נשיא המדינה, יצחק (בוז'י) הרצוג / צילום: רפי קוץ
רבות דובר על כך שנשיא המדינה יצחק הרצוג מגיע ממשפחת אצולה פוליטית, בן של נשיא מדינה ונכד של רב ראשי. וככזה הניחו מי שהניחו שהוא אולי ישכח את האדם ״הקטן״ ביושבו על כס הנשיאות.
אך לפני מספר ימים התבשרנו, על תוכנית חנינות מיוחדת לבעלי חובות בשל קנסות ממשבר הקורונה, ומחיקת רישומים פליליים לנערים יוצאי אתיופיה ולחיילים, כאחד הנושאים המרכזיים והראשונים שהנשיא הרצוג מקדם.
מתווי חנינה ומדיניות מקלה במחיקת רישומים פליליים לחיילים וליוצאי אתיופיה, על עבירות של הפרת הסדר הציבורי.
גילוי נאות: עבדתי עם הרצוג בכובעו כשר הרווחה וכמי שפועלת מספר שנים לקידום נושא מחיקת הרישומים הפליליים והמשטרתיים, אני יכולה לומר שמהלך מחיקת הרישום הפלילי של הנשיא, מהווה בשורה חשובה מאין כמוה ליוצאי אתיופיה, אשר לפי דוח מבקר המדינה מאוגוסט האחרון, כמות המעצרים של קטינים יוצאי אתיופיה גדולה פי 3.3 משיעורם באוכלוסייה, ונקבע בו כי מתבצע שיטור יתר כלפי אוכלוסייה זו. גם דוח ועדת פלמור משנת 2016 קבע כי מתבצע כלפיהם שיטור יתר.
שיטור יתר המתפתח ברוב המקרים לתהליך חקירה משטרתי ופתיחת תיק פלילי, ויוצר מעגל שאי אפשר לצאת ממנו.
ברגע שיש לנער תיק פלילי, זהו מדרון חלקלק המוביל לעיתים לאי גיוס לצה״ל ומשם הדרך לחיים בשולי החברה הישראלית היא קצרה מאוד. וניסיון למחוק את הרישום באופן עצמאי, היא עבודה סיזיפית שסופה לא נראה באופק.
יהיו מי שיאמרו, אבל גם הנשיא לשעבר ראובן ריבלין החליט על תוכנית חנינות ליוצאי אתיופיה, אז מה השמחה הגדולה? וזו נקודה חשובה, אכן הנשיא לשעבר קידם תוכנית למחיקת רישומים פליליים, אך לצערנו הרב התוכנית נכשלה - ואת זה אומרים בפה מלא במשרד המשפטים, אשר היה שותף למהלך של הנשיא לשעבר. ולמה היא נכשלה? כי היא חייבה את הנער להגיע לתחנת המשטרה על מנת להגיש בקשה למחיקת הרישום.
הנתונים של משרד המשפטים מראים שהנערים פשוט לא הגיעו ולא הגישו בקשות למחיקה.
עכשיו שימו עצמכם רגע בנעליו של נער יוצא אתיופיה שנפתח לו תיק פלילי כתוצאה משיטור יתר, והוא מרגיש שנעשה לו אי צדק והתיק לא היה צריך להיפתח מלכתחילה. האם נער כזה יעז לחזור לאותה תחנת משטרה, אפילו אם זה בשביל להגיש בקשה למחיקת הרישום. פה קבור הכלב, וזה בעיניי הפיצוח והנקודה שיכולה לשנות חיים ולעשות מהפך ולהפוך את התוכנית שמקדם הנשיא להצלחה. ואת זה הבינו בבית הנשיא ופעלו למיקוד הבעיה ופתרונה, ולכן בתוכנית מחיקת הרישומים הפליליים של הרצוג, אין צורך להגיע לתחנת המשטרה.
זו הבשורה הגדולה.
ואיך זה מתבצע בפועל? אם מדובר בחיילים עם רישום פלילי הם יכולים להגיש בקשה באתר בית הנשיא, או דרך קצין חינוך ראשי בצה״ל.
אם בבני נוער בגיל תיכון עסקינן, אזי גם הם יכולים להגיש בקשה למחיקה דרך אתר בית הנשיא. חשוב לציין שמדובר כאן ברישומים פליליים ולא משטרתיים. בלי להלאות יתר על המידה על ההבדלים ביניהם, אציין כי רישום משטרתי הינו תיק חקירה שנפתח, אך לא הוגש בו כתב אישום והוא רשום במשטרה, והסמכות למחיקת הרישום במקרה הזה הינה של המשטרה.
אז מה עושה נער שיש לו רישום משטרתי ולא פלילי? זה כבר נושא שבסמכות המשרד לביטחון פנים ונקווה שבמשרד ישכילו ללכת בדרך של בית הנשיא ויקדמו תוכנית למחיקת רישומים משטרתיים, אשר נמצאים במערכת ופוגעים בעתידם של בני הנוער. זאת על מנת שהנערים יקבלו הזדמנות שנייה.
באמצעות תוכנית מחיקת הרישומים הפליליים, בית הנשיא מממש את תפקידו כבית העם, שרואה בכל בניו ובנותיו שווים ופועל כך לצמצום האפליה.
הכותבת היא מנכ"לית הפורום הציבורי כפרי הנוער והפנימיות ודוברת משרד הרווחה לשעבר