צרות בהייטק / איור: גיל ג'יבלי
טייטלים מפוצצים, משרדים מפנקים וכסף גדול הופכים את ההייטק לגביע הקדוש של שוק התעסוקה. תשאלו את נדיר האקרמן. מתחת לדימוי הנוצץ - 24 טעמים של גלידה לפחות - מסתתרת תעשייה שמעסיקה כ-300 אלף איש ואישה (בעיקר איש) ומתמודדת עם כמה אתגרים.
"צרות בהייטק" היא קבוצת פייסבוק שמאפשרת לכם להבין איך נראים החיים של הילדים החנונים שהצקתם להם בבית הספר. אלא אם כן אתם הילדים החנונים האלה ואז פשוט תרגישו בבית.
חלק מהפוסטים ב"צרות" עוסקים בבעיות של ממש - המלצה על אוזניות מבודדות רעש, מיסוי אופציות ואיך אפשר להשתלב בתעשייה שמחפשת עובדים בני 20 עם ניסיון של 30 שנה.
מה שהופך את "צרות" לקבוצה חיננית שמעוררת עניין גם בקרב עובדי לואו-טק הוא הפולקלור, הזוטות וההומור. אינספור דיונים עוסקים בשאלת 14 השקל - האם מגיע טיפ לשליח. כלל אצבע: בכל דיון כזה ישתתף מתכנת שיטען שהוא לא מקבל תשר כשהוא עושה עבודה טובה.
אחת הגיבורות של הקבוצה היא "סיגי" - שם גנרי, לא בלתי מיזוגני - שהוצמד למגייסות כוח אדם. הגאות בנאסד"ק הפכה את הענף לשוק של עובדים והמעסיקים מנסים לדוג את האיכותיים ביותר ביניהם. מי שנשלחות למשימה המאתגרת הן נשות משאבי האנוש, שחוטפות בקבוצה ריקושטים שגובלים פה ושם בנאצות.
העוצמה היחסית של העובדים במערכת היחסים מול המעסיקים הובילה לאינפלציה בשימוש בפועל "לרפרש". לא מדובר בלחיצה על "F5" אלא בריענון של קורות חיים - ובמילים אחרות חיפוש מקום עבודה אחר. שאלה יהיו הצרות שלנו.