכלה שיתופית שבמרכזה החופש של הפרט. מדובר בסוגיה הדורשת גמישות מחשבתית".

לטענת החברה, מדובר במודל המבוסס על יוזמה חופשית של משתתפים שווים לפעול על גבי פלטפורמה המציעה זירת פעילות עם חסמים ביורוקרטיים מועטים ורף כניסה נמוך. בוולט הדגישו את חירות הפרטים ואת המודל שמביא למפגש רצונות, כך שהפלטפורמה מחברת בין מי שמעוניין לתת שירות למי שנדרש לשירות בדיוק בזמן ובמקום המתאים.

וולט פרטו את היתרונות של השיטה לראייתם. ראשית, כך נטען, היא מספקת את המשלוחים בתוך חצי שעה, שירות שלא היה קיים טרם כניסתה לשוק והוא מתאפשר בזכות הגמישות שניתנת לשליחים. לצד זאת, ניתן שכר שעתי גבוה לשליחים העומד, לטענתה, על 69 שקלים - לעומת שכר מינימום המשולם להם במקומות אחרים.

ברשימת ההמתנה - 25 אלף שליחים

כראייה לשביעות הרצון של השליחים, וולט טענה שיש רשימת המתנה של 25 אלף אנשים המעוניינים לעבוד איתה. התובע הייצוגי טען מצידו שאין מקום להשוואה בין השכר השעתי לבין שכר אחר המשולם לשכירים, מאחר והשכר בוולט לא כולל את הזכויות הסוציאליות.

התביעה נידונה ברקע החלטה של בית המשפט באנגליה מוקדם יותר השנה, בנוגע לנהגי חברת אובר. בהחלטה נקבע כי על החברה לקלוט את הנהגים כעובדים מן המניין. אובר מפעילה שירות בו משתמשים יכולים ליצור קשר באמצעות אפליקציה עם נהגים, ולזמן אותם כדי שיתנו להם שירותי הסעה.

עד לפסיקה, פעלה אובר במודל הדומה לזה של וולט. הנהגים פעלו כעצמאיים, וקיבלו תשלום כנגד הוצאת חשבונית. בעקבות ההחלטה, אובר קלטה כ-70 אלף נהגים בבריטניה וזכו לתנאים סוציאליים, ימי חופשה, שכר מינימום ועוד.

בדיון הבא, שנקבע ל-3 בינואר, תיערך חקירה לשליח המתנגד להליך. לאחר מכן יסכמו הצדדים את טענותיהם, ובית הדין יכריע אם וולט ישראל תלך בעקבות אובר בריטניה ותחויב להעניק לשליחים מעמד של עובדים.

מוולט נמסר: "אלפי ישראלים בוחרים מדי יום להשלים הכנסה בפלטפורמה שלנו, בזכות המודל הגמיש שאנחנו מציעים. כלכלת הפלטפורמה שמה דגש על החופש של השליחים לבחור מתי ואיפה לעבוד ואין סיבה לשלול את הבחירה הזו מהם".

עוד כתבות

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

חוקרי רשות ני"ע הגיעו למשרדי ארית תעשיות באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ● ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה, ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של החברה-הבת רשף טכנולוגיות

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב