רמי לוי ואיציק אברכהן / איור: גיל ג'יבלי
גם חקירה מתוקשרת של רשות התחרות לא הצליחה להרוס את השנה המצוינת של רשתות המזון. את 2021 הן מסיימות כשידן על העליונה, עם רווחיות שיא ועם תחושה שהסופרמרקטים הם הסחורה הכי לוהטת בעיר גם אחרי שיצאנו מהסגרים.
בנובמבר זרקה רשות התחרות פצצה, כשקראה אליה לחקירה את רמי לוי, הבעלים של רשת שיווק השימה, את מנכ"ל שופרסל איציק אברכהן, את מנכ"ל ובעלי רשת ויקטורי אייל רביד ועוד. החשדות היו דרמטיים: הסדרים כובלים ותיאום מחירים שביצעו רשתות השיווק ויצרני המזון הגדולים (שטראוס, דיפלומט ועוד).
אבל די מהר, בהפוך על הפוך, המצעד הארוך של נחקרים מפורסמים הוציא לא מעט עוקץ מהפרשה המתגלגלת. שום אקדח מעשן לא הופיע. ההנחה המרכזית הייתה ונשארה שמדובר בעיקר בזעמה של הרשות על ראיונות והצהרות ששחררו אותם מנהלים ובעלים בתקשורת בנוגע לציפיות להעלאות מחירים - משהו שיהיה ככל הנראה מאוד קשה להגיע איתו לבתי משפט ולכתבי אישום.
שנת הקורונה 2020 פתחה את תור הזהב של רשתות המזון. כשלא יכולנו לבלות במסעדות, ולא מעט זמן גם הסתגרנו בבתים, העמסנו את המדפים ואת המקררים. אבל גם כשהקורונה הפכה לשגרה ב־2021, התברר שאפשר לפצות על הירידה ברמת ההכנסות דרך התייעלות ועליות מחירים - שהעלו את הרווחים בדוחות רשתות המזון לשיאים חדשים.
ההתעוררות הגדולה גם חידשה את מרוץ הרכישות: אחרי קרב שליטה מתיש, אלקטרה והפניקס רכשו את יינות ביתן, שגם קנתה קודם לכן מספר סניפי מגה מובילים. במקביל הודיעה אלקטרה כי תביא לישראל את רשת סבן אילבן האמריקאית, שתפתח פה בקרוב עשרות סניפים קטנים.
חברות הדלק, שהבינו כבר מזמן שהן לא צריכות להציע רק דלק ושמן לרכבים, הצטרפו לחגיגה: סונול קנתה את רשת סיטי מרקט; ופז, שרכשה קודם לכן את סופר יודה, דיווחה על עסקת ענק לרכישת פרשמרקט לפי שווי עתק של 2.1 מיליארד שקל.
הרווח התפעולי של רשתות המזון מסביר חלק מהנהירה לתחום. הרווח עומד כיום על כ־5% מההכנסות (רשת פרשמרקט הקטנה הצליחה להציג רווחיות חריגה של 10%), לעומת 2%-3% רק לפני 5 שנים. מה השתנה מאז? ראשית, רשת שופרסל ניצחה בנוק-אאוט את מגה (ומי זוכר את קלאבמרקט ז"ל), והשליטה הגדולה שלה בשוק אפשרה לה - ובהמשך לשחקניות אחרות - להעלות את המחירים.
במקביל, הרשתות גילו את הסופרמרקטים העירוניים (פעם קראנו להם מכולות), שם שולי הרווח הרבה יותר גבוהים. יתרון הגודל - לשופרסל יש היום יותר מ־300 סניפים, ויקטורי ורמי לוי מתקרבים ל־60 סניפים - מאפשר לרשתות להתייעל כל הזמן תפעולית ולשנות את מאזן האימה מול הספקים הגדולים, שנאלצים לספוג בעצמם את התייקרויות המחירים העולמיות וכבר לא מצליחים בקלות לגלגל אותן אל רשתות המזון ומהן אל הצרכנים הקטנים.
ובזמן שהרשתות עצמן בעיקר חוששות להעלות מחירים ולספוג את הזעם הציבורי (שעלול לשלוח צרכנים לרשתות מתחרות), דווקא ממשלת ישראל נחלצה לא מזמן לעזרתן. מיסוי המוצרים החד-פעמיים, מיסוי המשקאות הממותקים ואפילו הרחבת חוק הפיקדון לבקבוקים הגדולים הכתיב העלאות מחירים בשוק "בגלל הממשלה", ואפשר לרשתות לעדכן את המחירים גם בעשרות מוצרים אחרים.