האחרונה לזהות: מדוע ישראל מפספסת את הפוטנציאל של שוק תחליפי החלבון

הפיכת זירת החלבונים האלטרנטיביים לנושא בעדיפות לאומית יכולה לייצר 55 אלף משרות בשכר גבוה במשק עד שנת 2030, ולהשיא תשואה עודפת למשק פי 15 מהסכום הראשוני שתשקיע המדינה. כך לפי דוח חדש של ארגון GFI ופירמת הייעוץ וראיית החשבון EY.

בוועידת האקלים של האו"ם הודיע ראש הממשלה נפתלי בנט כי ישראל תפעל לעודד את צמיחתו של ענף האקלים-טק במקומי, ובכך תתרום את חלקה למאבק במשבר האקלים העולמי. אלא שענף החלבון האלטרנטיבי המקומי, המתמודד עם חסמים משמעותיים, עלול לאבד את מעמדו בזירה הבינלאומית ללא פתרונות מצד הממשלה.

תעשיית הפודטק מסייעת להילחם בנזקים האקולוגיים והאקלימיים של תעשיית המזון מן החי. היום, 14.5% מגזי החממה הגורמים להתחממות הגלובלית מקורם בתעשיית חקלאות בעלי החיים - יותר מכל תחום התחבורה. תעשיית המזון מן החי נמצאת במקום הראשון בעולם בצריכת מים מתוקים, משאב במחסור. היא גם הגורם העיקרי לבירוא יערות העולם, ו-73% מהשימוש העולמי באנטיביוטיקה מיושם בתעשייה הזו.

הגיוס של חברות ישראליות עלה ב־300%

עד שנת 2050, צפויה אוכלוסיית העולם למנות כ-10 מיליארד בני אדם, והביקוש לחלבון צפוי להכפיל את עצמו. לכן גדל גם הביקוש למקורות חלופים ובני קיימא לחלבונים, כך שעד 2035, השוק העולמי של חלבון אלטרנטיבי צפוי לצמוח לכ-290 מיליארד דולר ולהוות 11% משוק החלבון העולמי.

בשנים האחרונות הפך התחום למקור רותח לגיוסים ובעל קצב הצמיחה השנתי הגבוה ביותר מבין תחומי זירת הייטק בישראל: 187% בשנה, לעומת 45% באבטחת סייבר, 40% בתחום הפודטק בכללותו, ו-11% בתחום המדטק. סך הגיוס של חברות ישראליות בתחום עלה בכ-300% בשנת 2020, ובשנת 2021 הוא עשוי להכפיל את עצמו. ישראל ממוקמת במקום השלישי בעולם במדד מספר המשקיעים הפעילים בתחום, והיא השנייה בעולם במספר חברות ההזנק בתחום הפרמנטציה (התססה) והבשר המתורבת.

אך דווקא מדינות רבות אחרות היו הראשונות לזהות את התחום כמנוע צמיחה משמעותי, וליישם אסטרטגיות לקידומו באמצעות השקעות כספיות, הקמת מתקנים, הרחבת מחקר ותוכניות רגולטוריות. כך למשל, האיחוד האירופי הגדיל את החלבון האלטרנטיבי כאחד מששת תחומי המיקוד של תוכניות הוריזון, והודיע על תוכנית מימון בהשקעה של 32 מיליון יורו עד 2027.

בבריטניה משקיעה הממשלה 50 מיליון פאונד לבניית אשכול חדשנות שיסייע לחוקרים וליזמים, ו-75 מיליון פאונד על פני חמש שנים לטובת מחקר בתחום. דנמרק משקיעה 168 מיליון יורו בפיתוח וקידום מוצרים בתחום, וקנדה 100 מיליון דולר בהפקה וייצור של חלבון צמחי, לצד העמדה של רשת מרכזי חדשנות עם תשתיות למסחור פיתוחים ב-65 מיליון דולר. בארה"ב מקימה המדינה קרן מחקר לתחום, לצד מענק ממשלתי ראשון מסוגו למאגד מחקרי, והודו מקימה מכון מו"פ לבשר מתורבת ותומכת במכוני מחקר שעוסקים בפיתוח חלבונים.

בישראל אין תוכנית ברורה לקידום התחום, והוא אינו נמצא בתעדוף ממשלתי בשלב זה, וסובל מחסמים משמעותיים. ב-Good food Institute בישראל הניחו על שולחן הממשלה תוכנית לאומית לפתיחת החסמים, תוך השקעות שיאפשרו את שגשוג התחום באופן בר קיימא שנים קדימה, ויובילו לצמיחה משמעותית שלו.

לפי התוכנית, שנכתבה בשיתוף פירמת הייעוץ EY, השקעה בגובה 1.6 מיליארד שקל - כ-900 מיליון שקל מצד הממשלה והיתר מצד שותפים מהמגזר העסקי, תוביל ליצירה של מעל ל-55 אלף משרות בעשור, בהן השכר גבוה בממוצע ב-65% מהשכר הממוצע במשק (לעומת כ-17 אלף ללא תוכנית ממשלתית), הקמה של כ-380 חברות הזנק ו-63 מפעלים לייצור חלבון, ותשלום מסים בהיקף של 26 מיליארד שקלים בעשור.

ישראל אף תוכל למשוך כ-30 שחקנים גלובליים לפעילות בישראל, להשיב לישראל 300 מדענים בתחומי החיים, למשוך השקעות הון זרות בהיקף של כ-74 מיליארד שקל בעשור, ולהגדיל את הייצוא המקומי.

"לתחום המזון אין 'אבא ואמא' בממשלה"

תחום החלבון האלטרנטיבי מבוסס על שלוש טכנולוגיות עיקריות, המאפשרות ייצור תחליפי בשר, ביצים וחלב ללא שימוש במקורות מן החי: חלבון ממקור צמחי, בשר מתורבת, ופרמנטציה (התססה). כלל התחומים דורשים פתרונות לחסמים העיקריים בישראל: מיעוט תשומות ותשתיות מחקריות, מעבר משלב המחקר לפיתוח וייצור והתמודדות עם רגולציית המזון.

לפי GFI, כיום קיים מחסור באקדמיה בחוקרים ובעתודה מחקרית בתחום החלבון האלטרנטיבי. אין מסלולים אקדמאיים יעודיים, והתחום לא מקבל מספיק הכרה בקרב גופי מימון מחקר. זאת, כאשר בסיסה של התעשייה הוא במחקר חדשני ופורץ דרך.

"סטארטאפים מגיעים לרוב מיוזמות מהאקדמיה, לאחר מחקר שלוקח שנים. המשקיעים כבר חרשו את ההזדמנויות שהיו באקדמיה בזירה המקומית ומיצו אותן. אנחנו רואים כבר היום משקיעים ישראלים שהולכים ומשקיעים באקדמיה בחו"ל, כי אין מספיק מחקרים בישראל. היה כאן גל, גיוסים וסטארטאפים, אבל כדי שהוא ימשיך - חייבים להשקיע במחקר, בראייה ארוכת טווח", אומר ניר גולדשטיין, מנכ"ל GFI.

 ניר גולדשטיין, מנכ''ל GFI / צילום: GFI

חסם מרכזי מאוד הוא היעדר תשתיות המאפשרות מעבר ממחקר לפיתוח וייצור. בתחום הפרמנטציה והבשר המתורבת, בולט העניין במיוחד. בישראל לא קיים מכשור ייעודי, בשל מחירו הגבוה. לכן, לאחד מחקר ראשוני בארץ, ישנה מגמה של מעבר מיזמים ישראלים לחו"ל, בשל מחסור בציוד וידע בזירה המקומית. לדברי גולדשטיין, "בישראל אין תשתית מו"פ לסטארט-אפים. או שהם לא קמים, או שהם מעבירים את הפעילות המו"פית שלהם לחו"ל. אין תשתית סקייל אפ שיתופית בתחום וזה מונע התפתחות של סטארט-אפים.

במדינות אחרות אנחנו כן רואים למשל שיזמים יכולים לשכור ביוראקטורים לביצוע ניסויים. בתחום החלבון מהצומח, אין בישראל אקסטרודר - מכשיר בסיסי בתעשייה, שאיפשר ליצור את המרקם הסיבי בביונד ובאימפוסיבל".

רגולציית מזון חדש אף היא חסם משמעותי. זוהי אחת הסיבות המרכזיות שחברות חלבון אלטרנטיבי בוחרות את מדינת ייצור והפיתוח. בישראל, נדרשים היזמים לעמוד בתקנות מסורבלות, וב-GFI מזהירים כי אם לא יזורז הטיפול בהיבטים הרגולטוריים, חברות ישראליות עלולות "לברוח" למדינות אחרות. "יש פה תחום מאוד יפה שנבנה בישראל.

אנחנו מעריכים שהגיוסים יחצו השנה את המיליארד דולר, אבל לא בטוח שזה יימשך, כשבעולם אנחנו רואים תחרות הולכת וגוברת. ישראל צריכה לשמר את המובילות שלה, אחרת לא תהיה יותר יזמות ישראלית", אומר גולדשטיין. "היום, לתחום המזון אין 'אבא ואמא' בממשלה, והוא נופל בין הכיסאות. בנוסף לזה, צריך תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח, שתבין מהם צווארי הבקבוק ואיפה הממשלה צריכה להתערב. תכנון ארוך טווח, ישאיר את ישראל בחזית. אנחנו צריכים לבחור: האם אנחנו האב המשמעותי והמוביל בתחום, או שאנחנו נהפכים למדינה אחת מיני רבות". 

למרות שהפוליטיקאים ומשרדי הממשלה מתמהמהים, ברשות החדשנות זיהו את הפוטנציאל בתחום הפודטק והחלבון האלטרנטיבי. לפי מבקר המדינה, בשנת 2018 שיעור ההשקעה הציבורית של רשות החדשנות בתחומי האנרגייה, המים, הסביבה והקיימות היה 4%, השיעור השלישי הנמוך ביותר מבין התחומים שנסקרו. אך לפני 7 שנים הקימה הרשות חממה ראשונה בתחום, והייתה שותפה להקמת חממה נוספת בקריית שמונה.

בנוסף מממנת רשות החדשנות כבר שנים חברות פודטק וחלבון אלטרנטיבי בסכומים של עשרות מליוני שקלים בשנה. ברשות הכריזו לאחרונה על הקמת מאגד בתחום, אולם זה נמצא בשלבים של בדיקת היתכנות להקמה. סמנכ"לית הזנק ופיתוח עסקי ברשות, אניה אלדן אומרת כי "הרשות פועלת לטפל בשלשת החסמים העיקריים - הגדלת המחקר היישומי באקדמיה, השלמת תשתיות ייצור חסרות, פיילוט רגולטורי לתמיכה ברגולטור בחדשנות. המדינה נותנת תמריצים לשוק הפרטי ופועלת להסיר חסמים. את השאר עושה השוק הפרטי".