האינפלציה בארה"ב נבלמת בינתיים בגבול הישראלי. ותודה לשקל החזק

בארה"ב מדד המחירים לצרכן הגיע לשיא שלא נראה משנות ה-80 של המאה הקודמת, עם שיעור אינפלציה של כמעט 7% • בישראל לעומת זאת, שורה של גורמים ייחודיים לכלכלה המקומית שומרים על קצב עליות מחירים נמוך יחסית ובטווח היעדים שהגדיר בנק ישראל

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

נתוני האינפלציה שפורסמו ביום שישי האחרון בארה"ב הצביעו על עלייה בקצב שלא נראה מאז ימי רייגן כנשיא, כאשר עליית מדד המחירים לצרכן בארה"ב הייתה גבוהה כמעט פי שלושה מזו שבישראל בשנה האחרונה.

האינפלציה בארה"ב בחישוב שנתי הגיעה לשיעור של 6.8% בנובמבר (לעומת 6.2% באוקטובר). זה הנתון הגבוה ביותר בארבעת העשורים האחרונים. האינפלציה עולה לא רק בארה"ב אלא בעולם כולו ושרי האוצר של מנהיגי המדינות החברות ב-G7 צפויים להיפגש השבוע כדי לדון בסיכוני האינפלציה.

ישראל חריגה בנוף האינפלציה - לטובה

איפה ישראל בסיפור הזה? במקום טוב מלמטה. שיעור האינפלציה בישראל עדיין בתחום היעד שהגדיר בנק ישראל: בין 1% ל-3%. איך זה מתאפשר? ישראל לא יוצאת דופן בעניין הגורמים שמובילים לעלייה באינפלציה כמו משבר האספקה העולמי, עליית מחירי השינוע חומרי הגלם בעולם וכן הלאה, אך כמה גורמים ממתנים עומדים לזכותה של ישראל שהצליחה להאט את שיעור האינפלציה ל-2.3% באוקטובר (בחישוב שנתי). נקדים ונציין כי החישוב של הלמ"ס לא כולל את מחירי הדיור הגואים.

ההאטה בשיעור האינפלציה בישראל באוקטובר נרשמה בעיקר בשל הירידה המפתיעה בסעיף התיירות והטיסות - שגרע 0.3% מהמדד כולו. נתון אוקטובר המפתיע שיקף את תרומתו של השקל החזק שפעל להוזלה של מחירי הטיסות. מעבר לכך, התחזקות השקל בלמה חלק מעליות המחירים וגם כוח הקנייה של הישראלי בחו"ל התחזק. ברבעון האחרון התחזק השקל ב-2.5% מול הסל של שותפות הסחר (השער הנומינלי האפקטיבי), מה שסייע להתמודד עם עליות מחירי המוצרים המיובאים.

סיבוב הפרסה של רשתות המזון

גורם נוסף שפועל למיתון האינפלציה המקומית הוא אפקט החקירות בענף המזון. אחרי שחשדות תיאום מחירים ריחפו מעל התחום ומנהלי חברות המזון זומנו לחקירה ברשות ההגבלים, חלה נסיגה בכוונה להעלות מחירים.

כך למשל, חברת דיפלומט ציינה בדוחותיה הכספיים כי היא לא צפויה להעלות מחירים למרות אתגרי השינוע, שאת השפעתם אגב הגדירה כ"לא מהותית". דיפלומט אף הגדילה לעשות כשכתבה כי גם ספקי החברה לא העלו מחירים והיא עצמה מבצעת הליכי התייעלות על מנת להקטין את השפעות האירועים הללו.

אחרי שהמנכ"ל יצא בכותרות כי אין מנוס מהעלאת מחירים, רשת המזון ויקטורי ציינה עם פרסום הדוחות הכספיים כי החברה עושה את מירב המאמצים לשמור על סל מוצרים זול ולא להעלות מחירים למרות התייקרות התשומות.

חברת ויליגר מיהרה להוציא עדכון דחוף, עוד לפני פרסום הדוחות הכספיים, כי החברה החליטה לספוג את ההתייקרויות נוכח עליות המחירים, וזאת אחרי שמנכ"ל החברה צביקה ויליגר הכין את הקרקע אחרי חג שבועות כשהבהיר כי לא יהיה מנוס מהעלאת המחירים נוכח עלייה במחירי חומרי הגלם וזינוק של פי 10 בעלויות השינוע. אחרי מחאת 2011 שהמלצותיה עוד לא באו לכדי מימוש, בשורה התחתונה עדיין קשה להעלות פה מחירים.

בניגוד לאירופה, בישראל אין משבר גז

עליית מחירי האנרגיה הופכת לאיום של ממש על כלכלות העולם, ובפרט אירופה. מחיר הנפט הגולמי רשם לאחרונה שיא של שבע שנים, מחירי הגז הטבעי כמעט הוכפלו בשישה החודשים האחרונים והגיעו גם הם לשיא של שבע שנים - ועל הדרך העלו חששות באירופה מקשיי אספקה לקראת חורף קר במיוחד, וגם מחיר הפחם הגיע לשיא.
על פי התאוריה, העלייה במחירי האנרגיה מתדלקת את שיעור האינפלציה למעלה, מכבידה על הוצאות הצרכנים ועלולה להביא להאטה כלכלית.

יחד עם זאת, הופעת האומיקרון הצליחה להרגיע את מחירי הנפט מטה מתוך חשש להאטה בביקושים ואת ציפיות האינפלציה בהתאם. מחיר הנפט, שנשק ל-85 דולר לחבית, באמצע נובמבר, נע כעת סביב 70 דולרים לחבית.

לעליית מחירי הדלק השפעה על עלות חומרי הגלם והשינוע שמשפיעים כמובן גם על השוק המקומי אך הירידה שנרשמה בשבועות האחרונים פועלת כגורם ממתן לאינפלציה. לגבי מחירי הגז, בזמן שבאירופה חוששים מחורף קר, ישראל נהנית ממחירים קבועים ממאגרי הגז שמול חופיה.

לדברי ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית של בנק הפועלים, "עליית מדד המחירים לצרכן בארה"ב הייתה גבוהה כמעט פי שלושה מזו שבישראל בשנה האחרונה. הייסוף בשער השקל ומחירי הגז הטבעי מסבירים חלק גדול מהפער. בדומה לארה"ב, גם בישראל השכר הממוצע עלה בשנתיים האחרונות בכ-10%, ונוצר מחסור בעובדים. לכן, חלק מתנאי הרקע דומים.

"אם בוחנים את סעיף הדיור לדוגמה, בארה"ב עלו המחירים בשנה האחרונה ב-3.8%, ואילו בישראל הם עלו בחצי מזה - 1.9%. מחירי ההלבשה עלו בארה"ב בשנה האחרונה ב-5% ובישראל הם בכלל ירדו ב-3.7%.

בשני סעיפים אלו קשה לנו להסביר את הפערים הגדולים, ואם מסתמכים על המדד בארה"ב אז אולי נראה עלייה מואצת בסעיפים אלו בחודשים הקרובים. מחירי המזון עלו בארה"ב ב-6.1% ובישראל רק ב-3.2%, אך פער זה כן יכול להיות מוסבר לדוגמה בייסוף ובהתגברות התחרות בין רשתות השיווק.

שוק האג"ח מגלם בישראל אינפלציה ממוצעת בשיעור של 2.5% לשנה בחמש השנים הקרובות, מעט נמוך מהאינפלציה הנגזרת בארה"ב שעומדת בתקופה זו על 2.8%. השווקים מגלמים בשלב זה את הסיכון לאינפלציה עולמית גבוהה, זאת תחת ההנחה שהבנקים המרכזיים בעולם ימשיכו לא לגלות נחישות במאבק באינפלציה".

מדד נובמבר: יישען בעיקר על תקווה

השבוע יפורסם מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר בישראל. מודי שפריר, האסטרטג הראשי של בנק מזרחי טפחות מעריך כי מדד נובמבר צפוי לעלות ב-0.1% ולשקף עליית מחירים של 2.6% בחישוב שנתי. "מדד נובמבר השנה צפוי להיות גבוה ביחס לשנים עברו. מחירי הדלקים עלו בנובמבר ב-3.6% ויעלו את מדד המחירים לצרכן ב-0.11%.

מאידך, הם צפויים להוריד את מדד דצמבר בשיעור דומה, ולהוריד גם את מדד ינואר בכ-0.05%. התחזית לאינפלציה ל-12 החודשים הקרובים עומדת על 1.9% כאשר ירידה משמעותית יותר באינפלציה צפויה לקראת שנת 2023, זאת על רקע הלחצים לייסוף השקל, הציפייה לפתרון משבר ההיצע בעולם ותחילת מימוש רפורמת הייבוא והרגולציה להורדת יוקר המחיה".