אמיר ירון / איור: גיל ג'יבלי
הנגיד אמיר ירון עמד השנה בפני אתגר ענק: לנווט את הספינה בעת משבר פיננסי שהעולם לא ראה כדוגמתו - כזה שבו ההיצע והביקוש העולמי נדמו יחדיו. המשק צלח את המשבר עם פגיעה קלה בלבד, הכלכלה הישראלית במצב טוב בסיום הגל הרביעי של הקורונה, וזאת בעיקר בשל ההחלטה הנכונה של הנגיד להפעיל תמיכה אגרסיבית לשוק הפיננסי, בדומה למקבילו בפד האמריקאי.
אבל קשה לומר שהנגיד ירון השאיר חותם משמעותי לעת עתה. תפקידו כיועץ כלכלי לממשלה לא בא לידי ביטוי בממשלה הקודמת, וגם מול הממשלה הנוכחית המצב לא חף מבעיות. ובכל זאת, אם נחזור להגדרות התפקיד של בנק ישראל, הרי שהמטרה העיקרית - שמירה על יציבות מחירים - אכן הושגה. למרות עליית האינפלציה בעולם שנרשמה כתוצאה מהשלכות משבר הקורונה, בישראל האינפלציה בולטת במקום טוב מלמטה בהשוואה בינלאומית, בין היתר בשל השקל החזק.
בנוגע לשוק המט"ח קשה לומר שהנגיד המציא את הגלגל, אלא המשיך את אותה מדיניות של קודמיו לרכוש דולרים. אבל השקל המשיך להתחזק, וקשה לשפוט את ירון על כך, שכן קשה עד בלתי אפשרי לחסום את הכוחות הגדולים שמשפיעים על שוק המט"ח. במקרה הטוב אפשר רק למתן אותם, וזה פחות או יותר מה שבנק ישראל עשה במהלך העשור החולף וממשיך לעשות כעת.
במהלך כהונתו קרא ירון לראשונה מזה 20 שנה לבחון את שינוי יעד האינפלציה, קידם את רפורמת הבנקאות הפתוחה, ודחף לבחינת הנפקת מטבע דיגיטלי מחדש. כנראה שאת עיקר החותם של הנגיד ירון ניתן יהיה לראות בשנים הבאות אם מערך התשלומים ישתנה, וגם אם האינפלציה בעולם תיעצר בגבולות ישראל. לעת עתה אפשר לומר שהנגיד לא עשה טעויות דווקא בעת משבר, וזו סיבה מספיק טובה כדי להיבחר לאחד מאנשי השנה.