גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פסיקת חוק הלאום מהווה מהפכה חוקתית מבלי משים: חוק יסוד מפלג ובית משפט מאחה

בעתירות נגד חוק הלאום, בית המשפט העליון, בהנהגתה של הנשיאה חיות, אימץ ויישם את דוקטרינת "התיקון החוקתי שאינו חוקתי" ● נפל דבר בישראל: כוחה של הכנסת כרשות מכוננת הוגבל כחלק מהכרעת הדין, ולא באמרת אגב

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות / צילום: תמר מצפי
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות / צילום: תמר מצפי

בתקופה גורלית של משברים פוליטיים ובריאותיים חסרי תקדים, ניתנו שלושה פסקי דין מכוננים בשנה החולפת העוסקים בשאלת סמכותו של בית המשפט לבחון את תוקפם של חוקי יסוד. חוקי יסוד נהנים ממעמד של חוקה עליונה ובית המשפט מגן על מעמדם באמצעות דרישה שחוקים רגילים יקיימו את הוראותיהם או יבוטלו. על רקע זה, הכרה בסמכות בית המשפט לפסול חוקי יסוד היא דרמטית. בית המשפט העליון קבע כי הוא לא מתערב בשלב זה בתוכנה של החוקה אלא רק מוודא כי חוקי יסוד נושאים מאפיינים צורניים של חוקה. אולם, בית המשפט אמר דבר אחד, ועשה דבר אחר. הוא אמר כי אינו מתערב בתוקפו של חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי, אבל הן הנמקתו והן תוצאות פסיקתו מלמדים אחרת. לעובדה זו השלכות מרחיקות לכת על משמעותו של חוק יסוד: הלאום ועל יחסי הכוחות בין הרשויות בישראל.

ב-15 עתירות שונות, שנדונו במאוחד, עלתה זעקתם של עותרים בשם המיעוט הערבי כי חוק יסוד: הלאום אינו חוקתי. העותרים טענו כי אין בו מחויבות לדמוקרטיה או לשוויון. "חסר" זה, ביחוד על רקע העלאה על נס את אפיה היהודי של ישראל, פורש על ידם כשלילת האופי הדמוקרטי של המדינה. העותרים ביקשו מבית המשפט שיכריז על חוק היסוד או חלקו כבטל באמצעות דוקטרינת "התיקון החוקתי שאינו חוקתי". מכוח דוקטרינה זו, בית משפט עשוי לבטל הוראה חוקתית המבקשת לשלול את הערכים הבסיסיים ביותר של החברה המעוגנים כבר בחוקה.

בפסק הדין חסון, 10 מתוך 11 שופטים, נימקו על פני כ-160 עמודים מדוע אין מקום אפילו להוציא צו על תנאי, שיחייב את המדינה לנמק מדוע לא יבוטל חוק יסוד זה. השופטים ציינו כי מאחר שהכנסת עדיין בשלב גיבוש החוקה, התערבות בתוכן חוקי יסוד הינה בעייתית במיוחד. לאור עקרון הפרדת הרשויות, הם אף היו בספק אם לבית המשפט יש בכלל סמכות להתערב בתוכן החוקה. במקום זאת, שופטי הרוב הציעו פרשנות שנועדה לאפשר לחוק יסוד: הלאום להתיישב עם ערכים דמוקרטיים. השופטים הדגישו כי חוק יסוד: הלאום הינו רק פרק אחד מהחוקה הישראלית, ויש לקוראו בצוותא עם חוקי היסוד האחרים. לגישתם, בייחוד חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, מגן על אופייה הדמוקרטי של ישראל ועל הזכות לשוויון. אמנם, הזכות לשוויון אינה מוזכרת בו אך היא הוכרה לאורך השנים בפסיקה כמשתמעת מהזכות לכבוד האדם. רק השופט קרא, בן המיעוט הערבי, התנגד לעמדת חבריו וסבר כי חלק מסעיפי חוק יסוד: הלאום "שוללים את ליבת הזהות הדמוקרטית של המדינה ומזעזעים את אמות הסיפים של המבנה החוקתי".

התגובות הציבוריות לפרשת חסון הגיעו במהירות מכל קצוות הקשת הפוליטית. מכיוון שלא בוטל חוק יסוד: הלאום, היו שראו זאת כאקט שיפוטי של פחדנות. פסק הדין הוקע גם כגזעני ואנטי-דמוקרטי או כמסמך הסברה מדינתי המבקש לייפה מציאות מפלה ומדירה. מנגד, יש שבירכו על ההחלטה כהפגנת איפוק שיפוטי ראוי. חלקם טען שהשופטים הותירו במודע את שאלת הסמכות השיפוטית להתערב בתוכן החוקה לימים פחות סוערים. אחרים סברו כי הפסיקה רק מאששת את המובן מאליו - אין קושי בחוק יסוד: הלאום.

מבלי משים, בית המשפט העליון הוביל מהפכה חוקתית

לטענתי השופטים עושים משהו אחר ומשמעותי בהרבה ממה שהם אומרים. מסקנת שופטי הרוב נשענת על טכניקה של "פרשנות מקיימת" לחוק היסוד. זו הפעם הראשונה בה טכניקה פרשנית זו מיושמת ביחס לחוקי יסוד. עד כה, היא יושמה רק ביחסים ההיררכיים שבין חוקי יסוד לחוקים רגילים. "פרשנות מקיימת" פירושה כי מקום בו יש כמה אלטרנטיבות לפרשנות, על בית המשפט להעדיף פרשנות שמיישבת את החוק עם חוקי היסוד, כי בכך היא "מקיימת" את החוק ומונעת את הצורך בביטולו בשל היותו לא חוקתי. כשמסתכלים על כל התקדימים שהשופטים מביאים בפרשת חסון לפרשנות מקיימת, ניתן לראות כי בכל המקרים התעורר ספק לגבי התוקף של חוק. בדרך כלל השופטים העדיפו במצב זה לפרש את החוק באופן שמונע את ביטולו. לעיתים, שופטי המיעוט טענו כי הפרשנות המקיימת למעשה מתערבת יותר בפעולת המחוקק ומסרסת את רצונו, כך שדווקא עדיף לבטל את החוק על פני פירושו באופן שאינו מתיישב עם כוונת המחוקק. הפרשנות המקיימת מניחה אפוא סמכות שיפוטית לבטל חוק בהיעדרה.

לאור כל זאת, ניתן להבין את חדשנותה של הלכת חסון. מבחינות רבות, היא רדיקלית יותר מאשר ביטול חוק יסוד: הלאום. אמנם, בית המשפט דחה את העתירות, כולל בקשתן כי בית המשפט ישכתב את חוק היסוד ויקרא לתוכו את עקרון הדמוקרטיה והזכות לשוויון. אולם, בפועל, בשל אימוץ טכניקת "פרשנות מקיימת" במקום פרשנות רגילה, בית המשפט עשה בדיוק זאת. הוא לא המתין לפעולת הכנסת אלא השלים את חוק היסוד במקומה. מכוח הלכת חסון , עקרון הדמוקרטיה והזכות לשוויון הינם חלק מתוכנו של חוק יסוד: הלאום, כי אחרת יש סכנה לעצם תוקפו של חוק היסוד. הפרשנות המקיימת אומצה על ידי כלל שופטי העליון, המשתייכים לאגף הליברלי והשמרני כאחד. אף אחד משופטי הרוב לא הסתייג מיישומה של פרשנות מקיימת.

לא פחות חשובה העובדה שמהלך זה נעשה במסגרת דיון אם להוציא צו על תנאי, כאשר אפילו נציגי המדינה מסכימים, ואפילו קוראים, לפרשנות "מקיימת" על פני ביטול חוק היסוד. באופן זה, דוקטרינת "התיקון החוקתי שאינו חוקתי" אומצה מבלי משים בפסיקת בית המשפט העליון הן בהנמקה והן בתוצאה. אלמלא הפרשנות המקיימת, על דעת כל שופטי בית המשפט העליון, חוק יסוד: הלאום היה ככל הנראה בטל כבר כיום.

ההשלכות הן דרמטיות. בית המשפט העליון, בהנהגתה של הנשיאה חיות, אימץ ויישם את דוקטרינת "התיקון החוקתי שאינו חוקתי". נפל דבר בישראל: כוחה של הכנסת כרשות מכוננת הוגבל כחלק מהכרעת הדין, ולא באמרת אגב. מעתה, אין בכוחה של הכנסת לשלול את אופייה היהודי והדמוקרטי של המדינה. כך מבלי משים, בית המשפט העליון הוביל מהפכה חוקתית, שמטרתה איחוי פצעי החברה הישראלית למרות פלגנותו של חוק יסוד: הלאום.

הכותבת היא פרופ' חבר בבית ספר הארי רדזינר למשפטים, אוניברסיטת רייכמן

עוד כתבות

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה אל על הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן לישראל

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצוללת בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק צוללת במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקאית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני"; שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהרן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב"● דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב"; שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת