הניסוי הגדול לשינוי מודל השכר של עובדי המדינה יוצא לדרך / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
בשקט, ומתחת לפני השטח, מנהל בחצי השנה האחרונה הממונה על השכר במשרד האוצר ניסוי בהשתתפות כ-3,000 עובדי ממשלה. במסגרת הניסוי יחולקו תוספות שכר לעובדים - של עד משכורת נוספת בשנה - בהתאם לביצועיהם בעבודה. העובדים שידורגו אחרונים, לעומת זאת, ברוב המקרים עדיין ירוויחו, אך בחלק מהמקרים פחות מכפי שהתרגלו עד כה. השכר הממוצע לעובד במשרדי הממשלה עומד כיום על כ-17,000 שקל בחודש, לפי דו"ח הממונה על השכר.
הפיילוט יימשך כשנתיים, עד לחודש יוני ב-2023, ויקיף את עובדי משרד הכלכלה, משרד התחבורה ואגף המכס והמע"מ ברשות המיסים. מטרת הבדיקה היא מעבר לתגמול דיפרנציאלי של העובדים ויצירת תמריץ להצטיינות. זאת לעומת המנגנון הקיים כיום, שלעיתים מעודד בינוניות. במידה שהניסוי יצליח, הוא יורחב בהדרגה לכלל משרדי הממשלה ויחידות הסמך ויוכנס להסכמים הקיבוציים עם העובדים.
במצב הנוכחי, עובדי ממשלה המאוגדים בהסכמי שכר קיבוציים זכאים ל"שכר עידוד". כלומר, תוספות קבועות של עד 25% משכרם השנתי - במידה שהגיעו ל"אחוזי יעילות" גבוהים. אלא שהיעדים כל כך נמוכים או רופפים, שכמעט כל העובדים זוכים במענקי הצטיינות המרביים.
600 מיליון כעידוד שכר
במשרד הכלכלה, לדוגמה, עובד שמגיע ל-100% מהיעדים לא זוכה לתוספת, ורק החל מ-133% ביצוע הוא יקבל פרמיה של 20%. בתוך כך, אחוז היעילות הממוצע של עובד במשרד נע בין 150% ל-160%. במילים אחרות, שכר העידוד שנועד לתגמל מצטיינים הפך לחלק אינטגרלי מהשכר של כולם.
הפיילוט נעשה בשותפות עם הסתדרות העובדים, לאחר משא ומתן ממושך בינה לבין יחידת תגמול התמרוץ באגף הממונה על השכר. מענקי ההצטיינות החדשים שבפיילוט אומנם לא מחליפים את שכר העידוד לו זכאים העובדים, אבל במסגרת ההסכמות בין הצדדים הוחלט על הקשחה של התנאים לקבלת שכר העידוד. בעקבות ההסכמות, אחת לשנה תתקיים בחינה להעלאת הרף של היעדים המזכים בבונוסים וכן, שיטת חישוב אחוזי היעילות תתעדכן אוטומטית, ללא צורך בהסכמות פרטניות בכל פעם בין ההסתדרות, ועדי העובדים וההנהלה. לפי הערכת גלובס, הצפי הוא ששכר העידוד הממוצע לעובד יפחת מכ-19-20 אחוזים כיום ל-13-14 אחוזים לאחר השינויים.
במצב הנוכחי, המדינה משלמת כל שנה סכום של כ-600 מיליון שקל לעובדיה בגין שכר עידוד. העלאת היעדים להשגתו יכולה לחסוך למדינה כ-200 מיליון שקל בשנה. העדכון האוטומטי הראשון ליעדים נעשה לאחר תחילת הפיילוט בחודש מאי, והעדכון הבא יבוצע בפברואר 2022. אלא שבטווח הקצר, הפיילוט לא יחסוך כסף בהוצאות שכר לעובדי המדינה, אפילו להיפך. יישום המודל החדש של תמרוץ תגמול, לצד שכר העידוד, בעיקר יגדיל את ההוצאות בשלב זה. העובדים הזכאים יקבלו את התגמול פעם בחצי שנה, כאשר התשלום הראשון צפוי להתקבל בתלוש השכר של יולי 2022.
מענקי חוסר הצטיינות?
בכל אחת מיחידות הפיילוט משתמשים בשיטה אחרת של תגמול. במשרד התחבורה ידורגו 717 העובדים המועסקים בהסכמי שכר קיבוציים לפי עקומת ביצועים. בקצה אחד שלה, 10% העובדים המצטיינים ביותר יזכו לתוספת שכר של 8%. באמצע, 40% מהעובדים יקבלו בונוס של 5% משכרם. ומה באשר לחלק התחתון של העובדים? גם הם יקבלו תוספת שכר, בגובה 2%.
מדוע לשלם מענקי "חוסר-הצטיינות" לעובד? ההסבר שעלה הוא ניסיון למנוע מרמור בקרב העובדים שידורגו בתחתית. לכן, עובדי המשרד ימשיכו להיות זכאים לשכר העידוד הישן, בגובה של עד 20%, נוסף לתוספת הדיפרנציאלית.
במשרד הכלכלה העדיפו להימנע מדירוג אישי של העובדים, והוחלט לבצע את הפיילוט באופן של דירוג היחידות השונות, אחת לחצי שנה. הדירוג יקבע את תוספת הפרמיה למחצית השנה העוקבת. עובדי היחידות ירוויחו תוספת של בין 2 ל-8 אחוזים, לפי התפוקה.
עד כאן, נראה שבפיילוט יש יותר גזרים ממקלות. אלא שבקרב עובדי המכס ומס ערך מוסף השיטה מעט שונה. מדובר על 1,967 עובדים, שבניגוד לעובדי משרדי הכלכלה והתחבורה יש גם מה להפסיד מהפיילוט. ביחידות של רשות המיסים, מלכתחילה שכר העידוד היה גבוה יותר, עם תקרה של 25% מגובה השכר לעומת 20% בתחבורה ובכלכלה. לכן, הוחלט במסגרת הפיילוט להוריד במכס ומע"מ את שכר העידוד ל-20% ולהפוך את 5% הנותרים לדיפרנציאליים. במילים אחרות, הבונוס שהעובדים הפחות יעילים התרגלו לקבל צפוי להצטמק.
מעקב אחר התפוקה של העובדים בתפקידי מתן שירות יבדק, למשל במספר הפניות שטופלו. ואילו בתפקידים מנהליים יותר, אופי העבודה הוא לעיתים כזה שקשה למדוד בצורה כמותית. במקומות הללו, ההערכה תבוסס על הערכת המנהלים, כשעורכי הפיילוט יוודאו שבאין מדדים, העובדים לא ידורגו לפי מידת "המקורבות" שלהם למנהלים.
איך ידורגו היחידות?
בפיילוט במשרד הכלכלה, שם התחרות היא בין היחידות השונות, כל מנהל יחידה בחר את פרויקט הדגל שלו, שלפיו תדורג היחידה. המנהלים יצטרכו להתייחס למידת ההשפעה של הפרויקט על קהל היעד של היחידה, למעורבות כלל עובדי היחידה ושיתוף פעולה מחוץ ליחידה. בנוסף, המנהלים יתייחסו לשאלה עד כמה הפרויקט משפר את השירות, וכמובן גם לעמידת בלוחות הזמנים ובתקציב.
לפי שעה הפיילוט מתגמל בעיקר את העובדים, ולא יחסוך כסף למדינה בטווח הקצר. אלא שבטווח הארוך יותר, השינויים במודל התגמול עשויים להוביל להתייעלות בעבודת משרדי הממשלה ובהגדלת פריון העבודה בהם. במקביל, כך מקווים, הפיילוט יוביל להקשחת מדדי ההצטיינות וימנע מצב בו כולם "מצטיינים" ומקבלים תוספות שכר - בלי קשר לאיכות העבודה שלהם ולהשקעה שלהם.
"הוספת תגמול דיפרנציאלי היא רצויה, אך מצד שני מה שבאמת צריך זה שינוי מודל העסקה עצמו במגזר הציבורי כדי שיהיה יותר יעיל", אמר ד"ר ארז כהן, מומחה למדיניות ציבורית וכלכלה פוליטית באוניברסיטת אריאל. "השינוי משאיר את הבונוס של העובדים, וגם אם משנה קצת את הגובה שלו, עדיין מי שלא יעיל ימשיך לעבוד בשירות הציבורי. הבעיה היא מובנית כי יש להם קביעות. צריך שתהיה מערכת שממש תתמרץ אותם לעבוד, במובן שיש גם איום שאם לא תהיה טוב לא תתקדם וגם לא תישאר במערכת. השינוי שעושים עכשיו בעיקר יעמיס על הקופה הציבורית. אולי זה ישפר קצת את התפוקה של חלק מהעובדים, אבל עדיין ממשיכים לשמר עובדים לא טובים. הבעיה היא בקביעות. אני יודע שאת זה יהיה מאוד לשנות מול ההסתדרות, אבל זה הכרחי כדי לייעל את כוח האדם בשירות הציבורי. בעיה נוספת היא מי יקבע את היעדים. לא תמיד אפשר למדוד וזה עלול להפוך לסחר-מכר של מננלים שרוצים לצ'פר את העובדים שקרובים אליהם, ואז זה יהפוך לעוד מנגנון של תוספות שכר לעובדים".
אתי שגיא, סגנית בכירה לממונה על השכר לתגמול ותמרוץ התייחס לפיילוט: "יחידת תגמול ותמרוץ באגף השכר רואה חשיבות רבה בעידוד היעילות, הפריון, האפקטיביות ושיפור השירות של עובדי המדינה באמצעות הפעלת מודלים לתמרוץ עדכניים, גמישים ודיפרנציאליים. לצורך כך יצאה היחידה בשיתוף ההסתדרות לפיילוט לשיפור מנגנוני התמרוץ הנוהגים במשרדי הממשלה. הפיילוט חל על שלושה משרדים: הכלכלה, תחבורה ומכס ומע; ובאם יצלח יתרחב ליתר שירות המדינה. במסגרת הפיילוט נבחנים מהלכים לייעול מנגנוני התמרוץ הקיימים ביניהם: האצלת סמכויות, תהליכי התאמה ובקרה אוטומטיים וכן הכנסה של מודלי תמרוץ דיפרנציאליים זאת כחלק ממדיניות אגף השכר לעידוד מצוינות אישית".
מההסתדרות נמסר: "מדובר בפיילוט בשלוש יחידות ממשלתיות, שגובשה בשותפות מלאה עם משרד האוצר. מטרת התכנית, לשפר את יחסי העבודה ולקדם שיטות עבודה עדכניות ואפקטיביות. זאת, תוך מתן תגמול הולם, ראוי ושוויוני לעובדים ולעובדות. הפיילוט החל בתחילת 2021 וצפוי להסתיים במרץ 2023, כשבתום כל שנה יש נקודת בקרה וקבלת החלטות לגבי ההמשך. כל מהלך עתידי בנושא זה ייבחן ע"י ההסתדרות, על מנת לקדם את שירות המדינה מחד, ולשמור על זכויות העובדים מאידך".