משטרת ישראל / צילום: Shutterstock, Jose HERNANDEZ Camera 51
בזמן שהכותרות מלאות בהדלפות פיקנטיות ממקורביו של מנכ"ל משרד החינוך היוצא, או בוויכוחים על תו ירוק בקניונים, העבירה הכנסת בקריאה ראשונה חוק דרקוני שעלול את ישראל למדינת משטרה, והתקשורת משום מה נותנת לזה לחמוק לה מתחת לרדאר.
אם יעבור בקריאה שניה ושלישית, התיקון לחוק יתיר למשטרה לערוך חיפוש בבית או במבנה גם ללא צו שופט. התיקון נחקק כהוראת שעה במטרה להתמודד עם הפשיעה במגזר הערבי, ויהיה בתוקף משך שנה וחצי.
עד היום, לשוטר היה מותר לבצע חיפוש בבתים רק עם צו שיפוטי. חיפוש ללא צו נחשב למצב נדיר ומותר לבצעו רק במקרים חריגים שהחוק הגדיר, למשל - אם ישנו יסוד סביר להניח שבוצע שם פשע או אם אדם שבורח מהמשטרה נכנס למבנה. אבל זהו החריג שעד היום העיד על הכלל. כדי להיכנס לקניינו הפרטי של אדם יש צורך בהחלטה שיפוטית מתאימה. כניסה לביתו של אדם וביצוע חיפוש זה לא משהו שכל שוטר יכול לעשות בכל עת.
למרות שהחוק נועד לתת מענה לפשיעה הגואה בחברה הערבית, מרגע שישנה סמכות חוקית לשוטר לבצע חיפוש ללא צו, הוא יכול להשתמש בסמכות זו בכל מקום וכלפי כל אדם כאשר ישנו חשד סביר שיש במקום חפץ הקשור לעבירה מסוג פשע חמור (עבירה שעונשה 10 שנות מאסר ומעלה) שיכול לשמש ראיה לביצוע העבירה, ויש צורך מיידי בביצוע חיפוש כדי למנוע פגיעה בראיה או העלמה שלה.
נסביר: אם עד היום, כדי לבצע חיפוש ללא צו בתוך ביתו של אדם, היה צורך שחשד סביר שהפשע בוצע בתוך אותו בית או שהפושע עצמו מסתתר בו, התיקון החדש מאפשר כניסה וחיפוש גם לצורך נטילת מצלמה האבטחה של שכן שגר באותו הרחוב בו בוצע הפשע, למשל. וזאת, מבלי שהשכן קשור לפשע או לעבריין בשום צורה.
אנשים נורמטיביים לחלוטים עלולים למצוא את עצמם באישון ליל מול שוטרים שנכנסים לביתם ללא הזמנה וללא צו שיפוטי. פשוט בגלל שאולי הקרבה הפיזית שלהם למקום בו אירע פשע תסייע לפיענוח העבירה.
מדובר בחוק שפוגע קשות במעמדם ובזכויותיהם של חשודים ושל עדים. בניגוד למדינות אחרות, במדינת ישראל לא התקבלה במלואה הלכת "פרי העץ המורעל", ופעמים רבות שופטים מסכימים לקבל ראיות גם אם התקבלו שלא כדין. היות שכבר במצב הנוכחי מצבם של נאשמים בישראל נמצא בנחיתות לעומת מצבם במדינות אחרות, הרי שישראל צריכה להקפיד שבעתיים על ביצוע חיפושים רק כשיש צו שיפוטי המורה על כך ובמספר מצומצם ביותר של מקרים חריגים נוספים.
מדובר בחוק בלתי מאוזן שיישומו עלול לגרור גל של תביעות נזיקין נגד המדינה ואפילו תביעות נזיקין נגד השוטרים שקיימו את החיפוש, מצד אזרחים שבביתם בוצע חיפוש ונגרם להם נזק בשל כך.
בנוסף, דברי ההסבר לתיקון החוק נותנים לגיטימציה, וכמעט מזמינים, אכיפה בררנית. מטרת התיקון לחוק היא לחקור יותר בקלות פשעים בחברה הערבית, והיא תביא לכך שרק בחברה הערבית יבוצעו חיפושים ללא צו במגוון רחב של מקרים. מדינה בה יש פרקטיקות אכיפה וחקירה שונות למגזרים שונים היא מדינה בלתי דמוקרטית שאינה פועלת בהתאם לעקרון השוויון.
בימים בהם יש צורך להביא לרגיעה במגזר הערבי ולהגביר את האמון בשלטון החוק, בא התיקון הזה ומעגן בחוק אפליה ממסדית עמוקה בין יהודים לערבים במדינה. במקום אמון ושיתוף פעולה אנו עלולים לראות תסיסה, הפגנות ואבדן שליטה.
עוד לא מאוחר לבטל את התיקון המסוכן הזה.
הכותבת היא סנגורית פלילית ותובעת משטרתית לשעבר