חברי ועדת החקירה לאסון מירון / איור: גיל ג'יבלי
באסון שהתרחש בהילולת ל"ג בעומר השנתית בקבר הרשב"י בהר מירון השנה נהרגו 45 משתתפים, ונפצעו למעלה מ-150. האסון הקשה הכה את המדינה בתדהמה. בימים אחרי האסון שרר אבל לאומי, אבל במקביל נעשה ניתוח בלתי פוסק של הכרוניקה שהובילה לאסון הקשה לעיכול. הצעד הבא של הממשלה - מינויה של ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת האירוע ולשם מניעת האסון הבא - היה כמעט מובן מאליו.
ביוני השנה מינתה נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות את נשיאת בית המשפט העליון בדימוס השופטת מרים נאור לעמוד בראש הוועדה. חברי הוועדה הנוספים שמונו הם הרב מרדכי קרליץ, לשעבר ראש עיריית בני ברק וחבר ועדת טל, והאלוף במילואים שלמה ינאי, לשעבר אלוף פיקוד הדרום וראש אגף התכנון במטכ"ל. כל אחד מהם בעל רקורד משמעותי בתחומי עיסוקו וזווית ראייה רחבה של המשק והציבוריות הישראלית - משפטית, דתית, ניהולית ותכנונית. יחד הם משקפים עשרות שנים של ניסיון מקצועי רלוונטי לסוגיה בה הוועדה דנה.
השלושה הבינו מיד את גודל השעה. הם הבינו שאם הם לא יפרסמו המלצות בהקדם, האסון הבא יקרה וכבר לא יפתיע אף אחד. אז הם קיימו 16 דיונים מרתוניים שבמהלכם שמעו למעלה מ-50 עדים, ופרסמו בנובמבר האחרון דוח ביניים קצר וממוקד הכולל רק המלצות פרקטיות למניעת האסון הבא - בהן הגבלת קהל, קיום הדלקה מרכזית אחת בטקס קצר במקום כ-20 כפי שהיה עד היום, ומינוי שר אחראי לאירוע. ההמלצות מכוונות לאירוע הקרוב שעתיד להתקיים במאי הבא, וחברי הוועדה הבינו שאם לא יפרסמו אותן מספיק זמן מראש המדינה לא תספיק להיערך.
בפני חברי ועדת האסון במירון עבודה רבה, עדים רבים עוד יישמעו וצפויות להם החלטות קשות, אבל הם כבר "עשו את שלהם" במובן משמעותי מאוד, אולי הכי משמעותי שיש - המניעתי. כעת ממתין הציבור הישראלי לחלק ה"סקסי" והתקשורתי יותר של ההמלצות - הצבעה על "האשמים".