שלו חוליו / איור: גיל ג'יבלי
נכון למועד כתיבת שורות אלה, שלו חוליו, מי שהיה שותף לייסוד NSO ומנהל אותה בשנים האחרונות, הוא אחד המנכ"לים הבולטים במשק שאינו יודע כיצד יסיים את 2021 או יתחיל את 2022. חוליו מנהל כעת את קרב הבלימה של חייו להוצאת חברת הסייבר ההתקפי שהקים מהרשימה השחורה של משרד המסחר האמריקאי - לאחר שתפסה את עיניו של הממשל בטענה כי היא מסייעת להפצת כלים דיגיטליים המשמשים לדיכוי זכויות אדם. קבוצה של מחוקקים דמוקרטים אף קראה לממשל להטיל סנקציות על חוליו, לצד מנהלים בחברות דומות. NSO אמנם מוכרת את תוכנת הסוס הטרויאני שלה פגסוס לרשויות ביטחון הנלחמות בעזרתן בפשע ובטרור, אך יש גם העושים בהן שימוש לרעה כמו מעקב אחר מתנגדי משטר, פוליטיקאים, עיתונאים ובני משפחה סוררים.
כל עוד NSO ברשימה השחורה, היא תתקשה עד מאוד לעבוד עם כמה מרשויות הביטחון האמריקאיות שהיא משרתת. אחרי מהמורות רבות במהלך השנים, שכללו עשרות תחקירים של כלי תקשורת מובילים כמו ה"וושינגטון פוסט", "הגרדיאן", והתוכנית "60 דקות" של רשת סי.בי.אס, נדמה שמגזר דין שכזה כמעט ואין דרך חזרה. NSO היתה יכולה להסתדר אם כל מדינה אחרת היתה סוגרת עליה את השאלטר - אבל כשזו ארה"ב, אין לה זכות קיום.
נראה שחוליו מבין זאת היטב, ובתרחיש שבו NSO לא תצא מהרשימה השחורה, היא עשויה למכור את פעילות פגסוס, או לכל הפחות להוסיף לה נדבך משמעותי של פעילות סייבר הגנתי המשרתת ארגונים ממשלתיים ורשויות ביטחון. חוליו לא יהסס למתג את החברה מחדש ואולי אפילו להביא הנהלה חדשה. את המומחיות של העובדים באיתור חולשות, את הקשרים שלו עם מדינאים ואנשי ביטחון, את התשתית הטכנולוגית שקיימת בחברה - אי אפשר יהיה להחליף.
NSO תיוולד אולי כחברה חדשה ותחת מותג אחר, אך הצוות ודאי יתגעגע לצבר ההכנסות שהיא ייצרה בימים שבהם מכרה את מרכולתה לשליטים מפוקפקים.